בסוף השבוע פשטו שוטרי תחנת ראשל"צ על דירה ברחוב סחרוב בעיר, ועכבו לחקירה ארבע נשים שהפעילו במקום מכון עיסוי, וזאת בפעם השלישית החודש. השוטרים הוציאו לארבע צו הרחקה מראשל"צ, שמונע מהן למעשה לשהות בעיר בה הן מתגוררות ומתפרנסות. אף שבמדינת ישראל אין כל חוק האוסר על זנות, ומערכת המשפט מבקשת לראות באותן נשים קורבן של ניצול מיני ומצוקה כלכלית, במשטרה הן זוכות, לטענתן, ליחס של "פושעות לכל דבר".
"למרות שבספר החוקים אין כל איסור על זנות וחוק ניהול בית הבושת נועד להילחם בסרסורים, המשטרה נטפלת לנשים הללו שנופלות קורבן ליחס והתנהגות המשטרה שבהחלטתה להילחם בזנות, נלחמת בעצם בזונות עצמן", טוענת עו"ד קטיה צווטקוב, המייצגת את הארבע. צווטקוב עתרה לבית המשפט בבקשה לביטול צווי ההרחקה. "מלכתחילה נמנעו בספר החוקים מלהגדיר זנות או לאסור עליה, ובעצם כיום אין שום חוק האוסר על זנות, אלה רק חוקים אשר כביכול נועדו להגן על אותן נשים. בפועל, המשטרה מעכבת לחקירה את אותן הנשים עליהן אנחנו ברשויות החוק והמשפט מבקשים בעצם להגן, ופותחת להן תיקים על ניהול והחזקה, שלא מובילים מן הסתם לכתבי אישום ורק מכתימים את שמן לנצח. אני חוזרת ומדגישה: זנות זו לא עבירה, ולא יתכן שהמשטרה תפשוט על מקום, תעכב לחקירה את כל הנשים במקום ותפתח לכולן תיק על ניהול. זו לא כוונת המחוקק" .
"בואו נדבר רגע על העוול האמיתי - אין לנו ברירה אחרת לפרנס את הילדים בבית", טוענת מיכל, אם לחמישה ילדים ובעלת תואר במשפטים שעבדה בדירה, "אף אחת לא נמצאת כאן בשביל הכיף", פוסקות היא וחברותיה, "אנחנו פה רק כדי שלילדים יהיה כל מה שיש לכל ילד אחר במדינה, שיהיה להם צ'אנס והזדמנות שווה להתקדם בחברה".
לעצורות גם טענות קשות ליחס המזלזל של השוטרים במהלך הפשיטה. "יחס השוטרים מתנשא, מזלזל, קשוח ומשפיל. גם כשאין מצדנו שום התנגדות", מספרת סילבי (40), אם חד הורית לארבעה ילדים. "איימו עלינו במעצר, עד שאחת הבנות פה פשוט התמוטטה. הם בתגובה איימו עליה שאם היא לא קמה, יביאו לה שתי שוטרות שיקחו אותה לבלות לילה באבו כביר. כשאנחנו יושבות בתחנה, כל חמש דקות נכנס שוטר אחר וצוחק עלינו: 'אה, אלה הזונות'. אם מישהי מנסה לדבר, ישר עונים לה 'עוד מילה אחת ואני מכניס אותך לכלא, וזה מילה שלי נגד שלך. למי את חושבת שיאמינו, לזונה או לבלש?"
רק רוצות להתפרנס
הנשים מספרות שהרפורמה הכלכלית הביאה אותן לפת לחם. "כולנו כבר מעל גיל 40, אמהות לילדים שכל רצונן הוא לפרנס את משפחתן. הרפורמה קבעה כי אישה שהינה עובדת במשרה מלאה לא זכאית לסיוע, גם אם אותה משרה מכניסה לה משכורת של 2,000 שקלים בחודש, שזה מה שמרוויחה מנקה או קופאית בסופר", טוענת מיכל. "אנחנו עוברות מספיק ורק רוצות להתפרנס. כולם רוצים לנקות את העיר שלהם, אבל שיסתכלו לנו בעיניים, כי אני את הילדים שלי צריכה להאכיל ואם אני אצטרך לעשות את זה ברחוב כמו נרקומנית אני לצערי אעשה זאת. באיזשהו מקום ממשלת ישראל הכריזה עלינו מלחמה כי אנחנו בעיניהם 'נגע חברתי', אבל הם יצרו את הנגע הזה. אין עבודות להציע לנו ואם צריך אז באמת נצא לרחוב כי אוכל לילדים צריך לקנות כל יום, אבל כדאי שמישהו יבחן שוב את כל התופעה הזאת שנקראת זנות, וישקול אם החברה באמת תרוויח מכך שנשלח לרחוב".
יעל, אף היא אם חד הורית, שואלת: "לאן אתם רוצים להגיע? למצב שנצא לעבוד בכביש? אנחנו לא פה בשביל הנאה, אנחנו פה כי אין לנו ברירה. מדובר באמהות לילדים, אני בת 50, השנייה בת 40 ומאכילה לבד 5 ילדים. אז לזרוק אותנו לכביש ולצמתים, זה מה שהמשטרה רוצה?"
האבסורד, לטענת עו"ד צווטקוב, מתחזק נוכח צווי ההרחקה שהוצאו לאותן נשים מהעיר. "בעצם לוקחים פה אישה שגם ככה עובדת במקצוע הזה כדי לפרנס את עצמה וילדיה, וזורקים אותה לרחוב. לוקחים לה את הפרנסה, ורק מגבירים את המצוקה שמלכתחילה הובילה אותה לעיסוק הזה".
ממרחב שפלה במשטרה נמסר בתגובה: "מאחר והחשודות מחזיקות במקום, הן שותפות לעבירה של החזקת מקום לשם זנות. כמו כן, נערכת הבחנה בין התנאים המגבילים בהן שוחררו על פי מקום המגורים שלהן".