וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מתנחל הורשע בהריגת פלסטיני ונמלט מעונש

עופר אדרת

30.10.2005 / 8:00

יהושוע אליצור, שירה למוות בנהג מונית, נשלח למעצר בית במאחז בלתי חוקי ונעלם למשטרה רגע לפני גזר הדין

הממשלה תדון הבוקר באלימות המתנחלים כלפי חיילי צה"ל, זאת על רקע תקיפתם החמורה של החיילים בעת פינוי שורת מאחזים בלתי חוקיים בגדה בשבוע שעבר. הרמטכ"ל, דן חלוץ, טען שמדובר בכפיות טובה כלפי החיילים ושר הביטחון, שאול מופז, הצהיר ש"האלימות הזו היא עבריינות לשמה, שתטופל בכל חומרת הדין". מהי אותה חומרת דין?

האיש שפניו ניבטות מהתמונה משמאל הוא עבריין נמלט. שמו יהושוע אליצור, הוא מתגורר בגפו בקרוואן מבודד בהתנחלות איתמר, ולפני שנה, בימים שבין יום כיפור לסוכות, הוא הרג ביריות מרובה אמ-16 את הפלסטיני סאא'ל אשתיה, אי שם בכבישי השומרון. בית המשפט המחוזי קבע כי "ללא סיבה סבירה" וללא סמכות, הוא הורה לנהג הרכב הפלסטיני לעצור, ירה לעברו בנשק שקיבל מצה"ל, והרג אותו. הסיבה שהוא לא נמצא מאחורי סורג ובריח, גם לאחר שהורשע בהריגה, היא שהוא ברח מהחוק ואיש לא יודע היכן מסתתר.

נתחיל מהסוף, במועד בו נודע דבר בריחתו. "אתמול התקשר אליו העו"ד והוא לא הצליח לתפוס אותו. גם חבר שלו כל הזמן ניסה לתפוס אותו, אבל לא תפס אותו". את ההסבר הזה סיפק לבית המשפט פרקליטו של אליצור, עו"ד ציון אמיר, משבושש לקוחו להגיע לדיון בו אמור היה להיגזר דינו, בסוף החודש שעבר. בתגובה הוציא שופט בית המשפט המחוזי, דוד רוזן, צו הבאה לאליצור. אלא שהמבוקש, שאמור היה להיות במעצר בית, לא המתין שם לשוטרים ומאז נעלמו עקבותיו. ניידת שנשלחה לחפש אחריו שבה כלעומת שבאה. "הוא איננו. כבר שבוע הכל נטוש. נראה לנו שיש חשש שהנאשם נמלט", סיכמה התובעת, עו"ד נורית קורנהאוזר, את הפרשה המביכה הזו.

סוף ידוע מראש

כבר לפני חצי שנה לא הגיע אליצור לדיונים בעניינו. עורך דינו הראשון, חיים קאזיס, טען בבית המשפט ש"אני כבר יומיים מטלפן לנאשם ולא מקבל תשובה". אלא שגם אז, בחודש אפריל 2005, בשעה שאליצור אמור להיות במעצר בית, לא ניאות בית המשפט להורות על מעצרו. זאת למגינת ליבה של התובעת, שקבלה על כך ש"הנאשם עושה דין לעצמו". בדיון התריעה עו"ד קורנהאוזר על כך שאליצור עלול "להתחמק מהליכי שפיטה", ודרשה את מעצרו את תום ההליכים. השופט רוזן, לא הורה על מעצרו אלא על "הבאתו" של הנאשם ואפשר לשחררו למעצר בית, בהפקדת ערבות בסך 15 אלף שקלים.

אליצור, שמתגורר במאחז בלתי חוקי בשטחים, ללא קרובים בארץ ומחזיק בדרכון זר נעצר כעבור יומיים, והובל אל אולם בית המשפט. "הייתי חולה, ופחדתי שאני על סף מוות. אני מצטער שכך זה יצא. אני נותן את המילה שאני בא שבוע הבא", הבטיח. במסמכים הרפואיים שהמציא לבית המשפט, נכתב כי הוא שוחרר מבית החולים "ללא כל ממצא". לאחר עיון במסמכים האלה קבע בית המשפט ש"לא היתה סיבה של ממש לאי התייצבותו להמשך המשפט", ואף גער בו על כך שבשל היעדרותו "הוטרח לשוא עד ובוזבז יום דיונים מבוקר עד ערב". לאחר כל זאת הורה לשחררו בערבויות, שהוגדרו על ידי בית המשפט עצמו "קלות".

גם לאחר שהורשע המדינה לא עמדה על מעצרו

חומרת העבירה כשלעצמה, לא מהווה בישראל עילה למעצר, והחוק מצווה על בית המשפט למצוא חלופות למעצר, כשהדבר אפשרי. כך, מי שמואשם בהריגה לא תמיד ישלח למעצר, לעומת אדם שמואשם בגניבה או שוד, שיכול למצוא את עצמו מאחורי סורג ובריח. הסיבה היא שההיגיון של החוק קצת שונה, מסביר פרופ' אליעזר לדרמן מאוניברסיטת ת"א, מומחה למשפט פלילי. "סטטיסטית, המסוכנות של אדם מסוגו של אליצור נמוכה מזו של גנב מכוניות", אומר לדרמן, "יש משפט שאומר ש'רוצחים הם הפושעים שהכי לא חוזרים על פשעיהם'".

אליצור אכן לא חזר על פשעו אלא פשוט ברח בדקה התשעים, רגע לאחר שבית המשפט הרשיע אותו בהריגה, ובטרם גזר את עונשו. פרופ' לדרמן סבור, שבפרק הזמן הזה, בין הכרעת הדין וגזר הדין, היה על המדינה לדרוש את מעצרו המיידי. "ברגע שהאיש הורשע, משתנה נקודת האיזון. באותו רגע יכלה המדינה לדרוש את מעצרו, בטענה שכעת הסיכוי שיברח גדל בצורה משמעותית, היות והתמריץ שלו לברוח גבוה יותר", אומר לדרמן.

הפרקליטות טוענת בתגובה לפנית וואלה! חדשות, שהתיק נוהל כהלכה. "בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי דחו את בקשות הפרקליטות לעצור את הנאשם עד לתום ההליכים או לחלופין להשימו בתנאי פיקוח מחמירים. במהלך ניהול התיק בבית המשפט הקפיד הנאשם להתייצב לדיונים. אף לאחר שהוברר שהנאשם לא התייצב לדיון בעניינו (לאחר שהורשע) דחה בית המשפט המחוזי את בקשת התביעה להוציא כנגד הנאשם צו מעצר ללא שחרור".

עורכת הדין עביר בכר מארגון "עדאלה", מאשימה את הפרקליטות ב"שותפות פעילה למחדל". לדבריה, "אין לה להלין אלא על עצמה, שכן היה ניתן לערער עד לבית המשפט העליון בעניין תנאי מעצרו, באם אכן האמינה, כי עולה מאליצור חשש ממשי להימלטות מאימת הדין". לדברי עו"ד בכר, "אם הפרקליטות לא ערערה, היא שותפה פעילה במחדל, אפילו יותר מביהמ"ש".

עורך הדין איתי הרמלין מהתוכנית לזכויות בהליך הפלילי באוניברסיטת תל אביב, אומר שהמדינה לא מילאה את תפקידה כראוי. "אין ספק שבמבחן התוצאה מדובר בכישלון רבתי של מערכת אכיפת החוק". לדבריו, "במקרה זה היה כשל שמקורו, יש לקוות, בהערכה לא נכונה של מידת הסיכון שבבריחתו של הנאשם מריצוי עונשו. בדיעבד, אין ספק שהיה צריך להשאירו במעצר או להטיל עליו תנאי שחרור".

בעיות עם הער?בים

לא רק הפרקליטות גילתה אוזלת יד ביחסה לאליצור. יום לאחר מעצרו של אליצור, ב-28 בספטמבר 2004, שיחרר אותו בית משפט השלום בכפר סבא למעצר בית מחוץ לשטחים. השופטת ניצה מימון שעשוע מצאה לנכון להתחשב בכך ש"אנו עומדים בפני תקופת חג", וקבעה כי "אינה רואה הכרח בכך שיהיה במעצר מאחורי סורג ובריח". עם זאת, בית המשפט ראה חשיבות בכך שאליצור ישהה "במקום המרוחק מאזור מגוריו", והורה לשחררו למעצר בית בבני ברק.

אלא שימים ספורים לאחר מכן, התבשר בית המשפט שאליצור והמשטרה הגיעו להסכמה, לפיה יותר לו לחזור לביתו – שנמצא במאחז לא חוקי באיתמר ושהוצא נגדו צו הריסה - שם ישהה בתנאי מעצר בית. וכיון שהימים היו ימי חג הסוכות, התירה לו המשטרה גם לצאת לסוכה הסמוכה ולבית הכנסת. לבית המשפט הסביר נציג המשטרה, שהמדינה התירה לאליצור לשוב לביתו, למרות שבית המשפט שלח אותו למעצר בית מחוץ לשטחים, משום שהיתה "בעיה עם הער?בים", שהיו אמורים להשגיח עליו בבני ברק. כך, במקום להחמיר את תנאי מעצרו, משנתגלעו "בעיות" בפיקוח על תנאי מעצרו של החשוד, הסכימה המשטרה לשלוח אותו הביתה. שם, כך סברה, יהיה קל יותר לפקח עליו.

מהר מאוד הבינה המשטרה את הטעות שעשתה, וניסתה לחזור בה. נציגה קבל בפני בית המשפט על "תחושה של חופש ולא של מעצר", וטען, במחשבה שניה, שהמדינה לא מסכימה "שהוא יסתובב באזור בצורה כזו חופשית". אלא שלבית המשפט, כך נראה, נמאס מחוסר ההחלטיות שהפגינה המשטרה. השופטת, רחל קרלינסקי, ציינה כי הצדדים כבר סיכמנו ביניהם, למעשה, על כך שאליצור ישהה באיתמר, וכל שנותר לה היה לאשר את פרטי הסיכום. מהמשטרה נמסר בתגובה לפנייתנו ש"המשטרה ביצעה את עבודתה, אך בית המשפט לא נעתר לבקשה להאריך את מעצרו, משום שהשופטת לא ראתה בו אדם מסוכן".

sheen-shitof

בדקו התאמה לטיפול

פיתוח ישראלי: פתרון מדעי לאקנה בגוף עם מעל 90% הצלחה

בשיתוף מעבדות רבקה זיידה

"החיפושים נמצאים במבוי סתום"

פעילים בארגוני זכויות אדם טוענים, שאם היה מדובר בערבי ישראלי או פלסטיני שהורשע בהריגת ישראלי, לא היה צורך לחפש אחריו, כי היה נתון במעצר מלא מלכתחילה. גם אם היה מסתובב חופשי, תוך זמן קצר ודאי היה נתפס או מחוסל. עו"ד עביר בכר מארגון "עדאלה" מסכמת: "כאשר הצבא מעוניין לעצור אדם כלשהו, הוא הופך כל אבן עד אשר ימצא אותו".

אלא שאת אליצור, שכבר למעלה מחודש ימים מסתובב חופשי, המשטרה מתקשה למצוא. "כרגע החיפושים אחריו נמצאים במבוי סתום. ההערכה היא כי הוא נמצא בחברת מתבודדים. נעשה מאמץ מודיעיני ומבצעי לאתרו", נמסר ממשטרת שומרון ויהודה לוואלה! חדשות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully