ברגעים הראשונים, כשהמופע של ריטה רק מתחיל, והזמרת מנסה למלא את הבמה הענקית בהליכה מעכסת ונמרצת בגרביונים ועקבים גבוהים - נזכרים בשוקי זיקרי, אהוד ברק, פרנק סינטרה, הזמר פרינס ושאר הגיבורים הגדולים של ההיסטוריה שקומתם הקטנה לא עצרה להם את שאיפות הגדולה.
ז'אן פול גוטייה כבר התמודד עם זמרת קטנה שרוצה לעשות מיצגי ענק ולבלוט. הוא יצר עבור מדונה חזיית חרוטים שהיתה בה אירוניה על הנשיות החזקה והמודעת של הזמרת, ונכנס להיסטוריה. מעצבי התלבוושת של המופע One שי טובול, אושידה ונטע האקר לא השכילו ליצור לריטה פריט זכיר וקליט. מאידך, הם הבריקו מאד עם דגמים שישראלים אוהבים: קרינולינות ענק, מחוכים דרמטיים, שובל ארוך ומעוטר נוצות לשמלה בגוון כחול-אפור מעושן ועוד.
הבגדים מתמודדים יפה עם הבמה הגדולה ומגיעים לכל אחד מ- 3000 הצופים בקהל. כשריטה לא מפגיזה עם שמלת מיצג שמתפרשת מהזמרת הניצבת ללא ניע על קביי ענק המוסתרים מתחת לבד וממלאה את הבמה כולה (עיצוב: נטע האקר), המעצבים משתמשים ברגליים של ריטה.
למעשה הצופה יוצא מההיכל הגדול כשהוא רואה לנגד עיניו את הרגליים החשופות של ריטה מתרוצצות בכל מקום. הן נחשפות בשמלות קצרות ובמכנסונים ונותנים להן להם בחכמה לגנוב את ההצגה מהחזה המפואר של הזמרת - סמל מסחרי שכבר מוצה.
ההשראה ממופעי הענק של מדונה מתעצמת, כשריטה עולה לבמה עם זנב סוס חלק, ארוך ועבות במיוחד שמתחיל מקודקוד הראש ממש כמו מדונה בשעתה, וכשהיא עולה עם בגד יפה שמזכיר קימונו ענק ואת הקליפ הכחלחל של מדונה, עם הלוק היפני (עיצוב: שי טובול).
מאכזבת רק התמונה המסיימת של המופע. אחרי שורה של בגדים מרהיבים שמתחלפים בין שיר לשיר, בגד אוריינטלי וסקסי לקטע ריקודי הבטן, בגד קברטי ללאס וגאס שואו ומה לא, ריטה נשארת בסוף המופע, זמן רב מדי על הבמה, עם האאוטפיט הכי פחות מוצלח של הערב: מכנסוני ג'ינס בעיצוב בעיצוב שי טובול, חולצת כפתורים לבנה וארוכת שרוולים בעיצוב אושידה ואבנט כהה ועבה במיוחד שעוטף אותה משולי החזה ועד למתניים.
כשללוק הזה מתווספים נעלי פלטפורמה נוצצות ורעמה ארוכה ופזורה של תלתלים פתוחים, מתקבל מראה ישראלי בנאלי ופרחי משהו, שאולי מחזק את הפן העממי של הזמרת ומחבר אותה לוריד של הנשים הדומעת שבקהל, אבל לא מהווה אקורד סיום ראוי לעבודה המרשימה של המעצבים לאורך המופע כולו.