וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שופט העליון בדימוס אדמונד לוי מת בגיל 72

לוי, שמונה ב-2000 לשופט עליון, פסק בין היתר נגד הסדר הכבילה של עובדים זרים בישראל ונגד תכנית ההתנתקות. דוח שכתב פסק שהגדה אינה שטח כבוש. ביניש ספדה: "אציל נפש"

ספק 500

שופט בית המשפט העליון בדימוס, אדמונד לוי, הלך הערב (שלישי) לעולמו, והוא בן 72. לוי כיהן כשופט בית המשפט השלום, בהמשך בית המשפט המחוזי, עד שמונה ב-2000 כמינוי זמני לשופט בית המשפט העליון, מינוי שהפך למינוי של קבע באוגוסט 2001. ב-2011 פרש מכס השיפוט. הלווייתו תתקיים מחר בשעה 15:30 בבית העלמין הישן ברמלה. במהלך טקס ההלוויה, יישאו דברים נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, שרת המשפטים, ציפי לבני, ושופטת בית המשפט העליון אסתר חיות.

לקריאת חדשות נוספות:
אשת השופט הירדני: "בעלי מת סתם, נתבע את ישראל"
"חיל האוויר המלזי זיהה בוודאות: המטוס הסתובב לאחור"
מרד בקואליציה, ועורר זעם: "לא ראוי ובלתי נסבל"

ראש הממשלה בנימין נתניהו ספד ללוי, שלדבריו היה מבכירי השופטים בישראל. "אדמונד לוי עבר את כל שלבי מערכת השיפוט עד כהונתו בבית המשפט העליון, שם הותיר חותם עמוק", אמר נתניהו. "אדמונד לוי היה חריף מחשבה בעל עצמאות אינטלקטואלית יוצאת דופן, ובעל יכולת מרשימה לנתח מצבים מורכבים. הוא היה ישר כסרגל ולא התיירא להביע את דעתו פעם אחר פעם בנושאים השנויים במחלוקת. עם ישראל, מדינת ישראל, וארץ ישראל היו בראש מעייניו. יהי זכרו ברוך".

שרת המשפטים ציפי לבני התייחסה למותו של לוי. "מינויו של השופט לוי לבית המשפט העליון לא היה המובן מאליו במיוחד בחברה בה לעיתים דעות קדומות והשתייכות חברתית השפיעו על בחירת שופטים לבית המשפט העליון", אמרה. "בכהונתו זכה השופט לוי להערכה רבה ובית המשפט העליון זכה לשופט אקטיביסט ונועז שלא חשש לומר את האמת המקצועית שלו גם כשהיא לא הייתה קלה לעיכול ועוררה ביקורת. ועם זאת, פסיקותיו ביטאו רגישות ומודעות חברתית ואנושית גבוהה ויוצאת דופן כשהגן על זכויות חוקתיות וחברתיות גם בדעת מיעוט וראה בזכות לקיום אנושי בכבוד חלק בלתי נפרד מהזכות לכבוד האדם. ומעל לכל, השופט לוי היה אדם ישר והגון. איבדנו הלילה משפטן מהסוג הצנוע והטוב. אני שולחת תנחומיי לבני משפחתו. יהי זכרו ברוך".

"שופט רגיש במיוחד, פליליסט ממדרגה ראשונה"

נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, דורית ביניש, הביעה צער על לכתו של עמיתה לשבר. "ראשית, אני המומה מהמוות הפתאומי. מדובר באדם נפלא, אציל נפש, איש ערכים וצנוע וזה גם מה שהתווה את דרכו השיפוטית בהתאם לערכיו ואמונותיו". לדבריה, "חשוב להדגיש שהוא היה שופט רגיש במיוחד לזכויות אדם ומצוקה חברתית וראה תמיד לנגד עיניו את הצורך לתת מענה בנושאים חברתיים לקבוצות חלשות בחברה, זאת בנוסף להיותו פליליסט ממדרגה ראשונה".

שר הבינוי והשיכון אורי אריאל ספד ללוי. "זכיתי לעבוד במחיצתו בוועדה לבחירת שופטים ולמדתי ממנו רבות. הערכתי את יכולתו להקשיב לרחשי הציבור ולייצג את מערכת המשפט בצורה נאמנה, ישרה וערכית. אני מוסר תנחומים למשפחתו", אמר.

סגן שר הדתות אלי בן דהן אמר: "מכל פסיקותיו עומדת לזכותו במיוחד פסיקה אחת שבה התגלתה מוסריותו המיוחדת ויכולת ההבחנה שלו למרחוק. אני מתכוון לפסק דין של 11 מול 1 כאשר הוא היחיד שהתנגד לגירוש מגוש קטיף וטען לאי-מוסריותו ושהתחייבות המדינה כלפי המתיישבים אין בה ממש, דבר שבדיעבד התברר עד כמה הוא צדק", אמר. "ועדת חקירה ציבורית בראשות השופט מצא, קבעה שאכן המדינה פשעה נגד המתיישבים, לא הייתה מוכנה והסיסמה 'יש פתרון לכל מתיישב' התבררה כריקה מתוכן וכולה מעשה תעתועים של פרסומאים. זו פסיקת הדגל המוסרית הגדולה של השופט לוי וכך אני אזכור אותו תמיד. יהיה זה מעשה זיכרון לשופט גדול, אם הדוח הקרוי על שמו יאושר על ידי הממשלה".

אנשים שהכירו את לוי מתוך המערכת המשפטית סיפרו שהוא היה "השופט היחידי שאסר לצלם כניסת שופטים לאולם, פשוט כי הוא לא רדף כבוד אף פעם, לא שיחק את המשחק וזכה לכבוד מהקולגות, השופטים האחרים, בגלל שהוא היה כזה". עוד סיפרו: "הוא היה איש שחרד לפרטיותו. כשהיה שופט תורן הטלפון הנייד שלו היה זמין, אבל ברגע שלא היה - הוא היה מכבה אותו וכולם ידעו שאדמונד לוי לא זמין כשהוא לא תורן. הוא התנהל בעולם המודרני בדרכו ששלו. כששופט פורש לרוב יש מסיבה וצלמים אבל הוא לא אהב ולא רצה את זה - היה איש יוצא דופן בנוף של בית המשפט העליון".

sheen-shitof

בדקו התאמה לטיפול

פיתוח ישראלי: פתרון מדעי לאקנה בגוף עם מעל 90% הצלחה

בשיתוף מעבדות רבקה זיידה

בעד הסגרת רוזנשטיין, נגד ההתנתקות

לוי, יליד בצרה שבעיראק, עלה לארץ עם משפחתו בגיל 10. אביו, אליהו, כיהן כראש עיריית רמלה בשנות השבעים. לאחר שירותו הצבאי החל לעבוד בבית משפט השלום ברמלה, ובמקביל החל ללמוד משפטים בשלוחת האוניברסיטה העברית בתל אביב. ב-1970 קיבל רישיון עריכת דין. בהמשך נבחר כסגן ראש עיריית רמלה מטעם הליכוד, תפקיד בו כיהן במשך שלוש שנים. ב-1977 מונה לשופט צבאי, וב-1979 לשופט בית משפט השלום בכפר סבא. ב-1984 נבחר לכהן כשופט מחוזי בתל אביב. הוא התמחה בעיקר בדין הפלילי. בתפקידו זה, ניהל בין היתר את משפטו של יגאל עמיר, רוצחו של ראש הממשלה יצחק רבין.

לעליון מונה כאמור ב-2000, תחילה כמינוי זמני. באוגוסט 2001 מונה לתפקיד במינוי של קבע. עם מינויו נתפס כשופט מסורתי, אך התגלה כשופט אקטיביסט, הדוגל בהתערבות שיפוטית מוגברת בהחלטות שלטוניות. הוא סיים את כהונתו ב-1 באוקטובר 2011. בין פסיקותיו היו פסק הדין להסגרתו של ראש ארגון הפשיעה זאב רוזנשטיין לארצות הברית, אז הכיר ביכולת להסגיר אזרח ישראל שהעבירות שביצע היו קשורות לשטחה של מדינה זרה. עוד זכורה פסיקתו בבג"ץ קו לעובד, אז הורה לוי על ביטול הסדר הכבילה של עובדים זרים בישראל, כשאמר כי "טעמה המר של גלות אינו זר לנו – הלוא ידענו את נפש הגר".

ב-2005 מצא עצמו לוי במיעוט, כשביקש לפסול את תכנית ההתנתקות בטענה שאינה חוקתית, משום שלדבריו ראש הממשלה אריאל שרון הטעה את בוחריו, כשהתחייב במסע הבחירות שלא לסגת מעזה. ב-2006 קבע כי התיקון לחוק האזרחות המונע איחוד משפחות בין פלסטינים לתושבי ישראל אינו חוקתי. עם זאת, קבע כי אין לבטל את החוק, שתוקפו עמד לפוג בתוך כמה חודשים. כמו כן, בחוות-דעת מיעוט, לצד נשיאת העליון דאז דורית ביניש, פסק אדמונד לוי נגד עסקת הטיעון שהשיג היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז עם הנשיא לשעבר משה קצב במשפט האונס של האחרון.

לאחר פרישתו מינה ראש הממשלה בנימין נתניהו את לוי לעמוד בראש ועדה שבחנה נושאים הקשורים בבנייה בהתנחלויות. הוועדה מצאה כי השטחים אינם בבחינת "שטח כבוש", מאחר שלא הוחזקו בידי ירדן על פי הדין הבינלאומי. מסקנות הוועדה נחשבות לשנויות במחלוקת.

לפניות לכתבת: gali.gnt@walla.com

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully