חשד למינוי לא תקין של בתו של מבקר המדינה

בשבוע הבא יתפרסם דו"ח מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, שיעסוק בעיקרו במינויים לא תקינים, הכוללים מינוי קרובים ומקרובים במשרדי הממשלה השונים. במקביל, מתחוללת סערה במערכת המשפט, בעקבות גילויים על אופן קבלתה של עו"ד אילונה לינדנשטראוס אריאלי, בתו של המבקר, לרשמת בית משפט השלום בחיפה והצפון, בעת שאביה היה נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה ויו"ר נציגות השופטים הארצית.

בראשית 2002 הגישה לינדנשטראוס אריאלי את מועמדותה לתפקיד הרשמת, זאת על אף שלא עמדה בתנאי הסף, ובהם 5 שנות עיסוק בעריכת דין. בוועדת הבחירה ישבו נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, נשיא בית המשפט בנצרת, תאופיק כתילי, ומנהל בתי המשפט, דן ארבל. יום לאחר הראיון קיבלה עורכת הדין לינדנשטראוס אריאלי הודעה כי לא התקבלה לתפקיד. הוועדה בחרה במודמעת אחרת מתוך 11 המועמדים.

ב"ידיעות אחרונות" דווח כי ארבעה חודשים לאחר דחייתה, הודיע לה דן ארבל כי התקבלה לתפקיד, זאת ללא מכרז וללא תקן מתאים לתפקיד. כחודש וחצי לאחר הודעה זו, נוצרה בבית המשפט משרת רשמת חדשה, והיא קיבלה את התפקיד, שהשכר בצידו עומד על 25 אלף שקלים בחודש.

ממליציה של לינדנשטראוס היו נשיא בית המשפט השלום בחיפה דאז, אורי קיטאי, ושופטת השלום בחיפה יעל וילנר, שהחלטותיהם המשפטיות כפופות לערעורי בית המשפט המחוזי שבראשו עומד אביה של עורכת הדין, המבקר לינדנשטראוס, והם כפופים לו מנהלית. השופט קיטאי, שהתבקש לכתוב בטופס ההמלצה, כמה זמן הוא מכיר את לינדנשטראוס אריאלי, ובאילו נסיבות, לא השיב לשאלה. הוא גם לא מילא את הסעיף המבקש לציין שמות של אנשים נוספים היכולים למסור חוות דעת על המועמדת.

בסעיף "הערכה מסכמת", כתב השופט קיטאי: "מועמדת טובה מאוד. עו"ד צעירה, על כן תחילת כהונתה כרשמת סבירה ביותר". הוא הוסיף וכתב: "התפוח לא נפל רחוק מהעץ - קרוב לעץ".

אך הבעיה העיקרית היא הגילוי הנאות בו הייתה חייבת לנידנשטראוס אריאלי, ולא עמדה בו. בטופסי הקבלה, מתבקשים המועמדים לציין קרבה משפחתית לעובדי מדינה, זאת מכיוון שבמקרה של קרבה משפחתית באותו גוף ממשלתי, מועבר הנושא לבחינת ועדה להעסקת קרובי משפחה בשירות המדינה, כדי למנוע פגיעה בטוהר המידות. עו"ד לינדנשטראוס אריאלי לא ציינה את היותה בתו של נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה.

מינוי כזה היה עלול להיות בעייתי היום, בשל הביקורת שנמתחה בשנים האחרונות על המעכת המשפטית על שיטת העדפות במינויים. מבקר המדינה הקודם, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, כתב בדו"ח שלו משנה שעברה, כי בתקופתה של פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, הפרקליטות עיוותה את הליכי הקבלה. אחד הצעדים שנקט בו משרד המשפטים בעקבות הדו"ח היה לפרסם מכרזים פומביים, לקלוט מתמחים משפטיים ולהקים מאגר מתמחים, כדי לאפשר לכל סטודנט הזדמנות שווה להתמודד על משרת מתמחה במשרד המשפטים.

בתגובה מסרה דוברת הנהלת בתי המשפט כי "עו"ד אילונה לינדנשטראוס אריאלימונתה לרשמת בבית המשפט במחוז הצפון ביולי 2002 על ידי נשיא בית המשפט העליון, בהסכמת שר המשפטים, לאחר שניגשה למכרז מסודר של הוועדה לבחירת שופטים". עוד היא הוסיפה כי לינדנשטראוס אריאלי הוסכמה כעורכת דין ביוני 1996, ומאז ועד למינויה כרשמת עסקה בעריכת דין, כך שהייתה בעלת ניסיון של יותר מחמש שנים בעריכת דין כנדרש. לטענתה, תקן הרשם ניתן למחוז הצפון בהתאם לצרכי המחוז באותה תקופה. השופטים שהמליצו על הרשמת לא היו כפופים לשופט לינדנשטראוס. השופט קיטאי היה נשיא בית משפט השלום בחיפה, והממליץ השני היה השופט גרוס מבית המשפט בתל אביב, שאצלו עשתה עורכת הדין את ההתמחות. עוד היא הוסיפה כי לינדנשטראוס אריאלי ציינה מפורשות את קרבתה המשפחתית לשופט לינדנשטראוס, ואף ציינה במסמכי הגשת המועמדות למכרז כי הוא אביה.

תגובה זו מתייחסת לטופסי הבקשה להשתתפות במכרזף ולא לטופסי הקבלה לשירות המדינה, בהם יש חובה לציין קרבה משפחתית. עוד יצויין, כי כאשר הגישה עו"ד לינדנשטראוס אריאלי את מועמדותה למכרז, לא היה לה ותק של חמש שנים כעו"ד, כמתחייב.