רואה ואינו נראה: סיכום משחק 2 בין מכבי תל אביב למילאנו

אולי זו הפציעה ממנה שב רק לאחרונה, אולי זו סתם תקופה בינונית, אבל קית' לנגפורד הולך ומתגלה כשחקן האחרון שמדאיג את מכבי תל אביב. האקס אמנם מגיע למספרים שלו, פחות או יותר, אך השפעתו על המשחקים מינורית בלבד. במשחק אמש ריקי היקמן שמר אותו בהצלחה לפרקים ארוכים, וסגר אותו באחד על אחד, משימה מאוד לא קלה. לאור שני המשחקים האחרונים, יש יסוד סביר להניח שבלאט וגודס מדירים שינה מעיניהם בגלל שחקנים אחרים לגמרי.

דניאל האקט, למשל, רשם שני משחקים פנטסטיים ולהוציא את שתי הדקות השחורות ההן במשחק הראשון, שלט לחלוטין בנעשה. אתמול הוא היה בשיאו. זה לא רק היתרון הפיסי המובהק שיש לו על פני רייס ואוחיון, אלא גם ניהול משחק עדיף וניווט מושלם של ההתקפה. האקט העניש את מכבי תל אביב על כל טעות, מצא את השחקנים הפנויים בהבזק של שנייה, אבל חשוב מכל, הציג אחריות מרשימה עם איבוד כדור בודד לעומת תשעה אסיסטים. עבור קבוצה כמו מילאנו, המועדת לפורענות בכל הקשור ליחס איבודים-אסיסטים, לנתון הזה יש השפעה מכרעת.

השני הוא קרטיס ג'רלס. הגארד האמריקאי פתח את העונה כחוליה החלשה של מילאנו ושל לוקה באנקי, שניסה להפוך אותו ללא הצלחה לפליימייקר שהוא מעולם לא היה. עם הגעתו של האקט לקבוצה, ג'רלס הפך לאס של מילאנו. גם בזכות זה שנטל ניהול המשחק נלקח ממנו, אך לא מעט בזכות שיפור מדהים בקליעה מבחוץ, שהייתה עקב האכילס שלו לאורך כל הקריירה. מ-22% עלובים בשלב הבתים קפץ ג'רלס ל-47.8% מדהימים בטופ 16, עם 2 שלשות למשחק. בהצלבה, אם תהיתם, הוא עם 3 שלשות למשחק ב-50%. אז למה מכבי תל אביב ממשיכה להמר על הקליעה שלו?

מכבי תל אביב הפסידה למילאנו 91:77, 1:1 בסדרה

בלאט: "השגנו את המטרה שלנו. נקווה שסופו יהיה בסדר"

הנוקאאוט חייב להעיר את בלאט: שי האוזמן מסכם

צסק"א הביסה את פנאתינייקוס ועלתה ל-0:2 בסדרה

ריאל עלתה ל-0:2 מול אולימפיאקוס, בארסה ב-0:2 על גלא

בצד השני של המתרס נמצא דווין סמית'. על הירידה ההתקפית שלו ברגעי האמת כבר דובר לא פעם, והנה, התחזית מתממשות שוב. בעונה שעברה סמית' רשם בהצלבה מול ריאל סדרת איומה, עם ממוצעים של 4.7 נקודות ב-26% אחוז לשתיים ו-8% (!) לשלוש. והפעם: 6 נקודות, 75% לשתיים ו-28.6% לשלוש. כל זה היה יכול להתקבל בסלחנות כל עוד סמית' היה נותן תמורה הגנתית, אך גם בצד השני של המגרש הוא מציג יכולת שערורייתית, לא פחות.

בשני המשחקים סמית' היה נראה כמו מי שהתחפש לליאור אליהו: נמנע מכל מה שחשוד כמגע בהתקפה, מאבד את השחקן שלו בהגנה, נתקע בחסימות, מחליק, יוצא לקלעים בעצלנות מרתיחה ובעיקר, משמש ככוונת נפלאה עבור היריבה. אילו שם אחר היה מתנוסס על גב גופייתו, בלאט היה משליך אותו לספסל בחמת זעם כבר במשחק הראשון. מה נותר לומר? צא, דיבוק, צא.

"רצינו להכריח אותם לכמה שיותר זריקות מבחוץ, בתקווה שהם לא יהיו ביום קליעה טוב. עכשיו נראה אם הם יקלעו באותו קצב גם במשחק הבא", אמר אמש דייויד בלאט לערוץ 10 בסיום המשחק, וסיפק הצצה לאסטרטגיה הגנתית שהכין לקראת הסדרה. עבור מי שעוקב אחרי מכבי תל אביב בשנים האחרונות מדובר בסוד גלוי למדי. ככלל, דוגל בלאט בהגנות נסוגות יותר ויותר, אך כבר כמה שנים שהתוכנית הזו מתבצעת באופן קיצוני עוד יותר בסדרות ההצלבה. באמצעות אותן הגנות נסוגות, בלאט מבקש לפתות את היריבות לכמה שיותר שלשות, לשבש את משחק ההתקפה שלהן ולמעשה להפחית את הימצאותן בכל השטח שבתוך הקשת.

אחרי שני משחקים בסדרה הנוכחית ועוד שלוש סדרות הצלבה נוספות של מכבי תל אביב תחת בלאט בקדנציה הנוכחית, יש בהחלט מקום לתהות האם מדובר בשיטה מנצחת. אם חוזרים אחורה, לסדרות ההצלבה הקודמות של הצהובים תחת בלאט, מגלים שהמתודה הזו לא בהכרח מוצלחת. שלוש היריבות של הצהובים בשנים הקודמות – ריאל מדריד, פנאתינייקוס וקאחה לבוראל – הגדילו את מספר הזריקות שלהן מהשלוש בסדרות מול הצהובים, אך כולן קלעו באחוזים מצוינים. ריאל קלעה 11.8 שלשות בממוצע ב-40.5%; פנאתינייקוס צלפה 8 שלשות ב-41.2%: וקאחה לבוראל הפציצה 9 שלשות ב-41.9%.

ומילאנו? כביכול, היא בולעת את הפיתיון של בלאט וזורקת מספר פסיכי של 28.5 שלשות למשחק, לעומת 22.7 לאורך כל העונה. אך כל בר דעת מבין שהשיטה הזו פשוט לא עובדת – מילאנו קולעת 13 שלשות ב-45.6%, לעומת 8.3 ב-36.5% לאורך כל העונה. אלה לא רק המספרים, כמו גם המיקום של הזריקות שמילאנו לוקחת. קריסטיאן קנגור, שמתמחה בשלשות מהפינה, מקבל את הכדורים בדיוק היכן שהוא אוהב. כך גם לגבי דייויד מוס וסי ג'יי וואלאס, שמדייקים באחוזים גבוהים מעמדת החצי פינה ונותרו חופשיים באותה עמדה פעם אחר פעם.

בלאט דבק בשיטה, על אף שהכל מרמז על כך שטמונות בה סכנות רבות. הרי את הניצחונות שלה העונה מילאנו משיגה דווקא כשהיא זורקת יותר לשלוש (אמנם באופן מזערי: 23 זריקות בניצחונות לעומת 22 בהפסדים) וקולעת באחוזים טובים יותר (39% לעומת 32.7%).

בקדנציה הנוכחית שלו במכבי תל אביב, עומד דייויד בלאט על מאזן של 2:1 בסדרות הצלבה. בכולן הוא נקט בשיטה דומה, ולרוב הפסיד (ליריבות עדיפות, יש לומר). והפעם?

ג'וזפה ניגרו, כתב 'קוריירה דלו ספורט', מנתח את היכולת של מילאנו במשחקי חוץ ומנבא מה יקרה בהמשך הסדרה: "מילאנו תצטרך תצוגת שיא כדי לנצח במכבי תל אביב, אבל היא תקבל רוח גבית ממה שהיא כבר הצליחה לעשות העונה הרחק מאדמת איטליה. נכון שמילאנו באופן מסורתי חלשה בחוץ, וכך היה גם בפתיחת העונה הנוכחית, אבל בטופ 16 הכל השתנה. מילאנו ניצחה במגרשים קשים ובמשחקים סופר מכריעים את אולימפיאקוס (ללא ואסיליס ספאנוליס, י.א) ואת פנרבחצ'ה אולקר. היא הביסה את לבוראל קוצ'ה, ולא הייתה רחוקה מלנצח בברצלונה. כל המשחקים האלה שברו אצלה מחסום מנטלי. מכבי תל אביב כבר לא קבוצה ביתית כמו פעם, אז שני המשחקים הבאים יהיו די פתוחים".

תחזית להמשך: "אני מאמין שלמילאנו יש 50% לנצח את אחד משני המשחקים בחוץ. דווקא במשחק הקרוב יש לה סיכוי טוב יותר, כי במשחק מכריע אחד ביד אליהו יהיה כמעט בלתי אפשרי".

הסדרה בין שתי פיינליסטיות העונה שעברה אמנם חד צדדית עד כה, אך הופכת ללוהטת מחוץ למגרש, ובעיקר מציתה מחדש קרבות ישנים. ואסיליס ספאנוליס ורודי פרננדס כבר התכתשו לא אחת בעבר, כפי שהומחש באתר Eurohoops וכמו שתוכלו לראות בסרטונים למטה, אך הפעם העימות הסמוי בין שניהם הגיע לנקודת רתיחה. במשחק הראשון זה כמעט גלש לעימות פיסי לאחר עוד עבירה מלוכלכת לאוסף של הספרדי, שהצליחה להוציא את ספאנוליס, בחור עם קלאסה, משלוותו. בסיום המשחק התלוננו אנשי אולימפיאקוס על הפלופים של ריאל ושל פרננדס בפרט.

גיורגוס ברצוקאס, מאמן אולימפיאקוס, התלונן כי "פרננדס ורייס צנחו לפרקט לפחות 30 פעמים", והגדיל לעשות כשבאימון למחרת הקדיש סשן מיוחד להתמודדות עם ההתחזויות של שחקני ריאל. לרוע מזלו, ספאנוליס נתפס במשחק השני עם פלופ לא פחות מפואר, שסיפק תחמושת הסברתית עבור הבלאנקוס המושמצים. דבר אחד בטוח: ריאל ופרננדס יתקבלו בפיראוס בשנאה יוקדת השמורה רק לשחקני פנאתינייקוס.

על המגרש, פרננדס וחבריו לא מתקשים במיוחד ומוכיחים פעם נוספת, למי שהיה ספק, כי הזכייה הכפולה של אולימפיאקוס ביורוליג היא בבחינת נס גלוי, בבחינת אשליה אופטית שהתאפשרה אך רק בזכות שיטה קלוקלת במיוחד וספאנוליס עצום אחד. לאור פערי הרמות, הפלאים של הכוכב היווני לא באמת יכולים להספיק על פני סדרה שלמה. ריאל יכולה לשאוב עידוד רב מכך שהיא ככל הנראה תוציא מהמירוץ את הקבוצה עם הכי הרבה אופי בסביבה.

אך האם זה יסלול עבורה את הדרך לתואר? האבסורד הוא שדווקא הפציעות של דונטה דרייפר וג'ייסי קארול עשו עבור פבלו לאסו את העבודה, וסייעו לו לקבל סוף סוף את ההחלטה המתבקשת, אותה סירב לקחת בעצמו. בלעדיהם, ריאל הידקה את רוטציית הגארדים, העניקה לטריו רודריגס-יול-פרננדס דקות ממושכות יותר ואת האפשרות ליטול את המושכות, ללא התערבות חיצונית. מעכשיו, כל דבר מלבד זכייה בתואר יהיה רשום אך ורק על שמם.

תחזית: 0:3 חלק לריאל מדריד

יורוליג בוואלה! ספורט

הנתונים בכתבה נלקחו מאתר GIGABASKET