השחקנית שרלוט רמפלינג, ביקרה בישראל במסגרת פסטיבל הקולנוע הצרפתי. הסרט הדוקומנטרי "המבט", העוסק בחייה ובדמויות אותן היא מגלמת לאורך השנים, יוקרן לראשונה בארץ במסגרת הפסטיבל. הבוקר (שלישי) התראיינה רמפלינג במסיבת עיתונאים במכון הצרפתי, ובהמשך צפויה להגיע לאוניברסיטת תל אביב להקרנה מיוחדת של סרטה, יחד עם דיון בנושא.
"לא חשבתי מאז ומעולם באופן מובהק על יצירה אוטוביוגרפית", מספרת רמפלינג, "אבל אינסטינקטיבית, חשבתי שזה משהו שצריך לדבר עליו. אני חושבת שרוב ההחלטות שעשיתי בקריירה שלי היו אינסטינקטיביות, ספונטניות ואינטואיטיביות, עם כל יוצר באופן אחר. אני לא מחפשת את התפקידים שאני עושה, הם מגיעים אליי".
רמפלינג הבריטית, שחיה רוב שנותיה בצרפת וידועה ככוכבת קולנוע צרפתי ובריטי גם יחד, ידועה בדיעותיה השליליות כלפי המדיניות ההוליוודית בפרט ותעשיית הסרטים האמריקאית ככלל. "אני לא שונאת", היא מסבירה, "זה פשוט לא מתאים לי. אני אירופית, זה לא מתאים לאישיות שלי. עם הבמאים שאני אוהבת אני עובדת, וברור שיש לנו תפישת עולם משותפת". היא מספרת על חיבור עם במאים כמו לארס פון טרייר (ב"מלנכוליה"), שהציע לה להשתתף בסרטו "אירופה" בזמן שהיתה בצילומי סרט אחר ונאלצה לדחותו על הסף, וכן הבמאי טוד סולונדז עם "חיים בזמן מלחמה" בתפקיד קטן וקולע. "אחרי שמגיעים לגיל מסוים לא בהכרח עושים תפקידים ראשיים", אומרת, "אלא תפקידים קטנים ומעניינים".
דווקא הבמאי וודי אלן, אותו היא מתארת כנוירוטי, בחר בה כדמות הנשית בסרטיו, בין דיאן קיטון למיה פארו. "ישבנו פעם במלון בפריז, לפני שהתחלנו לעבוד על דמות. הוא אמר, 'את מוכנה להתחיל להיות האשה האידיאלית בשבילי?', לא ידעתי אם זה מחמיא או לא, תהיתי איך נראית האישה האידיאלית עבור וודי אלן".
באוקטובר 2012 ייצא סרטה "I, Anna" אותו ביים בנה, ברנבי סאות'קומב. "תענוג היה לעבוד איתו, הוא מכיר אותי כל כך טוב", היא מתבדחת, "לא, בכנות למרות שעל הסט הוא היה קודם כל הבמאי ובמאי טוב מאד, כמובן בלבי הוא היה בני". בכלל, לרמפלינג אין העדפה לגבי סרטים בהם שחקה במהלך הקריירה. על אף שתמיד תזוהה עם דמות המרשעת, היא מעידה כי היא מלאת חוש הומור ומסוגלת להיות קומיקאית לא רעה. "אבל הבמאים תמיד העדיפו את הצד האפל ואת המבט האפל שבי", היא מודה.
את הקולנוע הישראלי היא לא מכירה, אך כנשיאת פסטיבל Paris Cinema בצרפת, היא מתכננת להזמין גם סרטים ישראליים בשנה הבאה. לגבי תקרית הירי בטולוז, היא מסרבת להגיב בתוקף. "אני שחקנית, לא פוליטיקאית. הושפעתי עמוקות, אך אין בכוונתי לדבר על כך", אמרה. אחרי הקרנת סרטה הדוקומנטרי, ממנו היא מרוצה, תמשיך רמפלינג ותבקר בירושלים טרם עזיבתה. "בקשו ממני שאחזור לכאן באוקטובר, לפסטיבל חיפה, עם הסרט של בני", אומרת, "אשמח לעשות זאת". אמש התקיימה הקרנה אחרונה בפסטיבל הקולנוע הצרפתי בתל אביב, וכעת עובר להקרנות בירושלים.