וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

דו"ח מיוחד: טלי פחימה

לין חלוזין-דברת

19.9.2004 / 13:50

השילוב בין סודיות הראיות לכאורה לבין היכולת לשלול מאדם את חירותו על-סמך החשד שיבצע פשע בעתיד הוא מתכון בטוח להיעדר ביטחון אישי עבור כל אחת ואחד מאתנו

בית-המשפט תקע השבוע עוד גול עצמי לדמוקרטיה כשהחליט לאשר את צו המעצר המנהלי נגד טלי פחימה. זה לא הראשון וכנראה גם לא האחרון, ובכל זאת זה תמוה, ששני הגופים האמורים להגביל את כוחה של הרשות המבצעת, הכנסת ובית-המשפט, נמנעים מכך בעקביות.
אבל איך אפשר לדעת? אולי היא באמת תכננה פיגוע? אולי באמת טלי פחימה היא סכנה נוראית לבטחון אזרחי מדינת ישראל?
אז זהו, שבדיוק בשביל זה המציאו את בית-המשפט, את ההליך החוקי של ההוכחה, ובין היתר, את דיני הראיות. הרעיון הוא, שניתן להעניש אדם רק אם ישנן מספיק ראיות המוכיחות שעבר עבירה. את הדיון על כך יש כמובן לעשות בפני הציבור. אלא שאין ראיות לכך שפחימה עברה עבירה. מילא אם היו כאלו, אך כרגע המדינה אפילו לא טוענת שיש, וטלי פחימה עצורה בגין הרעיון המופרך העומד בבסיסו של המעצר המנהלי: שניתן להעניש אדם על מה שיעשה בעתיד. היי, מישהו עשה על זה סרט, לא? דו"ח מיוחד קראו לו.
ההנמקה היא שבמקרים קיצוניים של ודאות קרובה לסכנה חמורה לציבור, לציבור יש זכות להגן על עצמו מפני אותה סכנה עוד לפני שזו התממשה. אלא שבמדינת ישראל לציבור משום מה אין זכות לדעת מפני איזו סכנה חמורה עליו להתגונן. השילוב בין סודיות הראיות לכאורה לבין היכולת לשלול מאדם את חירותו על-סמך החשד שיבצע פשע בעתיד הוא מתכון בטוח להיעדר ביטחון אישי עבור כל אחת ואחד מאתנו. המלמול של המנטרה "ביטחון" תוך כדי ביצוע מעשים המאיימים על ביטחון הציבור לא אמורה לבלבל אותנו.
אלא שמסתבר שמילת הקסם מבלבלת לא רק את פשוטי העם. בהחלטתו מן ה-14.9.04 התרשם נשיא ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב, השופט גורן, כי הממונה על החקירה בשירות הביטחון הכללי "שמר על האינטרסים עליהם הוא מופקד, ובה בעת השיב, כל אימת שיכל, לשאלות עליהן נשאל מתוך דאגה כנה וראויה לזכויותיה של המשיבה, אשר אף על שמירתם הוא מופקד". על אלו זכויות בדיוק מופקד השב"כ? על הזכות לחירות בסיסית? הזכות לחופש הביטוי? קשה שלא להסיק מתוכן וממבנה המשפט, שתפקידיו של השב"כ כוללים בעת ובעונה אחת שמירה על האינטרס הביטחוני של הציבור והגנה על זכויות היסוד של האדם וחירותו. האם ניתן להבין מכך כי הדאגה לזכויות האזרח היא חלק מתפקידיו הרבים של השב"כ? אם כן, אולי כדאי כבר לאחד את שירות הביטחון הכללי עם האגודה לזכויות האזרח, ובאותה הזדמנות גם את הרשות השופטת עם המבצעת – אחרי הכל, למה לבזבז את כספו של משלם המיסים?
זו היתה יכולה להיות הלצה מצוינת לולא היה זה בדיוק מה שקורה בפועל. שירותי הביטחון של מדינת ישראל משמשים בתפקיד הרשות המבצעת, השופטת וגם המחוקקת. אחרת, איך ניתן להבין את טענת בית-המשפט לפיה הפרת איסור צו אלוף לכניסה לשטח A שקולה להפרה של החלטה של בית המשפט עצמו המבוססת על החוק? אחת מטענות המדינה, אותן קיבל בית-המשפט, היתה כי משום שפחימה נכנסה לשטחי A, וזאת למרות שהצבא אוסר על ישראלים לעשות זאת, משמע שהיא אינה מכבדת את החוק והוראותיו, ולכן לא ניתן להמיר את המעצר בבית-הכלא במעצר בית. אלא, שפחימה דווקא הוכיחה בעבר שאת החלטות בית-המשפט היא מכבדת, כשמילאה אחר תנאי מעצר הבית שפסק לה בית-המשפט בהחלטה קודמת. אלא, שבעיני השב"כ ובעיני בית-המשפט, אין כל הבדל בין תקנות צבאיות למשטר החוק. אם בית-המשפט עצמו סבור, שאזרחים במדינה דמוקרטית צריכים להתייחס להחלטות הצבא כפי שעליהם להתייחס לחוק שחוקקה הכנסת, ולהחלטה שהחליט בית-משפט על-סמך חוק זה, משמעות הדבר היא אחת: יש כאן משטר צבאי. זו אמנם אינה חדשה טרייה כל-כך, אבל יתכן שחלקנו יחשוב (אם פעילות כזו עוד מותרת בכלל) שזו חדשה מדאיגה.
מי שעדיין נורא מוטרד מטלי פחימה, ומן הוודאות הקרובה שהיא מתכננת מעשה חבלה, יצטרך כנראה לחכות עד שיוסר המשטר הצבאי ותחלוף הסגידה לעגל הביטחון כדי לזכות בפריבילגיה לדעת את האמת. אלא, שלמרבה הצער, זה לא יקרה מעצמו. מישהו יצטרך לעשות את העבודה השחורה ואולי אפילו לשבת בכלא בשביל זה. לא חלילה משום שיסכן את ביטחון הציבור, אלא פשוט משום שיסכן את ביטחון השיטה. ככה זה במשטרים צבאיים. מישהו מתנדב?

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully