הדלק בוונצואלה זול יותר ממים מינרלים

נהג המונית ג'יים טינוקו עובר ברחובות [[קראקס]] בשברולט משנת 1976 שזוללת 72 ליטרים של דלק מדי יום. הוא לא חושש מהיעילות – מיכל מלא עולה לו רק 2.3 דולר.

בעוד שהצרכנים ב[[ארה"ב]] נאבקים עם מחירי הדלק העולים, הדלק ב[[וונצואלה]] הוא כעת הזול ביותר בעולם, רק 3 סנט לליטר, ונשיא ונצואלה, [[הוגו צ'אווס]], נשבע לשמר את הסובסידיות ששומרים על מחירו הנמוך של הדלק. "לגרינגוס האלה יש הכל – אז למה הדלק שלהם כל כך יקר"? שאל טינקו, "אין להם מאגרים"?

בוונצאולה, יצואנית הנפט החמישית בגודלה בעולם, הנהגים ממלאים את מיכלי הדלק שלהן במחירים זולים יותר מאשר ארוחת בוקר זולה, ואוהבים להשוויץ שהדלק עולה פחות ממים מינרלים. על פי דו"ח של קרן המטבע העולמית, הדלק בוונצואלה הוא הזול ביותר בעולם, ומחירי הגז הם שליש מאלו של [[ערב הסעודית]].

הסובסידיות שהנהיג צ'אווס נתונות תחת ביקורת רבה. המבקרים טוענים שהסובסידיה משתלמת לבני המעמד הבינוני והגבוה, בעלי מכוניות, על חשבון הכנסות של הממשלה, שבהן אפשר היה לעשות שימוש למען העניים. "הם מכנים אותן סובסידיות רובין הוד", אמר חוזה לואיס קורדרו, מהנדס פטרול, שכותב מאמרים בנושאי אנרגיה, "רק שבמקום לגנוב מהעשירים ולתת לעניים, הם עושים ההיפך".

"אנשים קונים מכונית בגלל שהיא נוחה או גדולה", אמר איזידרו רודריגז, בן 30, בעליה של מכונית פורד, "זה אף פעם לא בגלל מחירי הדלק, מפני שהם אף פעם לא היוו בעיה".