חבילות הבסיס של HOT הן מהיקרות בעולם - כך עולה מבדיקה שערכה באחרונה חברת מחקר בינלאומית גדולה בעבור חברת תקשורת בישראל. ממצאי הבדיקה הוצגו בפני ועדת גרונאו לבחינת כללי הרגולציה בענף התקשורת. המחקר, שהגיע לידי TheMarker, כולל 20 מפעילי תשתית כבלים בארה"ב ובאירופה ומשווה את מחיר חבילת הבסיס שלהם לזה של HOT. מהמחקר עולה כי מחיר חבילת הבסיס של HOT גבוה כמעט פי שלושה מהמחיר הממוצע בקרב חברות הכבלים שנבדקו (בהתאם לכוח הקנייה).
יודגש כי ההשוואה שביצעה חברת המחקר אינה מתחשבת בהבדלים המהותיים בין שוק הטלוויזיה הרב ערוצית בישראל לבין מרבית שוקי הטלוויזיה הרב ערוצית בחו"ל. חברת HOT, בראשות המנכ"ל דוד קמיניץ, אינה רשאית לשדר פרסומות, ואילו ברוב המדינות (להוציא מלטה וקולומביה) אין איסור שכזה. עם זאת, ההוצאה על פרסום בטלוויזיה בישראל נאמדת ב-265 מיליון דולר בשנה, כך שגם אם כמה עשרות אחוזים מסכום זה יוזרמו לכבלים, הדבר לא יקרב את מחיר חבילת הבסיס למקובל בעולם.
בנוסף, בישראל חייבת חברת הכבלים להוציא כ-8% מהמחזור על הפקות מקור. רק אם יוותרו לכבלים על ההפרשה הגבוהה להפקות מקור ויתירו להם לשדר פרסומות הם יוכלו להוזיל את מחיר חבילת הבסיס לרמה שמתקרבת לנהוג בעולם.
מי שאחראי לכך שצרכני הטלוויזיה בישראל משלמים מחיר גבוה על חבילת בסיס הוא הרגולטור - משרד התקשורת בראשות השר אריאל אטיאס והמועצה לשידורי כבלים ולוויין - שמחייב את חברות הכבלים לספק חבילת בסיס מנופחת. הרגולטור אינו מאפשר לכבלים לשווק חבילות קטנות, הכוללות את הערוצים המרכזיים בלבד (בעיקר 2,1 ו-10) ובכך הוא מונע מהצרכן יכולת בחירה של ממש.
את העלויות העקיפות משלם הצרכן
ראוי להדגיש כי בשוק הטלוויזיה הרב ערוצית באירופה, בעיקר בהולנד ובגרמניה, פועלות חברות כבלים שאינן מייצרות תוכן בעצמן, ועל כן מחיר חבילת הבסיס שלהן נמוך יותר. בישראל הדבר אינו אפשרי, מפני שחברות הכבלים והלוויין נדרשות להשקיע עשרות מיליוני דולרים בהפקות מקור וברכש תכנים שמגולמים במחיר חבילת הבסיס. בארה"ב, לדוגמה, מרבית השוק מתבסס על רכישת ערוצים בתשלום נוסף לחודש, שעשוי להגיע גם לעשרות דולרים.
בנוסף, HOT חייבת להעניק שירות בכל רחבי הארץ, והחברה שידרגה את תשתית הרשת שלה בעלויות אחזקה יקרות יחסית. בחברת הכבלים גם טוענים כי אחד הגורמים למחירים הגבוהים הוא סבסוד ממירים, תחום שההוצאה בו הצטמצמה מאוד בשנים האחרונות.
אם עורכים השוואה של חבילות תקשורת מלאות, הכוללות טלוויזיה, אינטרנט ולא אחת גם טלפוניה, מגלים שישראל נמצאת במקום טוב בהרבה. המחיר הגבוה של חבילת הבסיס בטלוויזיה יוצר אנומליה, שבה שירותי הטלוויזיה יקרים בעוד חבילת הטריפל (טלוויזיה, טלפוניה ואינטרנט) אטרקטיווית בהרבה. זו עוד רעה חולה של ניסיון להסדיר את התחרות בשוק בישראל במקום לפתוח אותו לתחרות.
העלויות העקיפות של הכבלים והלוויין בישראל נופלות כיום על הצרכן, והרגולטור חושש מעימות עם תעשיית הטלוויזיה הרב ערוצית בשל החובות שהיא נושאת בהיקף של מיליארדי שקלים. אולי כעת, כשחברת הלוויין כבר עברה לרווח תפעולי וחברת הכבלים עברה לרווח נקי, יגיע הרגולטור לעסוק כנדרש בשוק זה, ויפעל להרחבת התחרות ולהוזלת מחירי חבילות הבסיס.
תגובת HOT: "הטענות המועלות בדו"ח רחוקות מהמציאות ומשוללות כל יסוד. הן מעידות יותר מכל על ניסיון עלוב להסיט את הוועדה מהסוגיות העיקריות והמשמעותיות לציבור הצרכנים, ולא בכדי זה המידע היחיד שהודלף לתקשורת. על אף שהנתונים שנמסרו לוועדה אינם נכונים, גם בסיס ההשוואה אינו נכון. חמור כי לא צוין בפני הוועדה שכל החברות האמורות משדרות פרסומות, וברור לכל כי אם הרגולטור יאפשר פרסום בכבלים יפחת מחיר חבילת הבסיס בעשרות אחוזים. בנוסף, התעשייה בישראל מסבסדת את הממירים בעוד שבמרבית מדינות אירופה הממירים נמכרים במחיר מלא ברשתות החשמל. רוב החברות המצוינות בדו"ח אינן מספקות שירותי התקנה ורובן לא מספקות שירות ותמיכה טכנית בבית הלקוח. אנו רוצים להאמין כי נפלה בדו"ח טעות במידע וכי לא מדובר בניסיון להטעיה ורמייה".