סיפור מותה של זהרה, נערה אפגנית בת 14, בשבוע שעבר עורר מחדש דיון ער במדינה בנוגע לזכויות נשים ולנישואי קטינות בכפייה. זהרה, שהייתה בחודש הרביעי להריונה, הובהלה לבית החולים המרכזי בגור שבמערב אפגניסטן, כשהיא סובלת מכוויות ב-90% מגופה. ביום שבת, לאחר שהועברה לבית חולים בקאבול, היא מתה מפצעיה.
ד"ר סאבר נסיב, מבית החולים, הסביר: "כל חלק בגופה מלבד כפות רגליה נשרף. העורקים והוורידים שלה נשרפו, ולא הייתה כל דרך להחדיר עירוי על מנת לשמור על איזון הנוזלים בגופה". משפחתה של זהרה ופעילים מקומיים הקימו אוהל מחאה מול בית החולים בקאבול, בדרישה לחקור את המקרה.
לדברי אביה, מוחמד עזאם, היא הוכרחה להינשא בגיל 13. הוא האשים את משפחת בעלה בהתעללות, וטען כי הם הכו אותה ודקרו אותה לאחר שסירבה לעבוד בשדות האופיום במהלך הריונה. לדבריו, הם הציתו אותה על מנת להסוות את האלימות הקשה שממנה סבלה. משפחת בעלה של זהרה טוענת כי היא עצמה גרמה לשריפה.
עוד בוואלה! NEWS:
חרב הפיפיות של ארדואן: מרוב טיהורים לא נותר מי שינהל את טורקיה
"פשוט תגיד טראמפ": מופע הנקמה של טד קרוז בוועידה הרפובליקנית
עריפת ראש של פלסטיני בן 12 מטלטלת את האופוזיציה הסורית
על פי דברי חלק מבני המשפחה, אביה "העניק" אותה למשפחתה של רעייתו השנייה כשנישא לה לפני שלוש שנים - למרות שהגיל החוקי לנישואים באפגניסטן הוא 16. קרוב משפחה נוסף, חאג'י עבד אל-חליק, טען כי זהרה הייתה מבוגרת יותר. המשטרה קיבלה את גרסתו, כך לפי סגנית מנהל מחלקת החקירות, חסינה יוסופי, שאישרה גם כי בני משפחתו של בעלה של זהרה נעצרו.
באוהל המחאה בקאבול, החל עימות בין בני המשפחה לבין פעילות למען זכויות נשים. "אם הייתי את, הייתי אוזקת את האיש הזה ולוקחת אותו כפושע!", קראה חמידה וורדק, שהצביעה על אביה של זהרה ופנתה ליוסופי. האב ענה בקרירות: "אם אני פושע ואם לא, זה לא יחזיר את זהרה לחיים". לטענת עזאם, הוא פנה לרשויות פעמים רבות בגין ההתעללות שעברה בתו, אולם אלה התעלמו מכך בשל הקשרים של משפחת הבעל במנהל המחוזי.
חבר המועצה המחוזית, עבד א-רחמן עטשאן, אישר את דבריו. הדיווחים השונים על השתלשלות האירועים בשנים האחרונות מצביעות ככל הנראה על משפחה בעלת השפעה רבה, שהכריחה את עזאם להשיא את בתו. הוא כנראה נאלץ לעזוב את עיירתו בשלב מסוים בשל הלחץ הרב שהופעל עליו מצד משפחתו של בעלה העתידי של זהרה.
זהרה, שגדלה בעיירה מבודדת במחוז גור, תוארה כמי שרצתה להקדיש את חייה ללמידה וליצירה. היא הופיעה במחזה בבית הספר, בדמותה של פריסה, נערה צעירה שמשפחתה השמרנית אסרה עליה ללכת לבית הספר. לפני שלוש שנים, היא נבחרה להשתתף בקרקס, ואף נסעה עמו להופעות בקאבול. מארגני הקרקס בגור תיארו אותה כ"מלאת חיים".