מזוז מבקר החוק להוספת מינויים פוליטיים

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, תקף אמש את החלטת ועדת השרים לחקיקה, לפיה יהפכו מינויי פקידים ל"משרות אמון" שאינן מצריכות מכרז. בגלי צה"ל דווח, כי היועץ אמר, שהצעת החוק בנושא סותרת את תפיסת היסוד של שירות המדינה, וכי קבלת הצעת החוק במציאות של אי יציבות פוליטית ותחלופת שרים גבוהה, תגרום לאי יציבות בדרג המקצועי הבכיר.

כתב "הארץ" יובל יועז מוסיף:

ועדת השרים לחקיקה אישרה אתמול הצעת חוק פרטית מרחיקת לכת של הח"כים גדעון סער, גלעד ארדן וגילה גמליאל (ליכוד), שאמורה להפוך את רוב התפקידים הבכירים בשירות המדינה למינויים פוליטיים. על-פי ההצעה יהפכו ל"משרות אמון" כמה מהתפקידים הרגישים ביותר בשירות הציבורי - ובין היתר החשב הכללי באוצר, הממונה על התקציבים באוצר, הממונה על שוק ההון, מנהל רשות החברות הממשלתיות, יו"ר הרשות לניירות ערך, ראש מינהל האוכלוסין במשרד הפנים, ראש המועצה לביטחון לאומי, מנהל מרכז ההשקעות והממונה על ההגבלים העסקיים.

בעד ההצעה הצביעו השרים בנימין נתניהו, אהוד אולמרט, נתן שרנסקי, חיים רמון, ישראל כץ, מאיר שטרית, גדעון עזרא ואברהם הירשזון. השרים ציפי לבני ויצחק הרצוג התנגדו, והשרים מתן וילנאי ושלום שמחון נעדרו מהישיבה. השרים גם התעלמו מחוות דעתו של מזוז, שהתנגד נמרצות להצעת-החוק. בעקבות אישור ועדת השרים לחקיקה, המבטיח את תמיכת הקואליציה בהצבעה על הצעת החוק בכנסת, אמורה ההצעה לעלות לקריאה טרומית במליאת הכנסת ביום רביעי הקרוב.

על פי ההצעה, המפרטת את "משרות האמון" המיועדות להתמלא במינויים פוליטיים, לא תחול על משרות אלה חובת קיום מכרז בהתאם לחוק שירות המדינה. רוב השרים החליטו לתמוך בהצעה, בתוספת הסתייגות שהציע השר רמון, ולפיה הקואליציה תתמוך בהצעה גם בהצבעה בכנסת, אם סער יתחייב כי בין ההצבעה בקריאה טרומית לבין הקריאה הראשונה יהיה פסק-זמן של לפחות 90 יום. בזמן זה, אומרים בממשלה, תוקם ועדה הציבורית שתקבע אילו משרות בשירות המדינה ייכללו בהצעת-החוק, ואילו לא - גם בלי הסכמתו של סער. ממשרד המשפטים נמסר, כי הוועדה תוקם בתקופה הקרובה.

ההצעה הונחה על שולחן הכנסת כהצעת חוק פרטית לפני שלושה חודשים, אולם לא עלתה להצבעה עד שיתברר אם הממשלה תומכת בה. במהלך תקופה זו ניהל ח"כ סער, יוזם החוק, מו"מ עם שרת המשפטים, ציפי לבני. בעיניה של לבני ראוי שכמה מהתפקידים המנויים בהצעת החוק אכן יהפכו ל"משרות אמון", אולם תפקידים אחרים הנזכרים בה הן משרות "מעין שיפוטיות" רגישות, והמינויים בהן אמורים להיות על בסיס מקצועי נטול פניות.

לבני הציעה לסער להסכים על הקמת ועדה ציבורית מקצועית, שתקבע אילו מהמשרות ראוי שיהפכו למינויים פוליטיים של השרים. ואולם, בזמן זה אסף סער תמיכה בין השרים, ולאחר שהבין שיש לו רוב, הודיע ללבני כי הוא מסרב להצעתה - והביא את הצעתו בפני ועדת השרים.

"מטרת הצעת החוק לאפשר לממשלה למשול, על-ידי קביעת משרות אמון בתפקידי מפתח של מדיניות", אמר ח"כ סער. לדבריו, בתפקידים אלה ישרתו אנשים התומכים ומזדהים עם מדיניות הממשלה, והם יתחלפו עם חילופי השלטון. סער ציין, כי מדובר בהצעה הכוללת מספר מצומצם של משרות מדיניות, "שלהן ימונו אנשים בעלי כישורים בתחום הרלוונטי".

צבי זרחיה מוסיף:

בכירים במשרדי הממשלה הביעו חשש שקבלתה של הצעת החוק תגרום לפוליטיזציה בדרגת הניהול הבכירה במשרדי הממשלה, וכן חששו שמרבית הפקידים הבכירים הללו ימונו בידי השרים על רקע קשרים פוליטיים בלא מכרז, גם אם יהיו בעלי כישורים. לדבריהם, לא יעלה על הדעת שראשי האגפים במשרד האוצר ימונו בלא מכרז ויתחלפו בכל פעם שמתחלפת ממשלה.

שר המשפטים לשעבר, ח"כ יוסף לפיד (שינוי), שכיהן כיו"ר ועדת השרים לחקיקה, הצטרף למבקרי החוק. לדבריו, "הליכוד והעבודה שיתפו פעולה בהחלטה מבישה המעניקה גושפנקא רשמית לפוליטיזציה של השלטון. אנו חוזרים לתקופה שבה כל המנגנון הממשלתי היה מפלגתי. בושה למדינה, בושה לליכוד ובושה לעבודה".

מערכת וואלה! חדשות מוסיפה:

הצעת חוק קובעת, כי בדומה לנהוג בעת חילופי ממשל בארה"ב, יתחלפו גם השגרירים הבכירים (בארה"ב, רוסיה, סין, צרפת, בריטניה, האו"מ והאיחוד האירופי), ומנכ"לי משרדי הממשלה.

ח"כ גלעד ארדן אמר בראיון לגלי צה"ל, כי לדעת יוזמי החוק, לא ייתכן שממשלה תישען על פקידי הממשלה שקדמה לה. "מדובר במשרות, שלדעתנו קובעות את מדיניות הממשלה... למשל, המצב בו נבחרת ממשלת ליכוד ונסים זווילי מייצג אותה בצרפת אינו המצב הרצוי".

השר רמון, שתמך בהצעה, הסביר כי כשכיהן כשר הפנים, נוהל מנהל האוכלוסין על ידי איש ליכוד - וכך התנהלה מדיניות המשרד בשני כיוונים סותרים.