לאחר שריאיין 55 מנהלים מצליחים ברחבי העולם, בהם יזמים, מייסדים ושכירים שהובילו את ארגוניהם להצלחות מוכחות, וכתב את הספר "The Opposable Mind - How Successful Leaders Win Through Integrative Thinking" - הגיע מרטין למסקנה אחת: ההבדל הבסיסי נובע מתפישתם הברורה של מנהלים המצליחים כי בכל מה שקשור לניהול עסקיהם אין לעולם תשובה נכונה אחת, וכן במבט האופטימי האמיתי שאותו הם שולחים אל העתיד.
"רוב האנשים מאוד בטוחים בהווה ומאוד חוששים מהעתיד הלא ודאי", אומר מרטין, "אלא שיש אנשים שברור להם שמה שעובד כרגע, גם אם לכאורה הוא עובד מצוין, אינו בהכרח המודל הטוב ביותר, וכי יש לחתור ללא לאות למציאת מודל טוב יותר. בניגוד לכל אותם אנשים שנוח להם לאמץ את שיטת ה'ככה זה', 'זה מה שלקוחות רוצים', 'אף אחד לא ישלם על זה', 'זו שיטת הפרסום הנכונה', 'ככה צריך להתנהג לעובדים', הרי שלמנהלים מצליחים ברור שכל קביעה נכונה לכרגע בלבד, וכי יש לחפש כל הזמן את הדרך הנכונה יותר. המרואיינים שלי, מכל הגילים, הצבעים והמינים היו משוכנעים שרעיונות טובים עוד לא הומצאו ושהתפקיד שלהם כמנהלים הוא להמציא או למצוא אותם".
איך הם עושים את זה?
"המנהלים המצליחים לא נכנעים לביטחון שמשרים המודלים העסקיים הקיימים, אלא עסוקים כל הזמן בבדיקתם, פירוקם, אימוץ חלקיהם הטובים, הוספת עקרונות חדשים והרכבת מודל חדש, שמוביל אותם לדרכים שאחרים לא חשבו עליהן קודם. ניקח למשל את איזי שארפ, מייסד רשת המלונות ארבע העונות. לפניו היו שני מודלים: מלונות קטנים, אינטימיים ולא יקרים, כמו הולידיי אין, שלא סיפקו כל צורך של אנשי עסקים, או מלונות ענק, כמו הילטון, שנתנו כל שירות אפשרי לאיש העסקים, אך ששרתה בהם אווירת ניכור וקור.
"בזמנו איש לא חשב שניתן לקחת את שני המודלים האלה ולהרכיב מהם מודל שלישי מצליח, עד שהגיע שארפ ויצר מהפכה בתחומו. כיום זה נראה טריוויאלי, אבל בזמנו להרבה מאוד מלונאים היה נדמה שהמודלים הקיימים עובדים ואין כל סיבה לשנותם".
למה לא כולנו חושבים בצורה הזאת?
"כי כבר משחר ילדותנו מלמדים אותנו שיש דרך אחת נכונה: התלמיד צריך לתת תשובה נכונה אחת במבחן, והמורה תמיד יודע יותר טוב. כל הדתות בעולם מבוססות על תשובות נכונות שאין עליהן ערעור. בני האדם, מטבעם והשכלתם, מחפשים את הביטחון שבידע. המנהל המצליח הוא זה שלא נופל במלכודת הזאת".
האם מדובר בתכונה שנולדים עמה או שאפשר ללמוד אותה?
"מובן שיש אנשים שמשתמשים ביכולת הזאת באופן אינטואיטיווי, וזה בכלל לא בשליטתם. עם זאת, ניתן בהחלט ללמד אנשים לחשוב אחרת מגיל צעיר מאוד. לו משרד החינוך הקנדי היה מעודד סוג חשיבה שקובע כי כל תשובה שיש כרגע היא רק פרשנות על המציאות ולא המציאות עצמה, שהרי אנחנו יודעים שתפישה שנכונה כרגע יכולה להשתנות מחר - ע"ע כדור הארץ ש"היה" שטוח עד שהוסכם שהוא עגול; לו היינו מעודדים ילדים מגיל הגן לחשיבה אחרת, אני מניח שהיו הרבה יותר מנהלים מצליחים. אנחנו מנסים לחנך סטודנטים שלנו לסוג כזה של חשיבה, אבל לפעמים זה מאוחר מדי".
אתה מציע למנהלים למרוד באופן שיטתי במודלים הקיימים. מה היית מציע למנהלים שלא לעשות?
"לא לקרוא ביוגרפיות, ולא כי הן אינן מקור להשראה, אלא מכיוון שקריאת ביוגרפיה מכוונת את הקורא ללכת בעקבות הכותב. זה דבר מסוכן. מנהל שרוצה להצליח, לא צריך לרצות ללכת בעקבות ביל גייטס או מג וויטמן, כי הוא פועל בקונטקסט אחר. מי שמחפש השראה, צריך לשאול את עצמו מה היו המטרות של המנהל הנערץ עליו ולאילו דברים הוא הקדיש את תשומת לבו? זה הרבה יותר חשוב מהדרך עצמה".
מנהלים בכל הדרגות מוזמנים להשתתף בשיחת טלקונפרנס אינטראקטיווית עם פרופ' רוג'ר מרטין, שתיערך ב-17 ביוני. לפרטים נוספים: www.DovGordon.biz
פרופ' רוג'ר מרטין, דיקאן בית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת טורונטו: "המנהל המצליח לא נופל במלכודת הידע"
טלי חרותי-סובר
16.6.2008 / 8:41