פעם שחקנים נהגו אחרת

האוטובוס נטול החלונות של שחקני בני יהודה, בחזרה מהמשחק שלשום בבאר שבע, היה התמונה שסיימה את הסיבוב הראשון בליגת העל. יום אחד לפני זה, אלו היו התפרעויות אוהדים ביפו ובקושי 10,000 צופים שהגיעו לדרבי התל אביבי. 11 מחזורים, וקצת קשה להיזכר במשחק אחד גדול. היו קטטות, אבוקות, מעצרים. יציעים ריקים. יציעי כבוד מקללים. הכדורגל שראו אלו שכבר באו היה סטנדרטי במונחים של ליגת העל ועלוב במונחים של כל ליגה אחרת.

מלבד הרמה, מציקה העובדה שעבור מה שמצליחים השחקנים לייצר על כר הדשא הם גם זוכים לגמול כספי. בשנים האחרונות זכו כדורגלנים לשכר שלא הכרנו מעולם. הטבלה התחילה בסכום מינימום של 60 אלף דולר נטו, עד ל-250 אלף דולרים לבכירים. אימון-שניים ביום, משחק, וכניסה אוטומטית למעמד של שחקן/סלב. בעבר זה לא היה כך. לא הכדורגל ולא הכסף.

ב-21 באוקטובר 1959, שלושה ימים לפני המשחק הקדם אולימפי בין ישראל ליוגוסלוויה, יצאו מאמן נבחרת ישראל, גיולה מנדי, ורעיתו אדית מסרט בקולנוע "חן" שבכיכר דיזנגוף. זה היה קרוב לחצות כשמנדי עלה לאוטובוס דן בקו 5, בדרך לביתו. מנדי שהתכוון לשלם לנהג, הופתע לראות מאחורי ההגה את בלם הנבחרת נח רזניק ממכבי תל אביב. רזניק נזכר השבוע: "הוא שאל אותי מה אני עושה מאחורי ההגה, במקום להיות בבית. אמרתי לו שהכסף לפרנסה אינו גדל על העצים. מנדי מלמל משהו, התקדם למרכז האוטובוס, ובסוף ירד דרך הדלת האחורית. הייתי חייב להחזיר כסף למניה, ויתרתי גם על הטורניר בהודו". רזניק, בעל 7 הופעות בנבחרת ישראל, כבר לא זומן יותר לנבחרת הלאומית. נח רזניק חבר בקואופרטיב דן, היה נהג בקווים 12 ו-19. גם היום, כפסניונר של דן אפשר לראותו נוהג בקו 4, בגיל 71.

בשנות ה-50 וה-60 שכרם של חברי אגד היה גבוה ומעורר קנאה. חבר אגד או דן הרוויח אז, עם שעות נוספות, יותר מ-1,000 לירות נטו. השכר הממוצע אז בארץ היה כ-300 לירות. אימהות אמרו אז לבנותיהם "אני רוצה שתביאי חבר אגד או רופא".

באותם ימים התנהלה בישראל הליגה למקומות עבודה. ראשי אגד ודן, שרובם היו מעורבים בניהול קבוצות הכדורגל הבכירות - הפועל ת"א, מכבי ת"א, מכבי פ"ת, הפועל ר"ג, הפועל כפ"ס, ומכבי שעריים - דאגו להקים קבוצות ששחקניהם שוחררו בכל שבוע ליום אימונים או משחקים. המשחקים זכו לסיקור נרחב בעיתונים, כשהדרבי בין אגד לדן היה מתקיים בדרך כלל באיצטדיון רמת גן לעיני אלפי צופים. כל ראשי הקואופרטיב היו מגיעים למשחקים, כשההרכב היה ברובו נבחרת ישראל מחוזקת על ידי בכירי הכדורגלנים בליגה הלאומית. את נבחרת אגד אימן לייזר שפיגל, את נבחרת דן אימן איציק שניאור.

נהג נוסף היה גדול חלוצי מכבי תל אביב ונבחרת ישראל, שייע גלזר. בשנת 1950, אחרי שני מפגשים עם נבחרת טורקיה, 1-5 בתל אביב (שלושער של גלזר) והפסד באיסטנבול 3-2 (צמד של גלזר), חתם "בן השטן" (הכינוי של גלזר אצל אוהדי פנרבחצ'ה) בקבוצת הפאר מאיסטנבול. גלזר ורעייתו ארזו מזוודות, המונית לשדה התעופה המתינה למטה, כשראשי מכבי תל אביב הגיעו לדירה. בתום מו"מ קצר הובטח לגלזר שמכבי תל אביב תסדר לו מניה באגד. 15 אלף אוהדי פנרבחצ'ה שהגיעו לשדה התעופה באיסטנבול חזרו מאוכזבים. שייע גלזר הפך לחבר אגד תמורת 8,000 לירות שמכבי ת"א שילמה.

גלזר עבד בעיקר על קו תל אביב-ירושלים. יציאה ראשונה בשעה 05:00 לפנות בוקר, דרך רחובות ובית שמש לבירה. אוהדי בית"ר והפועל ירושלים המתינו בסבלנות לאוטובוס של שייע גלזר. לפני הצהריים, טור נוסף הלוך וחזור לירושלים, ומשם לאימון מכבי תל אביב, שלוש פעמים בשבוע. במסע נבחרת ישראל לדרום אפריקה ב-1954, החליף גלזר את הנהגים המקומיים באוטובוסים שהסיעו את שחקני נבחרת ישראל בהתנדבות ואחרי לחצים כבדים שהפעיל דרך יוסף מירמוביץ'. "אם הוא קיבל דירה, אני הייתי צריך לקבל רחוב שלם", אמר פעם גלזר כשסיפרו לו כי אחד השחקנים קיבל דירה עבור חוזה משחקים. גלזר אהב את ההגה, ובתום אימון השלים הכנסה בעבודה נוספת בקווים הקצרים לתל ברוך, רמת החיל ורמת אביב.

מישהו רואה היום את שמעון גרשון עולה על אוטובוס ושואל את יוסי אבוקסיס "אתה מגיע לוולפסון?" מצד שני, מישהו רואה את שניהם נותנים ב-22 משחקים שנותרו עד סיום העונה הצגת כדורגל?

אברהם בנדורי היה נהג דן בקו 5. הוא היה מגיע לקבל את האוטובוס בשעה ארבע וחצי לפנות בוקר, ונוהג עד לשעות הצהרים המוקדמות

שייע גלזר. מכבי ת"א סידרה לו מניה באגד כדי שלא יעזוב, עבד בקו ת"א ירושלים

יצחק שניאור. עבד בדן ואימן את נבחרת הקואופרטיב

שמואל פרלמן. חבר אגד, נהג קבוע בקו נתניה-תל אביב

אליעזר שפיגל. אימן את נבחרת דן. בכל יום בשעה 05:00 נהג את האוטובוס לבאר-יעקב והשתחרר בצהריים לאימונים, או לעבודה משרדית בבית אגד בתל אביב.

איצ'ה מנחם. היום יו"ר ההתאחדות, אז חבר אגד וכדורגלן בהפועל ת"א, ששימש כנהג בקווים עירוניים ובהמשך כמנהל בכיר ומוביל בקואופרטיב.

יעקב ויסוקר. היה חבר דן, נהג בעיקר בקווים 46 ,40. דרג לסידור בוקר מוקדם, שאיפשר לו להשתחרר לאימונים בפתח תקוה.

יעקב גרונדמן. התחיל כשכיר בדן. עבד על קו 16 לשכונת התקוה, אבל הועבר לקו 25 אחרי שאוהדי בני יהודה נהגו לעצור את האוטובוס ברחוב אצ"ל במרכז השכונה. משלא זורזו הליכי כניסתו כחבר בקואופרטיב, החליט לפרוש.

רפי לוי. שכיר בדן, נהג בקו 25. נטש את ההגה למען קריירה מקצוענית באוסטרליה ודרום אפריקה

אמנון כרמלי. חבר אגד, מכבי פ"ת ונבחרת ישראל. נהג בקווים הבין עירוניים באיזור המרכז חיים בוך. חבר אגד ונהג, ובהמשך מנהל הצרכניה של אגד בתל אביב. שוער הנבחרת ומכבי פ"ת

אשר אלמני. חבר אגד, נהג בקווים הפנימיים בחיפה. כדורגלן מכבי חיפה

יצחק ויסוקר. שכיר בדן, נהג שעזב למען הקמת חנות ספורט י

צחק מזרחי. חבר אגד, נהג על קו רחובות-תל אביב. קפטן מכבי שעריים

חנוך מורדכוביץ'. חבר אגד, נהר בקווים עירוניים

צבי פרקש. חבר אגד, עבד כמכונאי במוסך

אבי נמני (בית"ר י-ם) - 230 אלף ד'
גדעון טיש (הפועל ת"א) - 500-400 לירות לחודש וחבר אגד


שמעון גרשון (הפועל ת"א) - 190 אלף ד'
אשר בלוט (הפועל ת"א) - 100 לירות דמי אימונים. עבד כנהג של אוטובוס לפינוי אשפה


ברוך דגו (מכבי ת"א) - 180 אלף דולר
אהרון אמר (מכבי חיפה) - 300-200 לירות, עבד גם כפועל בנמל חיפה. נפצע מנפילה של ערימת ברזל על רגלו


איציק קורנפיין (בית"ר י-ם) - 135 אלף ד'
נחום סטלמך (הפועל פ"ת) - 500-300 לירות, קיבל אישור למונית


שביט אלימלך (הפועל ת"א) - 130 אלף ד'
יצחק נזרי (הפועל טבריה) - 300 לירות, שימש גם כנהגו של ראש העיר טבריה