צער בעלי חיים בעד מיסוד האכלת חתולי הרחוב

כבר למעלה משבועיים, מנסים מספר ארגונים לרווחת בעלי חיים לטרפד את חוק העזר החדש בעיריית ראשון לציון. חוק חדש זה, בא להסדיר את המצב הבלתי נתפש של האכלות פיראטיות לא אחראיות של חתולי הרחוב.

מאכילי חתולים רבים נוהגים להאכיל את החתולים חסרי הבית בסביבתם הקרובה וגם שאינה קרובה. אותם מאכילים, מלבד לפזר מזון בכל רחבי העיר, ללכלך את הרחובות, להציק לשכנים ולהפוך את אותם שכנים לשונאי חתולים, אינם עוזרים במאומה לחתולים- חוץ מזה שכיבו שריפה מיידית- רעב וצמא.

פיזור מזון, האבסת חתולים, ללא טיפול כולל, גורם להנצחת מצבם הקשה של החתולים חסרי הבית. אותם מאכילים בלתי אחראיים, מספקים קרקע פורייה לריבוי יתר של חתולים המצטרפים למעגל הסבל 3 פעמים בשנה.

הערכות מדברות על כשני מיליון חתולים שחיים חיי חרפה בארץ. רק תוכנית מסודרת ומבוקרת, כפי שהציע ד"ר יהונתן אבן צור, הרופא הרשותי של ראשל"צ, תביא לצמצום ניכר בסבלם של החתולים, תפתור את בעיית המטרדים הקשים כלפי אלו שאינם נמנים עם מאכילי החתולים ואינם בין האוהדים אותם.

ד"ר אבן צור מבקש להסדיר את תחנות האכלה בעיר. כמו כן, מבקש לעקר ולסרס במחירי עלות את אותה להקה/מושבה של חתולים שהמאכילים חפצים להאכיל.

לשם כך נבנתה מרפאת עיקור וסירוס על ידי המחלקה הוטרינרית בעיר, שתפעל לעקר ולסרס את אותם חתולים שהתושבים חפצים להאכיל.
הפעילים תקפו בישיבה האחרונה את ראש העיר מאיר ניצן, והאשימו אותו בהרעבה וברצון להכחדת כל חתולי העיר. הם אפילו הציגו זאת כדבר השווה בדיוק למה שעבר על יהודי אירופה בתקופת השואה.

ניצן חייב להעניק חיים שלווים גם לאלו שאינם אהבי חתולים, ושהחתולים המתרבים הפכו את חייהם לבלתי נסבלים. בעירייה מבקשים שכל מאכילי החתולים ירשמו במחלקה הוטרינרית, כדי שזו תבדוק את מיקומה של התחנה, תבדוק את נושא השכנים המתנגדים ותגרום בזה לפתרון של שלום בין מאכילי החתולים לשכנים המתנגדים ולשיפור תנאי חיים של החתולים.

אם ימצאו שכנים שחושבים וטוענים שהחתולים מהווים מטרד קשה וחמור לחייהם, יקבע ד"ר אבן צור על העתקת התחנה למקום בטוח יותר ומקובל על הסביבה.

אגודת צער בעלי חיים בישראל-ת"א, מופתעת מהתנגדותם הנחרצת של מס' ארגוני רווחת בעלי חיים בישראל. סוף כל סוף קם וטרינר רשותי בישראל ומבקש לשדרג את מעמדם וחייהם של החתולים האומללים. סוף כל סוף מבקש ד"ר אבן צור לתת תשומת לב יתרה למצוקת החתולים הקשה.

הנה מגיע רופא וטרינר בישראל, שרוצה רק בטובת החתולים והסביבה וקמים לו מתנגדים נחרצים שמאיימים בתביעות. ועוד מתנגדים מכיוון בלתי צפוי.

אנו באגודה שואלים- למה להנציח את סבלם של החתולים ברחוב? למה לא לשאוף ליום בו לא יהיו ברחוב חתולים? הארגונים האחרים, כהרגלם, מפריחים סיסמאות באוויר, משמיצים מעל כל במה אפשרית, וחושבים שאנו כאן כדי "להכחיד" את כל חתולי ישראל.

נכון. אגודת צער בעלי חיים בישראל יודעת שחתול רחוב שאיש לא דואג לשלומו, שאיש לא מעקר ומסרס, מאכיל ומחסן, אין לו מה לחפש ברחובות האכזריים. עדיפה המתה הומאנית על סבל, ייסורים, חיי חרפה, הזנחה והתעללות.

אגודת צער בעלי חיים בישראל-ת"א מבינה את סבלם וצערם של החתולים. וזאת למה?

רק אנחנו פותחים את שערינו 24 שעות ביממה לכל חתול המגיע לשערי בית האגודה. אנו לעולם לא דוחים בעלי חיים הזקוקים למקלט והגנה. ארגונים אחרים כן עושים זאת, ובכך גורמים להמוני בעלי חיים להגיע אל "רחובות הגהנום".

בעונת ההמלטות, אנו באגודה מקבלים למעלה מ-100 גורי חתולים ביום. תכפילו זאת ב-60 ותקבלו הבנה כלשהי לגבי הכמות (וזה רק בעונה אחת, לצערנו קיימות 3 עונות כאלו בשנה אחת).

לאותם ארגונים אחרים אין את הפתרונות ההומאניים המיידיים, הנחוצים להתמודדות עם המצוקה השוררת בהווה, כאן ועכשיו. רק מדיניות נבונה המשלבת עיקורים, סירוסים וחינוך הציבור, והמתות חסד הומאניות מבוקרות בהתאם לנסיבות, תביא לצמצום מספרם העצום של בעלי החיים הלא רצויים הנתונים לחסדיו של הרחוב והטבע האלים, ותגרום לשיפור ניכר באיכות חייהם של חיות המחמד בארץ.

* גדי ויטנר הוא דובר אגודת צער בעלי חיים בישראל-ת"א.