בית המשפט השלום בחיפה חייב היום (רביעי) את חברת "אל על" לפצות שני אחים ערבים, תושבי הכפר אכסאל בצפון הארץ, בסכום כולל של 30 אלף שקלים. הסיבה: עובדי החברה הגבילו את צעדי האחים ונקטו כלפיהם בהליכי בידוק מחמירים כתנאי לעלייתם לטיסה, בשונה מיתר הנוסעים. בית המשפט קבע כי במעשה החברה "יש כדי לבזות את האחים ולהציגם לעיני כל כאילו מדובר בבעלי סיכון או בעבריינים פורעי חוק. כל אלה בהיעדר עיגון משפטי תוך חריגה מסמכות ופגיעה מיותרת בהם". בנוסף, הורה בית המשפט ל"אל על" לשלם את שכר הטרחה של עורך דינם של האחים בגובה 6,000 שקלים.
המקרה אירע בניו יורק בפברואר 2007 עת האחים חזרו בטיסת "ישראייר" מטיול בארצות הברית. הם התייצבו בעמדת הבידוק של החברה בשדה התעופה כארבע שעות לפני מועד הטיסה ולאחר הבידוק התבקשו להשאיר את מזוודותיהם וכבודת היד בעמדת הבידוק ולחזור כעבור שעתיים. כשחזרו האחים, הם התבקשו לשוב בשנית לאחר חצי שעה. בשובם נמסר להם כי משלב זה ועד העלייה למטוס תתלווה אליהם עובדת ביטחון מטעם החברה.
האחים טענו בכתב התביעה כי כשקם אחד מהם לשוחח בטלפון הנייד ולאחר מכן נכנס לשירותים, נזפה בו עובדת הביטחון והטיחה בו כי הגזים וכי אינו יכול להסתובב חופשי באופן שאינו מאפשר לה קשר עין עמו. בתשובה לכך הוא אמר כי אין לה זכות להתנהג אליו בצורה שכזו, וכל עוד היא אינה עוצרת אותו בגין עבירה כלשהי אז "שתעוף ממנו". בשלב זה פנה אליהם קצין הביטחון של "אל על" אילן אור, נזף בהם על הדברים שאמרו לעובדת הביטחון וביקש מהאח בו נזפה להתנצל בפניה, שאם לא כן לא יורשה לעלות לטיסה. כתוצאה מדברים, אלה החל האח למרר בבכי, שכן חש שעובדת הביטחון השפילה אותו. לאחר שנרגע ונוכח הפצרותיו של אחיו וכן מתוך החשש שמא לא יורשה לעלות לטיסה, הוא ניגש והתנצל בפני עובדת הביטחון והורשה לעלות למטוס.
"התחלתי למרר בבכי"
בעדותו במשפט תיאר האח את הרגשתו ואמר כי "הלכתי הצידה, ישבתי על ספסל והתחלתי למרר בבכי. בכיתי על ההשפלה והביזוי אותם עברתי, וזאת למרות היותי אזרח שומר חוק לאורך כל חיי ובכיתי על כך שאני ואחי מושפלים אל מול חברינו לקבוצה וכל שאר הנוסעים ועל כך שאנחנו זוכים ליחס שונה מאחרים, רק בגלל מוצאנו הלאומי והדתי. אנשים ניגשו אלי וניסו לנחם ולעודד אותי, אולם אני הייתי בהלם והמשכתי לבכות כפי שלא בכיתי אף פעם בפומבי".
השופט אמיר טובי הבהיר בהחלטתו כי קצין הביטחון אילן אור הודה בחקירה הנגדית כי התובעים לא היו מסוכנים ביטחונית וכי התחקיר, התשאול ובדיקת הכבודה שנעשו בחפציהם לא העלו מסוכנות מיוחדת. בהחלטתו כתב טובי כי "אין כל חולק על כך שנדרשים אמצעי ביטחון מוגברים ומחמירים, בייחוד לנוכח התגברות איומי הטרור בשנים האחרונות. יחד עם זאת, החוק הציב את המסגרת לגבי אותו חיפוש והעניק סמכויות נרחבות למדי לחפש בגופו ובמטענו של כל נוסע מרגע הגיעו לשער נמל התעופה (ככל שמדובר בישראל), או עובר לעלייתו למטוס ישראלי, בין אם בארץ ובין אם בחו"ל. סמכויות אלו אינן כוללות מעקב, ליווי או הצרת צעדיו של נוסע בדרך כלשהי ללא כל חשד ממשי כלפיו. עם כל ההבנה לצרכי הביטחון, אין הצדקה להתעלמות גורפת מכבודו, חירותו וזכויותיו הבסיסיים של אזרח תחת הכסות של פרת הביטחון הקדושה".
ח"כ אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל) התייחס להחלטת בית המשפט ואמר כי "אני מקווה שזה יהווה תקדים להשפלות היומיומיות ויהווה תמרור אזהרה למשפילים. יש לשים קץ לסבל הרב של נוסעים ערבים בכל פעם שהם מגיעים למעבר או לשדה תעופה. אולי הפגיעה בכיס של אל-על תכריח אותה לדרוש מהבודקים לשים קץ לסלקציה הגזענית ולשימוש במילה 'ביטחון' כדי לפגוע בערבים ולהשפילם".
ח"כ טלב א-סנע (רע"מ-תע"ל) בירך על החלטת בית המשפט בחיפה ואמר כי ההחלטה היא "מסר ברור כי הגזענות אינה משתלמת וכי גזענות היא גזענות גם כשעוטים עליה מעטה ביטחוני". ח"כ א-סנע אמר עוד כי הוא מקווה שהמסר יחלחל לא רק בקרב חברת אל-על אלא בכל ארגון או תאגיד שמעניק שירות אזרחי. "כבודו של אדם קודם לכל דבר ומעל כל דבר. לכל גוף שלטוני - יהיה אשר יהיה - אין סמכות לרמוס את כבודו של אדם בתירוץ כלשהו", הוסיף.