חמאס מציע לישראל: שקט תמורת שקט

חמאס משגר באחרונה לישראל מתווכים המציעים לה להגיע להבנה לא-רשמית על "שקט תמורת שקט". לפי ההצעה, אותה העבירו לישראל, בין השאר, שליחים מצרים, [[חמאס]] יתחייב לא לבצע פעולות אלימות כלשהן נגד ישראל ואף ימנע זאת מארגונים פלסטיניים אחרים. ישראל, מצדה, תתחייב באמצעות צד שלישי לא לפעול נגד הארגונים הפועלים בשטחים.

בארגון אף מוכנים להכריז על "הודנה" (הפסקת אש) חד-צדדית, אם ישראל לא תרצה להצטייר כמי שמנהלת מגעים עם גוף הקורא לחיסולה. ישראל אמורה, לפי הצעה זו, להגיב בצעדים חיוביים מצדה.

גורמים מדיניים וביטחוניים בישראל מגדירים את היוזמה "תחבולה". לדבריהם, השקט יהיה זמני, ואנשי הארגון יראו עצמם חופשים להפסיקו כל אימת שיחפצו בכך. מאז החתימה הראשונה על [[הסכמי אוסלו]], ב-1993, הציע חמאס לישראל כעשר פעמים להכריז על הפסקת אש, בדרך כלל כשהארגון היה זקוק ל"אוויר לנשימה" כדי לארגן מחדש את שורותיו. בפעם האחרונה יצא הארגון בהכרזה מעין זו לאחר [[הפיגוע בדולפינריום]] בתל אביב, ביוני 2001, ואולם היא הופרה תוך זמן קצר. ישראל דחתה בעבר את ההצעות על הסף.

ואולם בשונה מההצעות הקודמות, כעת לא מציב חמאס כתנאי להפסקת אש את התביעה שישראל תיסוג ל[[גבולות 1967]] ותשחרר את כל האסירים הפלסטינים הכלואים בתחומה. נראה שהארגון נתון תחת לחץ פנימי ובינלאומי, ולכן מנסה להשיג שקט במאבק מול ישראל כדי להתארגן, לחזק את מסגרותיו הצבאיות והארגוניות ולדחוק את האופוזיציה לשלטונו. כך תוכל הממשלה החדשה בראשות חמאס לבסס את שליטתה בשטחי הרשות.

ישראל, ככל הנראה, תימנע מהגעה להבנות עם הארגון בשלב זה. זאת כדי לא לשחק לידיו, בטרם ייענה לתנאים שהציבה לו הקהילה הבינלאומית - לא רק הפסקת האלימות, אלא גם הכרה בישראל ואימוץ כלל ההסכמים שנחתמו עמה בעבר.

חמאס מוכן לדון בפיתרון של שתי מדינות לסכסוך בין ישראל והפלסטינים, כך אמר שר החוץ הפלסטיני ובכיר חמאס, מחמוד א-זהאר, בראיון המתפרסם היום בעיתון הבריטי "טיימס". א-זהאר הביע הסתייגות מרעיון שתי המדינות במכתב ששלח השבוע למזכ"ל האו"ם, [[קופי ענאן]], אולם מדבריו המתפרסמים עתה משתמע כי חמאס יכיר למעשה בקיומה של ישראל.

א-זהאר אמר כי הוא מעוניין בהבהרות מחברי הקוורטט לגבי פיתרון זה. "בואו נדבר על משמעות פיתרון שתי המדינות", אמר א-זהאר, "נשאל אותם מהי עמדתם בעניין זה ומה הבסיס לה?".

"אנו עומדים לדון בכך במועצה המחוקקת ולאחר מכן נידרש (לשאול) מה דעת העם שלנו", הוסיף א-זהאר.