החברים לפלוגה, צ'אנס להשתתף בפעילות משמעותית ויחס עוין לחמאס, אלו הם שלושת גורמי המוטיבציה העיקריים שבגללם לחמו כוחות צה"ל במהלך מבצע עופרת יצוקה, כך עולה ממחקר מקיף שערך צה"ל. עוד עלה במחקר כי ישנם הבדלים משמעותיים בין הסיבות שבגינן לחמו חיילי המילואים במבצע, לעומת החיילים הסדירים.
המחקר, אותו ערכו 3 קצינים והתפרסם בגיליון האחרון של העיתון "מערכות", התבסס על שאלון שהופץ בקרב 1,486 לוחמים שנטלו חלק במבצע עופרת יצוקה. במסגרת המחקר התבקשו הלוחמים לדרג את גורמי המוטיבציה במהלך לחימתם, ולתת להם ציון כאשר 7 מבטא את השפעת הגורם כמשפיע במידה רבה מאוד, ואילו אחד ככלל לא משפיע. על פי התוצאות, גורם המוטיבציה העיקרי בלחימה היה החברים לפלוגה (5.92), הזדמנות להשתתף בפעילות מבצעית אמיתית (5.8) ויחס עוין לחמאס (5.72).
המניע המרכזי - לכידות חברתית
מניתוח התוצאות שהתקבלו בין חיילי מערך המילואים לבין חיילי מערך הסדיר התגלו פערים משמעותיים. כך למשל בקרב חיילי המילואים בלטו גורמי המוטיבציה של יחס עוין לחמאס אותו ציינו 30% מקרב המילואימניקים, לעומת 12% בלבד בקרב החיילים הסדירים. קבוצת המוטיבציה שהוגדרה כ'למען החברים' זכתה לשיעור של 19% בקרב המילואימניקים, זאת לעומת 6% בלבד בקרב הסדירים. קבוצת המוטיבציה "בשביל הריגושים" זכתה ל-30% אחוז בקרב הסדירים, זאת לעומת 16% מקרב המילואימניקים.
עוד עלה במחקר כי לוחמים שהתגוררו ביישובים שהיו בטווח טילי חמאס, או לוחמים שחוו פציעה של חבר במהלך המבצע, נטו לדווח על מניעים רגשיים חזקים יותר בלחימה. החוקרים מציינים כי לא ברור אם העובדה הזאת יכולה להשפיע על התנהגותם בקרב, אך לדבריהם, "ייתכן שהיא קשורה לנטייה חזקה יותר להפעיל אלימות וייתכן שגם לנכונות גבוהה יותר ליטול סיכונים".
"במחקר שערכנו ציינו הלוחמים, במיוחד הלוחמים במילואים, שהלכידות החברתית היא המניע העיקרי ללחימה", כתבו החוקרים, רס"ן יצחק בנבניסטי, רס"ן ד"ר עוזי בן שלום וקמ"א זיו רונאל, "עם זאת, הלכידות החברתית איננה הגורם היחיד. מתברר שהלוחם זקוק למניע נוסף להצדקה נוספת כדי לגייס את כוחותיו לקרב. בעוד המוטיבציה של הצבא הסדיר קשורה לחוויית הלחימה עצמה, נשענת המוטיבציה של לוחמי המילואים במידה רבה על ההצדקות למלחמה, הן ברמה ההכרתית והן ברמה הרגשית".