וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ישיר לנו סולומון

1.4.2005 / 9:53

הזמר הוותיק סולומון ברק מקבל הפקה מלוקקת מדי לטעמו של איל פרידמן, אבל את הנשמה הגדולה שלו אי אפשר לקחת

כמה אנשים מכירים את "Everybody Needs Somebody To Love"? קטע אדיר של האחים בלוז, נכון? טעות. לקטע הזה אחראי במקור, בין השאר, סולומון ברק, זמר סול-בלוז וותיק, שידע לכתוב ולבצע קלאסיקות, אבל איכשהו נשאר תמיד זמר למבינים בלבד, מוזיקאי של מוזיקאים. כזה שרואה את שיריו זוכים להצלחה בידי אחרים, אבל לא זוכה להיכנס לארץ המובטחת בעצמו, למרות שהוא עוד הרבה יותר פרונטמן וזמר נפלא מאשר כותב. לפני שנתיים ארגנו לו מעריצים, שעקפו אותו בדרכם לתהילה, אלבום קאמבק לאוזני הציבור: אלביס קוסטלו, טום ווייטס, בוב דילן, ואן מוריסון, בריאן ווילסון, ניק לואו ואחרים, כתבו, שרו קולות רקע וניגנו, ג'ו הנרי הפיק, והתוצאה הייתה יצירת סול מחוספס במידה ונוגע ללב, כזה שמבהיר אחת ולתמיד את יכולותיו של האיש ומהלל אותו דרך השירים שאלה העניקו לו. "Don’t Give Up On Me" היה לסולומון ברק מה שאלבומי אמריקן בהפקת ריק רובין היו לג'וני קאש ז"ל.

כשנפתח "Make Do With What You Got", תקליטו החדש של ברק, ניכר שמדובר בהמשך מחוספס פחות ומלוטש יותר. דון ווז אחראי הפעם להפקה המוזיקלית, וזה קצת חבל, כי נדמה שהעיבודים הנקיים גורמים לברק להישמע מבוגר יותר ומהוגן יותר. מצד שני, אפשר להתייחס לאותה פתיחת תקליט בדיוק כמין הכרזת "הנני כאן" חגיגית, פתיחת מחזמר ברודווי מרגש העוסק בזמר סול מזדקן שמחפש קצת אהבה בחייו. ברק מוקף במקהלת גוספל והוא שר בתשוקה סוחפת מספיק כדי להשכיח את העיבוד הבנאלי משהו. תחשבו ג'יימס בראון רוקד בכנסיה ב...שוב הם, "האחים בלוז".

בנוסף, ברגע שברק מוריד הילוך לכיוון בלדות סול בלוזיות, קשה שלא להתרגש. הוא קצת ריי צ'ארלס, הרבה ווילסון פיקט ואוטיס רדינג, וזה לא מקרי. כולם הקליטו ופעלו במקביל במהלך הסיקסטיז באותה חממת אר-אנ'-בי של חברת אטלנטיק, שבימים אלה יצא לה אוסף משולש ומעולה שמסכם את התקופה ההיא. גם הפעם, בדומה לאלבומים של קאש, הוא מכצע שירים של מעריצים. הוא מלטף עם
"What Good Am I" של בוב דילן מ"או מרסי" שלו מ-89, קורע ב-"It Makes No Difference" שרובי רוברטסון כתב ל-The Band, ועושה גם ואן מוריסון, אותו הוא מאד מזכיר בקולו לאורך כל התקליט. אבל אם יש צדק היסטורי באלבום הזה הוא קשור ברולינג סטונז. אלה ביצעו בצעירותם את "Cry To Me" של ברק. מיותר לציין שמעטים זכרו או ידעו שזה אינו שיר של הסטונז. ברק לוקח בתקליט החדש את "I Got The Blues" של ג'אגר וריצ'ארדס מ"סטיקי פינגרז" (71'), ומתנה אהבים, כמו שרק מישהו שיודע איך עושים את זה באמת, עם משפט המפתח של אותו שיר: "אהבה היא מיטה מלאת בלוז".

סולומון ברק, "Make Do With What You Got" (אן.אם.סי)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully