"הפעם זה שונה", אמרה ויויאנה דיאס, בעקבות החלטת השופט הצ'יליאני שלשום, לפיה הרודן לשעבר, גנרל אוגוסטו פינושה, כשיר לעמוד לדין על הפרות זכויות אדם שבוצעו בכ-17 שנותיו בשלטון. דיאס היא מנהיגת התאחדות קרובי המשפחה של "הנעלמים", אותם אלפים שעקבותיהם נעלמו בתקופת שלטונו של פינושה.
השופט חואן גוסמן טאפיה האשים את פינושה ב-9 סעיפי חטיפה וסעיף אחד של רצח, ומיד לאחר מכן הורה להכניס את הרודן בן ה-89 למעצר בית באחוזתו בשולי סנטיאגו. "גוסמן חש כנראה שהוא זוכה לתמיכת שופטים אחרים ולתמיכה של ביהמ"ש העליון", אמרה דיאס. בנובמבר אישר העליון פסקי דין שהוטלו על קציני צבא שהואשמו בהפרת זכויות אדם, במקום להחיל עליהם את חוק החנינה הגורפת שהתקבל בתקופת פינושה.
"פינושה הוכרז כשיר לעמוד בפני חקירה פלילית בצ'ילה על כל שלביה", אמר גוסמן. החקירה תכלול "תצהירים וחקירות פנים אל פנים", על תפקידו כ"מבצע פשעים", כך לדברי השופט, נגד מתנגדים פוליטיים בשנות ה-70. כל עשרת סעיפי האישום קשורים למה שמכונה "מבצע קונדור", שבמסגרתו נחטפו ונרצחו בני אדם בצ'ילה ומחוצה לה. פרקליטו של פינושה, פבלו רודריגס, האשים את השופט ברמיסת זכויות האזרח של הגנרל והודיע כי יערער. עורכי דינו כבר הגישו לבית המשפט לערעורים של סנטיאגו צו מניעה, המשעה למעשה את מעצר הבית עד לפסיקת בית המשפט בנידון.
פסיקתו של גוסמן ביטלה פסיקות קודמות שאיפשרו לפינושה להימנע מאישומים כלשהם על מעשיו בתקופת שלטונו בין 1973-1990. באותה תקופה, על פי אומדן שמרני, נרצחו 4,000 מתנגדים פוליטיים על ידי גופי הביטחון, הצבא והמשטרה - רבים מהם לאחר שנחטפו - ואלפים נעצרו, עונו או אולצו לצאת גלות.
האקט הראשון של טרור בינלאומי בחסות מדינה
סעיפי האישום שעליהם הודיע גוסמן עוסקים ב"מבצע קונדור", תוכנית ביון משותפת שהוקמה על ידי דיקטטורות צבאיות דרום אמריקאיות בשנות ה-70, ושהתמקדה בחטיפה וברצח של מתנגדים פוליטיים שיצאו לגלות במדינות חברות אחרות. בנוסף לצ'ילה השתתפו במבצע גם ארגנטינה, בוליביה, ברזיל, פרגוואי ואורוגוואי.
"מבצע קונדור" אפילו חדר לארה"ב, במה שפיטר קורנבלה, מחבר הספר "תיק פינושה", כינה "האקט הראשון של טרור בינלאומי בחסות מדינה". בספטמבר 1976 נרצחו אורלנדו לטליה, שר החוץ הצ'יליאני לשעבר, והפעילה הפוליטית האמריקאית רוני קרפן מופיט, כאשר מטען התפוצץ ליד מכוניתם כשהתקרבה לשגרירות הצ'יליאנית בוואשינגטון. מאוחר יותר הואשמו ברצח הביון הצבאי הצ'יליאני וגולים ימניים קובנים.
זוהי הפעם השנייה שפינושה מואשם בצ'ילה בהפרת זכויות אדם; ב-2001 הואשם בקשר ל"שיירת המוות" - מבצע צבאי שנערך זמן קצר לאחר שתפס הגנרל את השלטון ושבו נרצחו או נעלמו כ-75 איש. אולם על ההחלטה להעמידו למשפט הוגש ערעור לעליון, שפסק לבסוף כי הרודן לשעבר אינו כשיר לעמוד למשפט מבחינה נפשית וגופנית. רופאים שבדקו אותו מצאו כי הוא סובל מסניליות או "שיטיון קל", וגם מסכרת ומחלת לב.
ואולם כאשר שבו והועלו האשמות על "מבצע קונדור", הורה גוסמן לערוך שורה נוספת של בדיקות רפואיות וגם שוחח עם פינושה עצמו בסוף ספטמבר. כשהסביר את פסיקתו לכתבים, אמר גוסמן כי "דיבורו ההגיוני, הבנתו את השאלות שהוצגו בפניו ותשובותיו", בפגישה ביניהם ,כמו גם בהופעותיו בציבור השפיעו על החלטתו. סבסטיאן ברט, נציג לענייני צ'ילה בארגון Human Rights Watch, אמר כי גוסמן היה "יסודי ביותר בבדיקתו את העדות הרפואית", אבל הוסיף שבתי משפט בערכאה גבוהה יותר "יכולים להגיע למסקנה שונה".
גוסמן גם אמר כי ראיון שהעניק פינושה אשתקד לערוץ טלוויזיה בספרדית בארה"ב, "היה אחד המרכיבים שלקחתי בחשבון"; בשידור זה נראה פינושה צלול ומתריס. הוא טען כי "כל מה שעשיתי הייתי עושה שוב", ואחר כך שאל: שאל "ממי אני אמור לבקש סליחה? הם אלה שצריכים לבקש ממני סליחה, הם, המרקסיסטים".