לא מעט הפתעות ראינו השנה בטורניר המכללות, אבל משחקים צמודים כמעט ולא קיבלנו, אפילו לא בחצאי הגמר, בהם נפגשו ארבע הקבוצות הטובות ביבשת. אבל הלילה (בין שני לשלישי) הגיע משחק הגמר באלמודום של סן אנטוניו, שהיה צמוד לכל אורכו וניפק את מנת הדרמה הדרושה ממעמדים כאלה, ובסיומו חגגה קנזס ניצחון גדול על ממפיס עם 68:75 לאחר הארכה.
למרות שנחשבה מאז תחילת העונה לאחת משלוש הקבוצות הטובות ביבשת, רבים חזו לקנזס הדחה מוקדמת בשלב כלשהו של הטורניר, לאחר שבשנים האחרונות דבק בג'ייהוקס דימוי של לוזרים נצחיים. שתי האליפויות היחידות בהיסטוריה העשירה של קנזס הגיעו ב-1952 וב-1988, ולצידן הם רשמו חמישה הפסדים כואבים במשחקי גמר לאורך השנים.
אבל הלילה הבחורים של ביל סלף היו ווינרים אחד אחד, ומעל כולם היה מריו צ'אלמרס, הג'וניור הנהדר מאלסקה, שקלע את השלשה הדרמטית שקבעה שוויון 63:63 עם שתי שניות על השעון, ששלחה את המשחק להארכה בה הנחילו הג'ייהוקס לממפיס את הפסדה השני בלבד העונה, ויצאו לחגוג.
הטייגרס העמידו עד הגמר מאזן מדהים של 38 ניצחונות לעומת הפסד בודד, ופרט למותחן לא צפוי מול מיסיסיפי סטייט בסיבוב השני ניערו מעליהם בקלות מפתיעה את כל יתר היריבות שלהן עד הגמר, כולל את מישיגן סטייט, טקסס ו-UCLA החזקות, אבל ברגעי הסיום הם נפגעו מהחולשה הגדולה ביותר שלהם - האחוזים המחרידים מקו העונשין - עליה הצליחו להתגבר במשחקים האחרונים, אבל דווקא בגמר החטיאו שני הכוכבים הגדולים דרק רוז וכריס דאגלס רוברטס כמה זריקות מפתח מהקו בסיום, ואיפשרו לקנזס לגנוב את הניצחון.
עוד בוואלה!
קנזס - ממפיס 68:75
בפתיחת המשחק קנזס נראתה בערך כמו שצפון קרוליינה נראתה מולה בתחילת חצי הגמר, עם ים של איבודים וזריקות רעות, אבל ממפיס לא היתה הרבה יותר טובה בעצמה מהעבר שני, ואחרי חמש דקות היא הוליכה 3:9 בלבד. אבל אז הג'ייהוקס התעוררו, ובעזרת הגנה משובחת ועבודה טובה של דרל ארתור מתחת לסלים הצליחו לבנות לעצמם יתרון של 15:22.
בשלב הזה פתח דרק רוז בסדרת אסיסטים מרשימה, שהנהנה העיקרי ממנה היה כריס דאגלס רוברטס שנכנס לגרוב, וביחד הצמד הזה נתן לממפיס בחזרה את היתרון עם 24:26. אבל האקורד האחרון של המחצית היה שייך שוב לקנזס, שנתנה גז וירדה להפסקה ביתרון 28:33.
ממפיס חזרה מיד לשוויון 33:33, ומכאן ואילך התפתחה נדנדה בה עבר היתרון מצד אל צד, כשמריו צ'אלמרס עוצר את דאגלס רוברטס ושומר את הג'ייהוקס בעמדת ניצחון. כשרוז ראה שהסקורר העיקרי שלו משותק, הוא לקח על עצמו את מלאכת הקליעה, וכמעט לבדו הפך את התוצאה ועזר לטייגרס לפתוח פער מבטיח של 51:60.
קנזס נלחמה בשארית כוחותיה וחזרה למשחק בעזרת האנרגיה של שרון קולינס, ויציאתו של ג'ואי דורסי האימתני בחמש עבירות הכניסה בהם את האמונה שהם מסוגלים למחוק את הפיגור. ממפיס קיבלה אינספור הזדמנויות לגמור את המשחק מקו העונשין, אבל דווקא ברגע האמת חזרו הנמרים לסורם ולאחוזים הזוועתיים שלהם מהקו מתחילת העונה, ועם עשר שניות על השעון, קלע רוז רק אחת משתי הזריקות שלו וקבע 60:63 לממפיס. קולינס הוביל את הכדור במהירות לאורך המגרש, ואיכשהו מצא את צ'אלמרס, שדפק את שלשת חייו מעל ידיו המושטות של רוז כדי לשלוח את המשחק להארכה.
קנזס סחבה את המומנטום איתה לפתיחת ההארכה, ועלתה ליתרון של 63:69. שלשה של דאגלס רוברטס קירבה את ממפיס עד ל-68:71, אבל כאן נגמרו לנמרים הניסים, צ'אלמרס קלע שתי זריקות קריטיות מהקו, וניסיון נואש נוסף של דאגלס רוברטס הלך החוצה, כדי להשלים את המהפך הגדול של קנזס ואת האליפות השלישית בהיסטוריה של המכללה, והראשונה מזה 20 שנה.
ארתור הוביל את קלעי המנצחים עם 20 נקודות (9 מ-13 מהשדה) ו-10 ריבאונדים, צ'אלמרס קלע 18, ברנדון ראש הסתפק ב-12 וקולינס תרם 11 ושישה אסיסטים. דאגלס רוברטס סיים עם 22 נקודות שלא הספיקו, רוז רשם 18 נקודות, שמונה אסיסטים ושישה ריבאונדים במה שככל הנראה יהיה משחקו האחרון בקולג'.