מי ראה את גופת ערפאת?

מה קבור במוקטעה? האם ההמון המשולהב באמת ראוי ללגלוג על התנהגותו בטקס ההלוויה, או שמא פעל לפי הנחיות מדויקות של אנשי הראיס? למה לכל הרוחות אין כל תיעוד מצולם של הוצאת הגופה מן הארון והטמנתה בקבר או לחילופין הורדת הארון וכיסויו באדמה? והאם נדע אי פעם מה התרחש בדיוק מיום הטסתו של ערפאת לצרפת ועד לשיבתו למוקטעה?

בעידן בו אנו חיים, המצלמות הדיגיטליות חודרות לכל מקום. לפיכך, העובדה שאין ולו תמונה אחת מטקס ההלוויה של יאסר ערפאת, מעלה שאלות לגבי השתלשלות העניינים בכל הקשור לימיו האחרונים של הראיס.

התיעוד המצולם האחרון של ערפאת הוא רגע הגעתו במסוק הצרפתי לבית החולים הצבאי "פרסי" שבצרפת. בצילום ה"קלוז אפ" הברור, נראה מצבו של ערפאת סביר לחלוטין, שעה שהוא מפזר נשיקות באוויר מדופן המסוק. זוהי למעשה העדות האחרונה לקיומו של אחד האנשים המשפיעים ביותר במזרח התיכון. מרגע זה, אין יותר שום צילום תקריב שבו ניתן לזהותו, ותמונה בזום מרוחק של האלונקה המובילה אותו לבית החולים היא האחרונה אותה זכה העולם לראות עד לרגע כתיבת שורות אלו.

השאלה הראשונה הנשאלת היא, מדוע אין כל עדות מצולמת מחדר חוליו בצרפת. ההיגיון אומר כי כדאי היה לשחרר תמונה שלו במיטתו, כדי לתת לעם הפלסטיני ולשאר העולם מידע על המנהיג, כדי לפזר את ערפל השמועות וההערכות - חי, מת, מנותק, מחובר, מונשם או מורדם. בהקשר זה יש לזכור, כי לא מדובר באדם פרטי, אלא באישיות ציבורית מהמדרגה הראשונה.

השאלה השנייה היא מדוע אין כל תמונה של גופתו. כזכור, הפלסטינים נוהגים לפרסם את תמונות גופות מנהיגיהם המתים, כדי להעצים את האירוע ולתת לעם מבט אחרון במנהיג שאינו עוד. במקרה של המנהיג הכי חשוב, אין כל תמונה לאחר מותו, דבר שגורם לגל שמועות ברחוב הפלסטיני.

פרשנים מסוימים רוו עונג מההמולה העצומה מרגע נחיתת זוג המסוקים המצריים ועליהם ארונו של ערפאת ברמאללה. המילה "אנרכיה" נשלפת ללא הרף, אותה "אנרכיה" המנוגדת לחלוטין לאמונה המוסלמית, בה חשובה מאוד ההלוויה הדתית שבה נחשפים בפעם האחרונה פני המת כשהוא עטוף בדגל הלאום. עד היום בכל הלוויות בשטחים, למרות ההמולה העצומה, ניתן כבוד לגופה, וחיץ נוצר בינה לבין ההמון האבל והזועק.

ההמולה בתהליך קבורתו של ערפאת צריכה היתה להנפיק שלל תמונות של מסע הארון מהמסוק ועד לנחיתת הרגבים עליו. סוכנויות החדשות צמאות לכל תיעוד ויזואלי מאירוע בקנה מידה כזה, ומשלמות הון עתק עבור כל תמונה. השאלה הגדולה מכולן היא, כיצד אין אף צילום עיתונות או לחילופין צילום של חובב, של טקס קבורת אחד ממנהיגי ערב החשובים ביותר בעשורים האחרונים.

לאור המסתורין האופף את נסיבות מותו, האשפוז והדרישה של אבו עלא משלטונות צרפת לשחרר את תיקו הרפואי של ערפאת, יש יותר שאלות מתשובות בכל האפיזודה הביזארית של סיום כהונתו של ראש הרשות הפלסטינית. התשובה נמצאת ככל הנראה בידיה של אנשי הסוד של ערפאת בהנהגה הפלסטינית, בידיה של סוהא, או לחלופין בידי המודיעין הישראלי שבחן את סרט הווידיאו של המזל"ט שסביר להניח כי תיעד את ההלוויה ממעוף הציפור.