בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע הורה השבוע לקשיש לפצות ב-300 אלף שקל עובדת זרה שהועסקה כמטפלת בביתו במשך שלושה שבועות, שבמהלכם אנס אותה והטריד אותה מינית פעמים רבות. פסק הדין של השופטת יעל אנגלברג-שהם מגולל מסכת של התעללות מינית שחוותה העובדת מידי הקשיש, שמצדו הכחיש בתוקף את המעשים המיוחסים לו.
המטפלת הגיעה לישראל כעובדת סיעוד בשנת 2008. היא הועסקה בבתיהם של שלושה מעסיקים עד שהגיעה לעבודה בביתו של הקשיש בדצמבר 2009. מפסק הדין עולה כי כבר ביום השני לשהותה בביתו, החלה ההתעללות כשהתעוררה בחדרה בלילה וחשה אותו אוחז בצווארה בעודו רוכן מעליה ערום. בהמשך הלילה הוא קרא לה לחדרו, וכשהניחה כי מעוניין להתנצל, הקשיש איים עליה כי אם מישהו יידע על שקרה "לא יהיה לה טוב".
עוד בחדשות:
כל שעה וחצי נער מנסה להתאבד בישראל
הותר לפרסום: נעצרו 5 נערים בחשד שיידו את האבן שפצעה קשה בת שנתיים
שיפור בציוני תלמידי ישראל, עדיין נמוך מהממוצע
במהרה הפכו ההטרדות בביתו של הקשיש למעשי אונס של ממש, כשכל אותה העת איים על המטפלת כי אם תתלונן יגרום לכך שתישלח מהארץ תוך 24 שעות. הקשיש נהג להיכנס לחדרה של העובדת הזרה ולאנוס אותה, תוך שהוא מדגיש בפניה כי "קנה אותה". לאחר האירוע הראשון ניסתה המטפלת לברוח מהבית, אך הדלת הייתה נעולה והמפתח היה בחדרו של הקשיש. במהרה הפכו מקרי האונס לתדירים וחזרו על עצמם לעיתים גם פעמיים-שלוש ביום. כמו כן, טענה המטפלת כי הקשיש רכש עבורה ביגוד אינטימי, עשה שימוש באביזרי מין והכריח אותה להשתמש בהם בנוסף לצפייה כפויה בסרטים פורנוגרפיים.
"את עושה מה שצריך"
הקשיש הכחיש באופן גורף את טענותיה של המטפלת וטען תחילה כי הנו קשיש חולה שאינו מסוגל לבצע פיזית את המעשים המיוחסים לו. אלא שבהמשך סתר את גרסאותיו כמה פעמים כשטען כי העובדת הזרה היא זו שניסתה לפתות אותו. עם זאת, הקלטות שהקליטה המטפלת באמצעות מכשיר הטלפון הנייד שלה והציגה בבית הדין, העלו אמירות שיש בהן כדי לדחות את טענותיו בדבר כפיית יחסים מיניים מצדה. בין היתר, הוקלט הקשיש אומר: "מבטיח לך יהיה לנו סקס... אני אוהב... אני רוצה אותך בשבילי, אותך הרבה, הרבה זמן... מה שאת עשית, מה שאת עושה בשבילי. נכון מאמי.. את עושה מה שצריך". מפסק הדין עוד עולה כי לכל אורך ההקלטות נשמעות גניחותיו של הקשיש ואנחות כאב ובכי של העובדת הזרה, מה שמעיד כי הקשיש הוא שיזם את המגעים המיניים ואילו המטפלת אולצה לבצעם.
אמינותו של הקשיש עסקה נפגעה גם בעקבות סתירות בעדותו בדבר נטילת כדורי אין-אונות. על פי תיקו הרפואי, רכש הקשיש כדורי ויאגרה, זאת על אף טענתו הראשונית לפיה אינו נוטה ליטול כדורים אלו ודומיהם היות שסובל מבעיות בלבו. לאחר מכן טען שרכש כדורים אך מדובר היה בתקופה קודמת להעסקתה של העובדת בביתו, מה שסתר את הרישומים בתיקו הרפואי. אז שינה הקשיש שוב גרסתו וטען כי אכן רכש את הכדורים בתקופה בה המטפלת הועסקה בביתו אך רכש אותם עבור חברים שאת שמם סירב למסור. לאחר מכן שוב חזר בו ואמר שנטל את הכדורים לטובת קיום יחסים עם בת זוג אחרת, אך הם לא עזרו לו.
חיזוק לטענותיה של המטפלת התקבל גם מעדותה של עובדת סוציאלית בחברת כוח האדם שתיווכה בינה לבין הקשיש. על פי עדותה, היא הציעה לו להעסיק עובד זר גבר אך הוא הגיב בכעס באומרו "מה פתאום, אני לא הומו, אני לא מסכים". גם עובדת ממוצא אתיופי שהוצעה לו זכתה לתגובה קשה. "מה את שולחת לי מטפלת אתיופית, קזבובו. איך אצא אתה ברחוב?", אמר לעובדת הסוציאלית על פי עדותה. מבירור שערכה העובדת הסוציאלית מול חברת כוח אדם ששלחה לו מטפלת אחרת עלה כי זו עזבה את ביתו אחרי שבוע בטענה שהוטרדה מינית על ידו, כשהביא לה ארוחת בוקר למיטה והציע לה להתקלח אתו. רישום שהוצא מחברת כוח אדם אחרת העלה כי הקשיש ביקש עובדת "ממוצא אירופאי, בהירת עור ויפה, שתיראה אסתטית וייצוגית".
רוב תיקי האלימות המינית נגד עובדות זרות נסגרו
על פי פסק הדין, אין מדובר באירוע חד-פעמי אלא ב"מסכת התעללות קשה בין מטופל לבין מטפלת זרה שבאה לסעוד אותו בחוליו, כאשר המטופל מנצל באופן ציני ואכזרי את יחסי המרות שביניהם". כמו כן, טענה השופטת כי הקשיש "ניצל את מעמדה המוחלש של התובעת בהיותה עובדת זרה שאינה בקיאה במהלכי המדינה אליה הגיעה על מנת לנסות להתפרנס בכבוד".
עורך הדין נדב דלומי, שייצג את המתלוננת, אמר כי מדובר בפסק דין שהוא מסר כואב ונוקב עבור מעסיקים ועבור בני אדם באשר הם. "מדובר בחוליה נוספת וחשובה מאין כמותה בפסיקת בתי הדין לעבודה בתיקי הטרדה מינית. המקרה מזעזע, ומצמרר לחשוב על האפשרות שהתיק יכול היה בנקל לא להגיע כלל לבית הדין לעבודה אם העובדת הייתה מסולקת מהמדינה, או אם ידה לא הייתה משגת לשלם אגרה. אני לא רוצה לחשוב על כל אותן עובדות, ברובן זרות, שלא הגישו תביעות במקרים דומים נוכח חיסרון כיס או סילוק מהמדינה כאשר המעוללים ממשיכים במסלול חייהם הרגיל. הקו שנחצה כאן הוא לא אדום אלא שחור. אנו חשים סיפוק רב נוכח ההחלטה ומקווים שעבור המתלוננת תרפא חלק מהפצע".
מנתונים שהוצגו השבוע בוועדת העובדים הזרים של הכנסת עולה כי לא מדובר במעסיק יחיד, אלא בתופעה נרחבת של אלימות מינית כלפי עובדות זרות מצד מעסיקיהן או בני משפחתם. על פי נתוני משטרת ישראל, יותר מ-65% מהתיקים שנפתחו בגין אלימות מינית נגד עובדות זרות משנת 2009 נסגרו, שניים מהם בלבד מחוסר אשמה. מדובר ב-251 תיקים שנפתחו, ולא בגין תלונות קלות: מאה תלונות הוגשו בגין אונס, 130 בגין מעשים מגונים ו-21 נשים התלוננו על הטרדות מיניות.
לפניות לכתבת: danawp@walla.com