דוח נציבות הביקורת קובע: הפרקליטות הסתירה מידע מהותי מנאשמים

דוח הביקורת של נציבות הביקורת על הפרקליטות בעניין פעילות המכון לרפואה משפטית הותר הבוקר (ראשון) לפרסום. זהו הדוח הראשון של הנציב החדש, השופט בדימוס דוד רוזן, והוא מבוסס ברובו על דוח שכתבה הנציבה הילה גרסטל, שבעקבותיו עתרו 11 פרקליטים לבג"ץ לאחר שנטען כי התערבו בחוות דעת של המכון לרפואה משפטית. הפרקליטים ערכו שימועים בפני רוזן, שראה את הדברים בצורה אחרת, והדוח רוכך באופן משמעותי. עם זאת, רוזן קבע כי בחלק מהמקרים שנבדקו הסתירה הפרקליטות מידע וחומרי חקירה מן ההגנה.

המכון לרפואה משפטית הוא הגוף היחיד המספק שירותי רפואה משפטית בארץ, והוא נותן את שירותיו בעיקר לפרקליטות ולמשטרה. חוות הדעת של רופאי המכון משמשות ראיה מרכזית בהליכים משפטיים, ועל בסיסן נחרץ פעמים רבות גורלם של אנשים להרשעה או לזיכוי. דוח הביקורת המקורי קבע כי ביחס לשבעה תיקים נמצאה "מעורבות של הפרקליטות בעריכת חוות הדעת של מומחי המכון". בארבעה תיקים מתוך השבעה, נקבע בדוח הביקורת המקורי כי "אותרה בהם מעורבות ישירה של הפרקליטות בתוכן ממצאי חוות הדעת ובמסקנותיה", וכי "שינויים אלה עלו בקנה אחד עם תזת התביעה והחמירו עם הנאשמים או עם התובע את המדינה בהליך אזרחי".

עוד בוואלה! NEWS:
פרסום ראשון: המיליארדר שלדון אדלסון מסר עדות בלהב 433
במשטרה אופטימיים: "יש חומר שקושר את אבוטבול לרצח עו"ד חכם"
בן 40 פינה את אשתו לקבלת טיפול רפואי - ותקף את החובשת

רוזן טען כי מה שנראה בעיני גרסטל כ"התערבות" אינו אלא פעולה לגיטימית לחלוטין. מעבר לכך, לדבריו, "זו חובתו של התובע – כמו גם של החוקר המשטרתי קודם לסיום החקירה – לאחר עיון ובחינה של חוות הדעת, לעמת את המומחה עם ממצאים (ראיות), שלהערכתם לא נלקחו בחשבון או נדחו מפני ממצאים אחרים. זאת, במטרה להעמיק את הבנת הדברים, לשאול ולהטיל ספק כל אימת שנדרש לכך, על בסיס הראיות המונחות בפניו, כשהוא משווה כל העת לנגד עיניו חובתו לסייע לבית המשפט בחקר האמת. על התובע לנהל דו-שיח פתוח וחופשי עם רופא המכון תוך הצגת שאלות, לעיתים קשות ומורכבות, בכל סוגיה המטרידה אותו בנושא. במידת הצורך, על התובע להביע דעתו בקול רם וברור, כי המסקנה העולה מחוות הדעת של רופא המכון אינה מתיישבת עם ניתוח הראיות והממצאים שבידיו".

בדוח הסופי שכתב רוזן נכתב כי באף אחד מהתיקים המדוברים לא נמצאה מעורבות של הפרקליטות בעריכת חוות דעת של רופאי המכון או עצימת עיניים של הפרקליטות לגבי שינויים בחוות הדעת. עם זאת, קבע רוזן, הפרקליטות מסתירה חומרים מהותיים מההגנה.

אחד המקרים שנבדקו היה תיקו של אלכסנדר סרקוב שבסוף דצמבר 2009 התלוננה אשתו כי היכה אותה ותקף אותה בסכין. בבדיקה נמצא כי לחתכים בידה אורך דומה, והם נמצאים במרחק כמעט שווה זה מזה. בפגישה שקיים הפרקליט שטיפל בתיק עם רופאי המכון, עלה כי קיימות שתי אפשרויות לפצעי החתך על ידיה של המתלוננות, שאחת מהן היא פגיעה עצמית. אולם, אופציה זו הוסתרה מההגנה ובחוות הדעת נכתב כי מדובר בתקיפה. כשפנתה ההגנה לפרקליטות בטענה כי מדובר בפציעה עצמית, הציג הסנגור לפרקליטות טיוטה של חוות דעת של מומחה לרפואה משפטית מטעמו, התומכת בטענתו. התובע בתיק נפגש עם רופאים במכון ועמדתם הייתה כי לא ניתן לשלול בוודאות שמדובר בפגיעה עצמית, אך סביר יותר להניח כי לא מדובר בפגיעה מסוג זה.

נציג הפרקליטות תיעד את סיכום הפגישה, אולם לא העביר אותה לסנגור ואף שיקר לו כשכתב כי עמדת הפרקליטות, לאחר שהתייעצה עם מומחים מטעמה, היא שלא ניתן לקבל את גרסת הנאשם שלפיה פצעי המתלוננת הם תוצאה של פגיעה עצמית. לפיכך, ההליכים בתיק יימשכו כסדרם. כשהקשה הסנגור טען הפרקליט כי "לא התווסף כל חומר חקירה בתיק שצריך להעביר להגנה". הסנגור התעקש וגילה שקיים מסמך סיכום של הפגישה. לסנגור התברר כי פרקליט בכיר הורה לתובע למחוק מנוסח המכתב משפט שלפיו פגישה זו כללה עיון בראיות ובספרות מקצועית, וכי במסגרתה סוכם כי הנתונים מצביעים על כך שמדובר בפצעי הגנה מתקיפת סכין. עוד נודע כי הפרקליט הבכיר הורה לכתוב כי "במהלך הפגישה התייחסו הנוכחים לחוות הדעת של המומחה מטעם ההגנה וסברו כי היא מוטעית". לאחר תום שמיעת הראיות, בסמוך להגשת הסיכומים מטעם המדינה, חל שינוי בעמדת הפרקליטות והיא הודיעה לבית המשפט כי היא תבקש שלא להרשיע את סרקוב, אחרי שמונה חודשים שישב במעצר.

מקרה אחר שנבדק במסגרת הדוח הוא תיק הרצח של רועי ברינג, שנדקר במהלך חתונה שאירעה באולם שבבעלותו בפברואר 2010 ומת מפצעיו. הוא נדקר פעמיים בבטנו, כשדוח הנתיחה המקורי קבע שהפגיעה הקטלנית הייתה בצד אחד של גופו, ואילו הנאשם בתיק טען שהוא אחראי לפגיעה השנייה שהוגדרה כלא קטלנית מבין השתיים. מאוחר יותר שונתה חוות הדעת, כך שפצע הדקירה שהנאשם הודה כי נגרם על ידו הוגדר כפגיעה הקטלנית. בפגישה שנערכה בין רוזן לבין מנהל המכון ד"ר חן קוגל, הוא טען כי לדעתו לא ניתן לדעת איזו משתי הפגיעות היא הקטלנית. רופא המכון שעסק בתיק טען כי הטעות בחוות הדעת הראשונה נגרמה עקב התערבות כירורגית של רופאי בית החולים שטיפלו במנוח בניסיון להציל את חייו שהנתונים בעניינה לא היו ידועים לו. בפרשה זו קבעה רוזן כי לא הייתה התערבות מצד הפרקליטות בחוות הדעת וכי התכתובות בתיק בין הפרקליט הממונה למכון היו מוצדקות, אך כי תיק זה הדגים ליקוי הנוגע ל"אי מסירת מידע מהותי וחומר חקירה להגנה". התיק המדובר הסתיים במסגרת הסדר טיעון שבו הורשע הנאשם בהריגה.

בתיק נוסף שבו הוגש כתב אישום נגד נאשמים בגין רצח נקבע בחוות דעת של המכון כי מות המנוח נגרם מאיבוד דם כתוצאה מפצעי חתך. עוד נקבע בחוות הדעת כי פצעי החתך של המנוח נגרמו על ידי להב סכין, תוך ציון טווח מידות הלהב. במהלך חקירתו של רופא המכון בבית המשפט הוצגה לו הסכין שנמצאה בזירה, והוא טען כי הלהב אינו מתאים לפחות לחלק מפצעי הדקירה. לאחר עדות זו נערכה פגישה בין הפרקליט לרופא, שלא תועדה, ובה הוצגה לו הסכין. הרופא כתב תוספת לחוות דעתו שלפיה לא ניתן לשלול אפשרות שלהב הסכין אכן גרמה לפצעי הדקירה במנוח. "גם מקרה זה ממחיש ליקוי שעניינו אי-הקפדה על העברת 'חומר חקירה' לסנגוריה, פרי פגישה שקיים הפרקליט עם רופא המכון בעניין ראיה חדשה", כתב רוזן בדוח, והוסיף כי "חמור מכך, הפרקליט המטפל כלל לא תיעד את הפגישה בגלל שלא סבר כי עליו לעשות כן". בעקבות מסקנות הדוח המליץ רוזן לקבוע חובת תיעוד שלפיה על פרקליט הפונה למכון ועל הרופא לתעד בכתב ובזמן אמת את חילופי הדברים ביניהם. תיעוד זה יועבר בשלמותו להגנה, לאחר הגשת כתב האישום.

מפרקליטות המדינה נמסר: "הפרקליטות מברכת על עריכת הביקורות. נלמד את הדוח לעומקו ואת ההמלצות המערכתיות שבו. מהדוח עולה כי הנציב קיבל את עמדתה המקצועית של הפרקליטות בדבר ההכרח בקיומה של הידברות בין המשטרה והפרקליטות לבין מומחי המכון לרפואה משפטית, שכן הידברות זו תורמת לבירור האמת, ובכך דחה את הטענה המרכזית שהועלתה בהקשר זה נגד הפרקליטות. הנציב הוסיף כי עמדתו בנדון מקובלת גם על מנהל המכון לרפואה משפטית. כן דחה הנציב לגמרי את הטענות כאילו פרקליטים התערבו בעריכת חוות דעת של רופאי המכון.

"בחודשים האחרונים נערכה עבודת מטה משמעותית בפרקליטות בעניין ממשקי העבודה שבין הפרקליטות למכון, כחלק מהדיונים שנערכו במסגרת ועדה שהוקמה בראשות מנכ"ל משרד הבריאות, שבה משתתפים גם נציגי הפרקליטות. במסגרת זו עלו המלצות הדומות בחלקן להמלצות הנציב והן צפויות להיות מאומצות כבר בזמן הקרוב, בין היתר בנושא השקיפות והתיעוד של המגשים בין רשויות האכיפה לרופאי המכון. הנציב מצא ליקויים במספר תיקים שנבדקו, שניהולם הסתיים לפני מספר שנים. ממצאים אלו יילמדו וייבחנו. עם זאת יצוין, כי מאז שנוהלו תיקים אלה ועד היום חלו שינויים רבים בדרך התנהלות הפרקליטות בתחומים שעליהם הצביע הנציב, ומכל מקום הליקויים לא הביאו לעיוות בתוצאות המשפט באף אחד מהתיקים שנבחנו", לשון תגובת הפרקליטות.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לדוח כי הם מברכים על המלצות הנציב. "‎בשנת 2012 התוודעו משרד הבריאות בראשות השר ליצמן לבעייתיות בתפקוד המכון לרפואה משפטית ולכן בוצע רה-ארגון מקיף במכון שכלל שינוי סדרי עבודה, נהלי עבודה חדשים ושינויים בשדרה הניהולית של המכון, בין היתר החלפת ראש המכון פרופ' היס, הכול על מנת להביא לשיפור ההתנהלות. ‎

"רוב רובם של האירועים והליקויים המפורטים בדוח הביקורת מתייחסים לתקופה שלפני השינוי המשמעותי שנערך במכון, וכפי שמצוין בדוח הם תוקנו. יתרה מכך, בשנה האחרונה פועלת ועדה שמינה שר הבריאות בראשות מנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב שנועדה להבטיח את מקצועיות ואי-תלות עבודת המכון ויצירת מנגנונים שיבטיחו לאורך זמן כי לא יהיו ליקויים בעבודת המכון.

"‎בוועדה היו שותפים הפרקליטות, הסנגוריה והמשטרה, משרד המשפטים וכן נציגי ציבור. במסגרת עבודתה נקבעו נהלים מפורטים המסדירים את ממשקי העבודה של המכון עם גורמי האכיפה השונים. בנוסף לכך, על מנת להבטיח נגישות לכלל גורמי ההגנה - מוצע להקים מכון משפטי נוסף באופן שיאפשר מתן שירותים על ידי המכונים לגורמי ההגנה כאמור. ‎משרד הבריאות כבר החל ביישום המלצות הנציב".


רויטל בלומנפלד השתתפה בהכנת הידיעה