השיטה החל מטורניר זה השתנתה, ומספר הקבוצות גדל ל-32. שלב משחקי ה'נוק אאוט' הוחלף במבנה חדש בן שמונה בתים, כאשר כל קבוצה משחקת פעמיים, בית וחוץ, מול יריבותיה בבית. הראשונות בכל בית מעפילות לשלב רבע הגמר (שני משחקים), חצי גמר וגמר. בנוסף, שמה של האליפות השתנה מ"גביע אירופה לאומות" ל"אליפות אירופה בכדורגל של אופ"א".
אחד הסיפורים המעניינים באליפות קשור בנבחרת אנגליה, אלופת העולם הטרייה, זוכת מונדיאל 1966. יחד איתה באותו בית, הוגרלה גם יריבתה השנואה נבחרת סקוטלנד. המפגשים בין שתי הנבחרות מהממלכה הבריטית תמיד היו טעונים ואת זה של אליפות אירופה ב-1968 אף אנגלי או סקוטי לא יישכח. אנגליה הפסידה 3:2 למרבה הבושה בוומבלי. המשחק השני ביניהן הסתיים ב-1:1, לאחר שג'ון יוז, שחקן סלטיק, החמיץ שער בטוח משני מטרים. אותו משחק גם נכנס לדפי ההיסטוריה בזכות קהל שיא של כל הזמנים באליפויות אירופה: 130 אלף ו-711 צופים. אנגליה, בהדרכתו של אלף רמזי, עלתה לשלב הבא בזכות תוצאות עדיפות ואף גברה על ספרד, האלופה היוצאת, 1:3 בשלב רבע הגמר. אבל בחצי הגמר היא נעצרה אצל יוגוסלביה, משער של דזג'יק בדקה ה-86.
עם כל הכבוד לאנגליה, זו הייתה האליפות של איטליה. לאחר שהתאוששה מההפסד הטראומטי לנבחרת צפון קוריאה שהדיחה אותה מאליפות העולם האחרונה, הוכיחה הסקוואדרה אזורה נחישות, אך למען האמת גם לא מעט מזל. האיטלקים, עם דינו זוף בשער, ג'יאני ריברה ולואיג'י ריבה עברו את הבולגרים בשלב רבע הגמר (3:4 בסיכום הכללי) ולגמר עלו בזכות הטלת מטבע לאחר תיקו אפס מאכזב עם רוסיה בשלב חצי הגמר.
הגמר באולימפיקו של רומא ב-10 ביוני מול יוגוסלביה, היה משחק מייגע במזג אוויר קשה והסתיים בתיקו 1:1. כאן דווקא נקבע משחק חוזר לאחר יומיים, והפעם האיטלקים גמרו עניין כבר במחצית הראשונה עם שערים של ריבה בדקה ה-12 ואנסטסי בדקה ה-31. איטליה ניצחה 0:2 וזכתה בגביע האירופי הראשון שלה בביתה. אנגליה זכתה במקום השלישי לאחר ניצחון על רוסיה 0:2. מלך השערים: דזג'יק (יוגוסלביה) עם שני שערים.
הנבחרות המשתתפות בטורניר: איטליה, בריה"מ, אנגליה, יוגוסלביה, הונגריה, בולגריה, ספרד, צרפת.
איטליה 1968
3.6.2004 / 12:07