אקטיבי או פסיבי?

חתונה אמורה להיות אירוע רומנטי וכיפי אבל מסתבר שיותר מדי זוגות מקבלים כאב ראש מארגון החתונה שלהם, ולו בגלל הנסיון לרצות את כולם: את ההורים, את החברים, את הדודה מחולון ואת סבא וסבתא. הדילמה נסובה תמיד סביב האולם (סליחה, גן ארועים), האוכל, המוזיקה, הלבוש, הריהוט האלטרנטיבי ועיצוב החופה ומרכז שולחן.

בכל אירוע, לא משנה כמה תשקיעו בו מחשבה יהיו כאלה שייהנו וכאלה שימצאו ממה להתבאס. לזה הווליום חזק מדי, ההוא לא אוהב את סידור השולחנות, ההיא מגחכת על השמלה של הכלה ולהם האוכל לא טעים. כולנו פולנים באופי, ומי שמספר לכם אחרת הוא שקרן. לא נורא, אי אפשר לר?צות את כולם, אבל מומלץ בכל זאת לנסות.

באופן אישי, אני מתאכזב בהרבה חתונות שאני מוזמן אליהן בגלל דבר אחד ויחיד: הבר והיצע האלכוהול העלוב שהוגש באירוע. נכון, יש שיראו בכך קטנוניות (או שיגידו שלא הלכתי לחתונות הנכונות), אבל אני מקשר בין אלכוהול לשמחות - 'אני שותה משמע אני שמח' ואם אני שמח אז יש סיכוי שאני ארקוד קצת, ואם אני ארקוד האישה תשמח וזה מה שחשוב.

מעטות הן החתונות שהבר בהן סיפק את רצוני ואני לא מבקש יותר מדי - לא צריך קוניאק של 20,000 ש"ח, לא בקבוק דום פריניון על כל שולחן, אבל לפעמים גם את המינימום של המינימום אין ואני לא מוצא את מקומי בים המשקאות הכחולים-סגולים.

העניין הזה לא ברור לי, בעיקר לאור ההשקעה הכספית בהפקת אירוע שכזה. מוצאים המון על המקום, 7,000 ¤ בממוצע על שמלה, 50$ למנה, DJ שנותן בראש ושם בכיס, צלם נודניק שדוחף את העדשה באמצע הביס, ואחרי כל ההוצאות האלה לא משקיעים קצת באלכוהול איכותי?

אז נכון, המצב היום לא גרוע כפי שהיה בעבר וקוקטיילים של לגונה כחולה, פיזנג עם ספרייט או אורגזמה בכוס עם סוכר אדום, כבר לא שולטים, אבל עדיין יש מקום לשיפור.

רוב חברות שירותי הבר מציעות תפריטי משקאות מגוונים המתחלקים לכמה רמות והמגוון עונה לרוב על ציפיותיהם של המתחתנים (הרמה הבסיסית ניתנת בדרך כלל במסגרת הדיל שסוגרים עם הקייטרינג ועל הרמות האחרות צריך להוסיף כסף). בחלק מהמקרים ההיצע הוא נדוש, לעוס ומאוס וחובה לשדרגו, אך לאחרונה חל שיפור ובר תוצרת הארץ הוא באמת כבר פאסה באירועים ממוצעים.

ההחלטה על מבחר האלכוהול חייבת להיות קשורה בקהל המגיע לאירוע. אם אתם יודעים שרוב האורחים יהיו בני משפחה מבוגרים, אין טעם להזמין 30 ארגזי רדבול - אתם סתם תיתקעו עם סטוק שייתן לכם כנפיים עד הבר מצווה של הילד שעוד לא נולד. מצד שני, אם רוב האורחים הם חבר'ה צעירים שמכירים את הטרנדים האלכוהוליים האחרונים, חבל שההיצע לא יכלול משקאות פופולריים- כן, אפילו רדבול (אני לא מאמין שכתבתי את זה, אבל בסופו של דבר אם זה מה שהולך ואוהבים זה מה שחשוב באירוע).

באופן כללי, ההיצע של רוב שירותי הבר מתחלק לשניים:
1. עמדת בר: מדובר בבר הממוקם, באחת הפינות או במרכז האולם ומאחוריו ניצבים הברמנים/ות שמשרתים את האורחים המבקשים לשתות, או את המלצרים שמגישים את המשקאות לאורחים.

שאול כספי, בעליה של חברת "NEO" המספקת שירותי קייטרינג ובר לאירועים טוען כי הישראלים למדו בשנתיים האחרונות להעריך ולשתות אלכוהול איכותי ו נקי והם שותים פחות קוקטיילים מצועצעים. "הישראלים יושבים בברים, יוצאים למועדונים, ואת החוויה והאווירה משם הם רוצים גם לקבל באירועים הפרטיים שלהם. לכן בכל חתונה ממוצעת היום תמצאו 'ג'יימסון', 'רדבול' וודקה טובה.

כספי מוסיף ש"בתקופה האחרונה יש דגש גדול על יין, ולכן הקמנו בר לאירועים המתמחה ביין איכותי בלבד. הברמנים מקצועיים ושמים דגש על התאמת היין ללקוח, טעימות ועוד. לפני כמה שנים זה היה בגדר חלום רחוק".

המשמעות היא פשוטה: תנו קצת וויסקי, קצת אפרטיפים, משקאות שיתאימו לאווירה של אוכל וריקודים וכולם יהיו מרוצים.

2. בר אקטיבי: בעבר, הבר האקטיבי היה אחד הדברים הנוראיים ביותר. תקראו לי שמרן, זקן והורס שמחות, אבל כשאני כבר מגיע למצב שאני רוקד, אין לי שום חשק שיקפצו עליי עם כובעים מקסיקנים, ידחפו עגלה עם כוסות קטנות ויצעקו לעברי "יאללה, בוא תקפיץ, בוא תקפיץ". מה להקפיץ? כמובן, איך אפשר חתונה בלי המשקה האולטימטיבי: טקילה להקפצה! אולי ההמצאה הישראלית היחידה שבאמת הוכיחה את עצמה ככזו שעונה על כל הסטריאוטיפים של אנשים מן השורה על אלכוהול: שתית? הקאת.

כיום העניינים התקדמו, ובגדול. רוב הסיכויים שלא תמצאו בר אקטיבי עם משקאות "בטעם טקילה" מאשקלון וליקרים ישראליים, אלא משקאות וקוקטיילים תוצרת חוץ, מחברות ידועות ומו?כ?רות.

יגיל בשארי מ- "Bar 52", המספקים שירותי בר באירועים, מסביר: "כיום משקאות תוצרת הארץ כמעט ולא נמצאים ברוב שירותי הבר, אלא מגיעים עם הבר של האולם עצמו. הלקוחות מעדיפים להשקיע בבר תוצרת חוץ, בעיקר כי ההבדל במחיר הוא לא גדול, אך ההבדל באיכות הוא עצום. לכן בבר האקטיבי של היום לא תמצאו עגלת טקילות להקפצה, מבחנות עם משקאות זרחניים ואבטיח אלכוהולי, אלא הזרמה מתונה של שוטים וצ'ייסרים שונים כגון שנאפסים, וודקות קפואות, קוקטיילים איכותיים ואפילו וויסקי. הקהל נהנה גם מהאיכות וגם מבוקר נטול כאב ראש ביום המחרת".

חברות רבות מציעות היום 'בר אקטיבי סולידי' וזה אומר שהוא לא כולל בחורות שמחות עם שרשראות הוואי שמסתובבות עם מבחנות, אלא הגשה צעקנית קצת פחות (גם בסגנון וגם בצבע המשקאות) שמתרחשת על רחבת הריקודים, אך מושכת פחות תשומת לב.

דבר חשוב בנוגע לשירותי הבר, הוא עניין המים. חשוב לשים דגש (ורוב החברות עושות כך היום) על הגשת כוסות מים לאורחים, ובמיוחד לאלה ששתו הרבה. אלכוהול מייבש ומשכר והרבה פעמים מרוב התרגשות שוכחים האורחים לדאוג למשק המים שלהם.

בעמדת הבר, כדאי לחשוב טוב איזה בקבוקים להעמיד. רוב הברים מציעים סטנדרט של וודקה (כגון פינלנדיה ואבסולוט), וויסקי פשוט (J&B, גראנט'ס, ג'וני ווקר רד לייבל), ג'ין וטוניק, רום, אפרטיפים שונים (קמפרי, וורמוטים), משקאות אניס (עראק, אוזו, פסטיס), ליקרים שונים (פיזנג, אייריש קרים) קערת משקה גדולה (קייפירינייה, פונץ') ויינות אדומים ולבנים. היצע כזה הוא בסיסי וטוב, אך גם אותו אפשר לשפר. הצעירים שותים היום משקאות עכשוויים וישמחו אם ימזגו להם גם וויסקי ג'יימסון, ג'ק דניאלס, שיבאס או בלאק לייבל. כדאי גם להביא כמה אלכופופס לאלה ש"לא אוהבים אלכוהול" אבל לא רוצים להישאר בצד. הכל לפי דרישת הקהל.

כל זה נכון לגבי קהל רגיל. היה ויש לכם אורחים פוטנציאליים למשקאות איכותיים ויקרים יותר, אז כדאי לשקול לשים כמה סינגל מאלטים על המדפים, ליקרים איכותיים כמו סאות'רן קומפורט, דרמבוי ועוד משקאות טובים.

כאן יש בעייתיות מסוימת. אמנם ההיצע יהיה עשיר וכולם (במיוחד אני ושכמותי) יהיו מאושרים ומבסוטים, אך העול הכלכלי לא קטן - המשקאות האלה יקרים. מה לעשות, בארץ משלמים עבור אלכוהול טוב, ואם תתנו למארגנים להביא בשבילכם את האלכוהול, ההוצאה עלולה להגיע למאות שקלים נוספים. מה הפתרון? בשתי מילים: דיוטי פרי. כמה חודשים לפני החתונה, דברו עם כל מי שאתם מכירים שטס לחו"ל שירכוש עבורכם את הבקבוק המיוחל בדיוטי פרי, וכך תחסכו מאות, ואולי אלפי שקלים.

וכמובן, איך אפשר לערוך חתונה בלי הלהיט בעולם הברים הישראלי כבר כמה שנים: הייגרמייסטר? ובכן, תתפלאו, אבל אפשר. לא שיש בו משהו רע, אבל לרוב המתחתנים בארץ תהיה בעיה גדולה עם הייגר, הקוניאקים, יינות מחו"ל ועוד. רוב גני האירועים בארץ הם בעלי תעודת כשרות, מה שאומר שבכל אירוע מתרוצץ לו איש חביב עם כיפה שחורה וזקן שלא ממש קיבל ממכם הזמנה, אבל בודק שהכל כשר.

קוניאק וייגרמייסטר אינם כשרים ובגלל זה נוצר מצב אבסורדי: או שהמשקה לא נכנס לתחומי הגן, או שמכניסים את הבקבוק ורוב הזמן עסוקים בלהבריח אותו מעיני המשגיח או מוציאים אותו אחרי שהוא הולך. זו המדינה שלנו לעת עתה, כך שתזכרו שאי אפשר להכניס כל בקבוק שתרצו ודאגו להתייעץ על כך מבעוד מועד עם המקום ונותני השירותים.

מסקנות לחתן, לכלה וכל מי שמארגן את האירוע:

1. תבדקו טוב טוב מה יש לכם בחבילה הבסיסית ותשקיעו עוד קצת בבר. תראו שהאורחים יעריכו את זה.
2. דיוטי פרי הוא המקום לקניית המשקאות היקרים.

3. תרדו מהאלכוהול הפשוט והזול, בעיקר כי הוא לא בריא לאורחים שלכם, ורוב הסיכויים שחלקם יסיימו את הבילוי בשאגות לתוך אסלה. רחמים על מביאי הצ'קים!

4. בסוף האירוע, איספו את הבקבוקים שאתם קניתם בין אם הם סגורים או פתוחים. חבל על האלכוהול.

5. אתם, ככל הנראה, משוגעים, כי כמו שאמר אוסקר ווילד: " חתונה היא מוסד נפלא, אבל מי רוצה לחיות במוסד?"

מסקנות לאורחים:

1. יש בר איכותי ועשיר? ראיתם משקה שאתם לא מכירים? זו ההזדמנות לטעום דברים חדשים ואולי לגלות משקה אהוב חדש.

2. אל תגעו בשום משקה כחול, ורוד, או כזה שחצי מהאורחים שתו ממנו.

3. אל תדחפו אלכוהול לפה בכוח, זו לא תחרות שתייה. שתו להנאתכם ותו לא.

4. אם שתיתם יותר מדי והראש מסתובב, אל תנסו לנהוג הביתה, ותנו לבן/ בת הזוג להביא אתכם הביתה שלמים ונושמים.

5. עזבו אתכם ממתנות, שימו צ'ק ורצוי שהסכום בו יהיה גבוה.