בניתוח העמדות הפלסטיניות לקראת אנאפוליס, הזהיר השב"כ את רה"מ שלא ליפול למלכודת של הכרה במזרח י-ם כבירה הפלסטינית
הרשות הפלסטינית דורשת שישראל תאשרר את "מכתב פרס", שנלווה להסכם אוסלו ב-1993 והבטיח את פעילות המוסדות הפלסטינים במזרח ירושלים. כך דיווח בימים האחרונים השב"כ לדרג המדיני, בניתוח של העמדות הפלסטיניות לקראת ועידת אנאפוליס הצפויה להתקיים בחודש הבא.
השב"כ גם הזהיר את ראש הממשלה אהוד אולמרט, שלא ליפול למלכודת של הכרה ישראלית במזרח ירושלים כבירת המדינה הפלסטינית העתידית, כיוון ש"מזרח ירושלים" כולל גם את העיר העתיקה ואת הכותל המערבי. גורמי ההערכה בשירות חוששים מ"תרגיל" פלסטיני במו"מ, שבו ישראל תתפתה להכיר עקרונית במזרח ירושלים כבירה הפלסטינית, תוך דחיית הדיון בפרטים ובהסדרים לניהול המקומות הקדושים.
באוקטובר 1993, כתב שר החוץ אז, שמעון פרס, לעמיתו הנורווגי יוהן יורגן הולסט, שישראל מתחייבת לשמור על המוסדות הפלסטינים במזרח ירושלים ומכירה בחשיבותם. פרס ניסה להתכחש למכתב אחרי שיאסר ערפאת חשף את תוכנו, אך תחת לחץ תקשורתי ופוליטי נאלץ להודות בקיומו.
הדרישה נשענת על מפת הדרכים
הפלסטינים דורשים כעת שישראל תחדש את פעילות מוסדותיהם במזרח ירושלים ובראשם האוריינט האוס, שנסגרו באוגוסט 2001 בתגובה לפיגוע ההתאבדות במסעדת "סבארו" בעיר. התביעה נכללת ברשימת הצעדים וההקלות שישראל נדרשת לעשות בשטח, ונשענת על תוכנית "מפת הדרכים".
השלב הראשון של מפת הדרכים מחייב את ישראל לפתוח מחדש את לשכת המסחר הפלסטינית "ומוסדות פלסטינים סגורים אחרים במזרח ירושלים", בהתאם להסכמים הקודמים בין הצדדים. ההסכמים אסרו על פעילות שלטונית של הרשות במזרח ירושלים והתירו את פעולת המוסדות כגופים של אש"ף. מאז 2001 סירבה ישראל לחדש את פעולת המוסדות שנסגרו ואף ראתה בסגירתם את אחד מהישגיה בתקופת האינתיפאדה. בהסתייגויות שהעבירה ממשלת אריאל שרון למפת הדרכים נאמר שמעמד הרשות בירושלים הוא עניין להסדר הקבע ואין לדון בו קודם לכן.







עוד ערוצים של וואלה! בפייסבוק



צלם תגובה
הוסף תגובה
פוליטי מדיני
בארץ