המוסד לביטוח לאומי פרסם היום את הסקירה השנתית שלו, ומן הנתונים עולה תמונה של שחיקה במדיניות הרווחה בישראל, כשכמעט כל השחיקה נובעת מקיצוץ בקצבאות הביטוח הלאומי. סכומי הקצבאות שמשלם המוסד ירדו מאז 2001 בארבעה מיליארד שקלים (מ-46.8 מיליארד ל-42.8 מיליארד), המהווים ירידה של 11.5% במונחים ריאליים, ובממוצע לנפש מדובר בשחיקה של 16%.
ההוצאה הציבורית לרווחה, בהתאם לסיווג ה-OECD (ארגון לשיתוף פעולה כלכלי, המונה 29 מדינות מפותחות, שישראל שואפת להצטרף אליו), ירדה ב-1.6% מאז 2002 (מ-19.3% מהתוצר הלאומי ל-17.7%).
מחברי הסקירה מדגישים כי בשנת 2004, כמו בשנה שלפניה, נמשכה מגמת הצטמקות הקצבאות המיועדות לאוכלוסייה בגיל העבודה: קצבאות ילדים, הבטחת הכנסה ודמי אבטלה. בשלוש שנים צנחו התשלומים לקצבאות ילדים בכ-40%, לדמי אבטלה בכ-43% ולגמלאות הבטחת הכנסה בכ20%. לכשיושלם הקיצוץ בקצבאות הילדים בשנת 2009, ישראל תמוקם במקום האחרון בסולם הרווחה בקרב מדינות ה-OECD. הקצבה הממוצעת לילד עם תום הקיצוצים תעמוד על 2% בלבד מהתוצר לנפש, לעומת 4.7% כיום.
סמנכ"לית המחקר והתכנון במוסד לביטוח לאומי, לאה אחדות, אומרת כי "על אף ששנת 2004 עמדה בסימנה של ההתאוששות הכלכלית במשק, לא כולם נהנו מהצמיחה; הקיצוץ בקצבאות הילדים נמשך לפי המתווה הקבוע בחוק, עומק הקיצוץ בגמלה להבטחת הכנסה הורגש עוד יותר, והקצבאות לקשישים, אלמנות ונכים, נותרו ברמתן המוקפאת".
על רקע המגמות בממדי העוני בשנות התשעים במדינות מערביות, עולה כי התרחבות ממדי העוני בישראל עומדת בניגוד לניסיון של מדינות לצמצם את העוני, או לפחות לבלום את גידולו. שיעור המשפחות העניות בישראל בתחילת שנות התשעים היה נמוך בכ-5% מבארה"ב (%12.6 לעומת 18.3%), אולם במהלך שנות התשעים ישראל איבדה את הפער החיובי שהיה לטובתה ודמתה לארה"ב עם בין 17% ל-18% מהמשפחות מתחת לקו העוני. ישראל גם התרחקה ממדינות כמו אנגליה וקנדה, שלהן הייתה דומה מבחינה זו בתחילת שנות התשעים. לדבריה, אנגליה אף הצליחה לצמצם את ממדי העוני.
כותבי הדו"ח מציינים, שאנגליה, יותר ממדינות אחרות, משמשת דוגמה למפנה החיובי במדיניותה החברתית, והיא ראויה לציון, משום שקבעה יעדי מדיניות לצמצום העוני ומדדים ברורים למעקב אחרי השגתם.
3 העשירונים העליונים נהנים מ-82% מהטבות הרפורמה
הסקירה השנתית של המוסד לביטוח לאומי מציגה לראשונה אומדנים על מי נהנה מהרפורמה במס על עבודה ובכמה. על פי הסקירה, הרפורמה במס הכנסה הפחיתה את המס על עבודה בכתשעה מיליארד ש"ח; העשירון העליון נהנה מכחמישה מיליארד ש"ח.
שלושת העשירונים העליונים של המשפחות בישראל ייהנו מ82% של הסכום הכולל של הפחתת המס 7.4 מיליארד ש"ח. הרפורמה תגדיל את ההכנסה הפנויה של המשפחות בעשירון העליון בכחמישה מיליארד ש"ח בשנת 2006 (לפי מחירי 2003).
ההכנסה הפנויה של משפחה בעשירון העליון תעלה בעקבות הרפורמה בשמונה אחוזים, לעומת שניים עד שלושה אחוזים בעשירונים הרביעי והחמישי. מס הכנסה על משפחה בעשירון העליון יפחת עד לשנת 2006 בכ1,710 ש"ח בממוצע לחודש, לעומת 86 ש"ח בעשירון הרביעי.
חלקו של העשירון העליון בסך ההכנסה הפנויה יעלה בכנקודת אחוז אחת, על חשבון ירידת חלקם של יתר העשירונים (עד השמיני).
משרד האוצר: הנתונים מאששים את מדיניותנו
בתגובה לפרסום הדו"ח אומרים במשרד האוצר, כי הנתונים שבו מאששים את מדיניות המשרד שהקצבאות הגדילו והעצימו את העוני. בקול ישראל דווח, כי שר האוצר בנימין נתניהו אמר, שמי שיכול לעבוד צריך לצאת לעבודה, מכיוון שרק כך ניתן יהיה לתת יותר למי שזקוק לעזרה - נכים, קשישים ומשפחות מעוטות יכולת.
נשיא המדינה, משה קצב, אמר כי הנתון על הקיצוץ בקצבאות הילדים מעורר דאגה וכי חובתה של המדינה לפעול, כדי שהגידול בעוני ייבלם ואף יפחת.
מההסתדרות נמסר בעקבות הדו"ח: "בנימין נתניהו הוא מכה שלא כתובה בהגדה. בתוך שנתיים הספיק נתניהו להביא את ישראל למקום הראשון באטימות ולמקום האחרון ברווחה. שר האוצר טרק בפני הציבור את דלתות הרווחה ופתח בפניו את דלתות חדרי האשפה לחיפוש שאריות מזון ואת דלתות בתי התמחוי לקבלת נדבות. שר האוצר הפך את ישראל למדינת צדקה ועוני - אך כל עוד העשירים שבעים - הוא לא מוצא מקום לדאגה".