מנוצלים בקבלנות

למי שאינו עובד קבלן, או שלפחות מכיר אישית אחד כזה, קשה להבין על מה בדיוק הוויכוח בין משרד האוצר להסתדרות; אם עובדי הקבלן מנוצלים תדיר – מדוע לא תבוטל צורת ההעסקה הזו, כפי שדורש עופר עיני? אם ניתן למנוע את הניצול על ידי הגברת הפיקוח על הקבלנים – מדוע לא נעשה זאת, כפי שדורש שר האוצר שטייניץ? במה, בעצם, מתבטא ניצולם של עובדי הקבלן? מדוע הוא שונה מכל ניצול של עובד בידי מעבידו, ניצול שניתן לטיפול באמצעות תביעת העובד בבית הדין לעבודה?

אז הנה כמה קווים לדמותו של עובד הקבלן הממוצע, ולהבדלים בינו לבין עובד רגיל. מלבד העובדה שהוא פועל דחק העובד לרוב תמורת שכר מינימום, שעתידו לא מובטח ולא ברור ושתנאיו שונים - תמיד לרעה – מחבריו העובדים הרגילים במקום העבודה, הרי שבעצם השיטה של העסקה על ידי קבלן חיצוני טמון זרע הפורענות: לקבלן יש תמריץ תמידי להפר את זכויות עובדיו, כי אין לו מה להפסיד. במקרים הבודדים שבהם יגלה העובד שזכויותיו הופרו, יצליח לגייס סיוע משפטי וימצא את דרכו לבית הדין לעבודה, ישלם הקבלן לכל היותר את מה שהיה אמור לשלם ממילא.

מדוע זה קורה? בשונה מחברה יציבה, שהמוניטין שלה תלוי, בין השאר, ביחסה לעובדיה, קבלן העובדים הממוצע הוא מעסיק בר חלוף. הוא זכה לאחרונה במכרז הפסד, וכדי לייצר שורת רווח הוא עושק את עובדיו. רובם לא שמים לב, אלו שכן – מרימים ידיים מראש, והבודדים שתובעים – נדרשים להליך ממושך. עד שהפגיעה במוניטין שלו מגיעה לנקודה הקריטית שגורמת לו להפסיד במכרזים – הוא כבר לא קיים, או שהחליף שם והתאגד תחת חברה חדשה.

ואיך זה שרוב העובדים לא שמים לב? כאן התפתחה מערכת מתוחכמת, יעילה עד כאב, שהעלתה את שיטת "מצליח" לשיאים מעוררי השתאות. הקבלן הנצלן לומד לזהות את הפעולות המדויקות שמשתלם לו לנקוט בדרך לחיסכון כספים על חשבון העובד. כך, למשל, למדו הקבלנים שהלנת שכר אינה משתלמת; העובד חש בה מייד, כמעט תמיד ינקוט פעולה, ובית הדין יטיל לרוב על המעסיק תשלום פיצויים בגין ההלנה. אבל הורדה מהשכר באמתלות שונות – לא חוקיות, כמובן – משתלמת מאוד. אחוז העובדים שמבין מה קורה בתלוש השכר שלו קטן, והסנקציות למעסיק שנתפס – זניחות.

דוגמא נוספת: הקבלן לא יפטר עובד מבלי לשלם לו פיצויי פיטורים – רוב העובדים מודעים לזכותם בנושא זה. אבל הוא ימרר את חיי העובד עד שיעזוב מרצונו כדי שיוכל לטעון שלא פוטר אלא התפטר. כמה מעובדי הקבלן יודעים שגם הרעת תנאים מזכה בפיצויי פיטורים? רובם לא שמעו כלל על המושג הזה, ועם אלו שכן מכירים אותו מתחיל ויכוח מתיש סביב השאלה האם הרעת התנאים הייתה כזו שמזכה בפיצויי פיטורין. מתיש לעובד, כמובן. לקבלן יש סבלנות, העובד המותש מוותר בסוף, או מתפשר על חצי ממה שמגיע לו כחוק. אחד מעשרה לא ויתר? תבע סוף סוף? משלמים לו. עדיין הרווחנו על חשבון התשעה האחרים. ואלו רק שתי דוגמאות מתוך עשרות.

לו היו כל עובדי הקבלן מועסקים בחברות גדולות, יציבות, בעלות מוניטין נצבר ואינטרס לשמור עליו – היה קל לפקח עליהם. אך חלק ניכר מעובדי הקבלן מועסקים על ידי קבלני סרק; כאלו המעסיקים 20-30 עובדים ושאורך חייהם העסקיים 4-5 שנים. סנקציות לא מרתיעות אותם. עד שיתגלו כמפרי חוק, ידווחו ויידרשו לתשובות – כבר לא יהיו. כשמדברים על הידוק הפיקוח, כדאי לזכור את כוחו המוגבל, ואת התופעה העצובה של העסקת עובדי הקבלן לשאוף למגר, לא לשפר.

עו"ד ירון קנר הינו מנהל המחלקה המשפטית בעמותת "טבקה- משפט וצדק לעולי אתיופיה"