וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ההורים השכולים נפגשו עם מי שירה בבנם

6.10.2006 / 7:58

בראיון למעריב סיפרו הוריו של אודי באסל שנהרג מאש צה"ל, מה אמרו ליורה: "יש לנו 6 ילדים, עם אודי. אתה מהיום הבן השביעי"

יהודה (אודי) באסל ז"ל מהמושב ינון, לוחם בגדוד 13 של גולני, נהרג לפני כשלושה חודשים מאש כוחותינו. אחד מחבריו לפלוגה ירה בו בטעות במהלך אחד המבצעים שנערכו לאחר חטיפתו של החייל גלעד שליט. אודי נפגע בראשו ומת.

אודי היה בן הזקונים של שושנה וזכריה באסל. חמישה ימים לאחר מותו, החליטו הוריו להיפגש עם החייל שירה בבנם בשוגג. במוסף החג של "מעריב" מספרת אמו של באסל, כי ההחלטה לפגוש ביורה, התקבלה כבר בימי השבעה: "שמעתי שהבחור לא אוכל מאז המקרה. אני חייבת לפגוש אותו".

כשנאמר לחייל שמשפחתו של אודי רוצה לפגוש בו, הוא היסס. פחד מתגובתם. אך בסופו של דבר, משהבין שהמשפחה אינה כועסת עליו, הסכים. שושנה חששה ממה שיקרה לצעיר אם יראה את סממניו החיצוניים של האבל, ולכן הם נפגשו בבית של קרוב משפחה.

כשנכנס היורה, מספרת שושנה "חיבקתי אותו. אמרתי לו: 'תקשיב, אתה חייב להיות חזק. אתה חייב לקחת שיחות (אצל הפסיכולוג), לשמור על עצמך, ולחזור להיות מה שהיית קודם. יש לנו שישה ילדים עם אודי, יהודה שלנו, ואתה מהיום הבן השביעי, אז תיזהר לא לעשות לעצמך דבר'". האם השכולה סיפרה עוד, שהרגיעה את הצעיר, והסבירה לו, שהדבר היה יכול להיות הפוך, "זה יכול היה להיות הבן שלי שירה. צחקנו, ודיברנו על כל מיני נושאים. לא שאלתי אותו מה היה".

גם אביו של אודי סיפר על המפגש הטעון. "הייתי סקרן לראות איך הוא נראה, הבחור. אמרתי: בטח בחור שבור, הרוס. וכך זה היה. הוא היה כפוף. מה כפוף? קשת. התיישב על ידי. אמרתי לו 'ובחרת בחיים'. זה כתוב. 'אנחנו לא נוכל לשקם אותך אם לא תעזור לעצמך. תתאושש'".

לסיכום, סיפרה שושנה, הבחור "נכנס לנו ללב". היא אמרה, שלדעתה גם אודי היה חושב שהירי לא היה מכוון. "הוא היה אומר לי: 'אמא, מה קרה לך? תפסיקי אמא, את לא מבינה, לא מבינה, הוא ירה אבל הוא לא עשה את זה בכוונה'. ככה אודי היה מדבר. הוא תמיד היה חוזר על משפטים פעמיים".

אביו של החייל היורה סיפר אף הוא על הקשר עם משפחת באסל. "כשאני יושב בשולחן החג", סיפר, "בבית, בלילה, בכל מקום אני חושב על משפחת באסל. כל הזמן. אני ואישתי. אני לא יודע אם אפשר לומר את זה. אם מותר לי. כי האסון הוא שלהם. אבל אני מרגיש, אם אפשר, שותפות מסוימת בצער. אנחנו מצטערים שלא הכרנו אותם בימים של שמחה. אנחנו משפחה היום. יחד איתם. יותר ממשפחה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully