בעיית תקציב מונעת שיקום של 1,200 נכי נפש
מאת: רותי סיני, הארץ
יום ראשון, 12 במרץ 2006, 6:45
משרד הבריאות זקוק ל-377 מיליון ש"ח כדי לשקם 1,200 נכי נפש. לדברי מומחים, עלות השיקום זולה בהרבה מעלות האשפוז
עוד בבית הספר היו לר"ש קשיי הסתגלות. הוא בקושי סיים תיכון, נפלט מהשירות הצבאי ובמשך שנים אחדות ישב בבית בחוסר מעש והתעמת ללא הרף עם משפחתו. לבסוף אושפז במחלקה פסיכיאטרית, שם אובחן כסכיזופרן. הוא זכה להכרה מהביטוח הלאומי כנכה והרופא הסביר לו שהשלב הבא יהיה להעבירו לשיקום. הרופא אף לקח אותו להראות לו דירה שבה יוכל להתגורר עם ליווי ופיקוח במקום לחזור לבית הוריו.
אלא שביום שבו היה אמור להשתחרר מבית החולים, נאלץ הרופא לבשר לר"ש שאין ברירה אלא להחזירו לבית הוריו. "רימית אותי, הבטחת שיהיה בסדר", צעק ר"ש על הרופא, הלך לביתו ובלע את כל הכדורים שנתנו לו בעת שחרורו. הוא הובהל לבית החולים, טופל וניצל, אבל הרופא חושש שינסה שוב להתאבד. "הוא יושב בבית, מתוסכל, לא עובד. במקרה הטוב הוא יחזור אלי, במקרה הרע...", אומר ד"ר יריב שחק, מתמחה בפסיכיאטריה בבית חולים העמק ב
עפולה.
ר"ש הוא קורבן של הוראה שנתן משרד הבריאות לרופאים להפסיק לשלוח חולים פסיכיאטריים לוועדות שקובעות את סל שירותי השיקום שלו הם זכאים. זאת, משום שתקציב סל השיקום מספיק רק למטופלים שכבר נמצאים בשיקום. משרד הבריאות ביקש מהאוצר תוספת של 55 מיליון שקלים כדי לקלוט כ-1,200 נכי נפש חדשים שצפויים להיכנס השנה למערכת, אבל הבקשה לא נענתה.
כמחצית מהנכים לא מודעים לזכויותיהם
זהו מבחנו הרציני הראשון של החוק שנחקק בשנת 2000 במטרה להוציא מאשפוז כמה שיותר נכי נפש ולאפשר להם להתגורר בבתיהם, לעבוד ולהשתלב בחברה. כיום מוכרים על ידי
הביטוח הלאומי כ-60 אלף נכי נפש אבל רק כ-12,300 מקבלים שירותי שיקום. על פי הערכתו של ד"ר יחיאל שרשבסקי, האחראי על השיקום בשירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות, כמחצית מהנכים אינם מעוניינים בשיקום ואילו השאר אינם מודעים עדיין לזכויותיהם במסגרת חוק השיקום או שלא הופנו לקבל אותם. לדברי שרשבסקי, מסלול השיקום זול לאין ערוך מאחזקתם של נכי נפש באשפוז.
שרשבסקי צופה שמספר הנכים שידרשו סל שיקום יילך ויגדל ככל שהמודעות תעלה ומשמעות הדבר תוספת תקציבית מעבר לזו המתבקשת מהגידול הטבעי באוכלוסייה. בטיעוניו בעד תוספת תקציב מציין שרשבסקי, שמסלול השיקום זול לאין ערוך מאחזקתם של נכי נפש באשפוז. בנוסף על כך, לשיקום בקהילה יש "ערך אדיר מבחינה קלינית ומבחינה תפקודית", הוא אומר.
במסגרת הסל מתגוררים כיום כ-6,200 נכי נפש בדיור מוגן, בקבוצות או לבדם. כ-6,000 נמצאים במסגרות תעסוקה מוגנות או שהם מועסקים במקומות עבודה רגילים עם ליווי של חונך. כ-3,800 מקבלים שיקום חברתי, בעיקר באמצעות חוגים במתנ"סים. כ-700 משתתפים בקורסים להשלמת השכלה, אחרי שנשרו מהלימודים בגלל מחלתם, וקבוצה גדלה והולכת לומדת בשתי אוניברסיטאות עם ליווי צמוד.
מאז 1993 ירד מספר מיטות האשפוז בחצי
על פי דרישות החוק, לא רק שמספר המטופלים במערכת הולך וגדל, גם רשימת השירותים מתארכת. בימים אלה חותם משרד הבריאות על חוזים להפעלת שישה מרכזי סיוע למשפחותיהם של נכי נפש, שם יקבלו הדרכה ותמיכה כדי להקל את ההתמודדות שלהם ולשפר את הטיפול שלהם בקרוביהם.
לדברי שרשבסקי, המערך הקיים עולה 327 מיליון שקלים. בשנת 2005 נתן האוצר 322 מיליון שקלים כך שכבר נוצר גירעון, וכדי להעניק סל שיקום ל-1,200 הנכים שצפויים להצטרף השנה למערכת, משרד הבריאות זקוק ל-377 מיליון שקלים.
בצד החיסכון, אומר שרשבסקי, נמצא שאפילו נכי נפש שהיו בעבר מאושפזים תקופות ארוכות צורכים היום רק 7% מימי האשפוז שצרכו בעבר במידה שהם משולבים במסגרת שיקום. מאז 1993 ירד מספר מיטות האשפוז בחצי, ל-3,500. "הדיור בקהילה גם משחרר משפחות לעבוד במקום שיהיו בבית כדי להשגיח על בן משפחה נכה".
הוראתו של שרשבסקי להפסיק לשלוח מטופלים לוועדות סל שיקום מכניסה את המערכת לתזזית. "מי שעובר שיקום יכול לעשות חיל, לחיות חיים יצרניים ומועילים", אומר ד"ר שחק. "אבל כל מה שאני יכול להציע עכשיו למטופלים זה תרופות". בניסיון לעזור לאחד ממטופליו בדק יריב כמה יעלה לרכוש עבורו דיור מוגן באופן פרטי. הוא מצא שמדובר ב-60 שקלים ביום בדיור קבוצתי - כ-1,800 שקלים בחודש. כל קצבת הנכות, לעומת זאת, היא 2,000 שקלים בחודש, מה שלא יותיר לנכה די כסף אפילו בשביל אוכל.