המדינה: חקירת השמאל - פגיעה בזכויות יסוד

לא ניתן להתעלם מ"האפקט המצנן" שעלול להיות לוועדות חקירה מהסוג של הוועדות נגד ארגוני זכויות האדם על זכויות יסוד כגון חופש הביטוי, חופש המצפון וחופש ההתאגדות - כך נכתב בתגובת המדינה שהוגשה היום (ראשון) לעתירה לביטול הקמת הוועדה הפרלמנטרית לחקר פעולות ארגוני השמאל.

לפני כחודש, עתרו ארבע פעילות שמאל נגד הכנסת והיועץ המשפטי לממשלה, עורך הדין יהודה וינשטיין, בדרישה שבית המשפט יתערב ויבטל את החלטת הכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת מקורות המימון של ארגוני השמאל השונים.

בתגובת הפרקליטות, שהוגשה באמצעות סגנית פרקליט המדינה, עו"ד שרון רוטשנקר, נטען כי יש לדחות את העתירה בכל הנוגע ליועץ. זאת, מכיוון שמדובר בגוף פנימי של הכנסת, וההחלטה על הקמת הוועדות אינה נוגעת להפעלת סמכות כלשהיא מצד הממשלה או היועץ.

עם זאת, בתגובה מובהר כי על פניו מדובר בוועדות בעלות סמכות מוגבלת, שאינן יכולות לחייב עדים להופיע בפניהן, ושהמסקנות שלהן משמשות בעיקר כבסיס לדיון ציבורי או תשתית לחקיקה, "ואין בכוחן לכפות פעולה קונקרטית, בוודאי שלא על מי שאינו חלק מהרשות המבצעת".

בפרקליטות ציינו את החשש שלהם מפגיעה אפשרית בזכויות יסוד כתוצאה מהקמת ועדות מאין אלה. בתגובה נכתב כי מליאת הכנסת טרם אישרה את המלצת ועדת הכנסת לגבי הוועדות, וכי "חזקה על מליאת הכנסת כי תביא שיקולים אלה במניין שיקוליה בעת קבלת החלטה בעניין".