ותיקי בית"ר יוצאים להתקפה

בשבועות האחרונים החלו לצוץ ידיעות על כוונותיה של הנהלת בית"ר להאריך את חוזיהם של אלי אוחנה וגיא עזורי בעונה נוספת. אחרי הביזיון מול אשדוד והתבוסה הכואבת 3:0 ליריבה לתחתית, החלו להישמע ביציע קולות של חוסר שביעות רצון מיכולתה הדלה וממצבה הקשה של הקבוצה. האצבע המאשימה הופנתה כלפי המאמן והסמל. בבית-וגן יש אכזבה מיכולתה של הקבוצה, אבל הקונסנזוס סביב אוחנה הוא מקיר לקיר. מאיר פניג'ל הצהיר על שביעות רצון מעבודתו של המאמן והודיע שיש כוונה מעשית לסכם איתו גם לעונה הבאה, אבל השבוע לא רק חלק מהאוהדים מתנגדים למהלך, אלא גם שחקנים ותיקים שלא מבינים מה עובר בראשם של הבעלים.

ארצי בן-יעקב הוא היום עורך-דין מצליח. בבית"ר הוא נחת בשנת 68', כאשר עלתה מליגת המשנה. בתקופתו לא הגיע המועדון להישגים מיוחדים, פרט לתקיעת יתד בליגה הראשונה. הוא שיחק עד שנת 75', ואז החליט לתלות את הנעליים והחל בלימודי משפטים. "ההחלטה של ההנהלה לתת לאוחנה חוזה לעונה נוספת היא מגוחכת ולא מובנת", הוא אמר השבוע. "הוא טעה בכל דבר אפשרי מתחילת העונה, וכיום הוא ממשיך לעשות טעיות בניהול המשחק".

גם שמעון צ'רנוחה, שנחשב לאחד משחקני העבר שהכי מזוהים עם הקבוצה, לא ממש מבין מדוע אוחנה ממשיך בקבוצה כשהוא וחבריו לא בתמונה. "אוחנה היה שחקן טוב, הוא אולי פרשן טוב והוא בטוח יכול להיות דוגמן טוב, אבל הוא לא יכול להיות מאמן", הוא אומר בבטחה. "עם כל הטעויות שהוא עושה, נראה שפשוט אין לו את זה". יוסי חכם, המגן הימני האגדי ששיחק במדי בית"ר בשנים '65_80' וזכה עימה בשני גביעים, מצטרף גם הוא לדעתה של החבורה: "החיסרון הבולט ביותר שאני מזהה בבית"ר של היום הוא העדר השיטה".

גם יוסי אברהמי היה חלק מאותה קבוצה מופלאה שהביאה לבית"ר את ההישגים הראשונים שלה. הוא החל לשחק בשנת 75' כחלק מהדור הצעיר, וגם הוא זכה עם הקבוצה בגביעים של 76' ו~79'. היום הוא חבר מועצה בגבעת-זאב, ולמרות שהוא פוליטיקאי, הוא לא בוחל במלים: "ההודעה לגבי הארכת החוזה של אוחנה היא טעות גדולה. זה מראה על חוסר ניסיון בהנהלה של בית"ר. ההנהלה מורכבת מאנשי עסקים שאולי טובים בעסקים, אבל בכדורגל הם לא כל-כך מבינים".

בשבת האחרונה, עם עלייתה של בית"ר לכר הדשא באיצטדיון טדי, החל "גוב האריות" בשירת "אה ויווה אוחנה". תוך כמה שניות לא נותרו כמעט אוהדים שלא הצטרפו לשירה. התמיכה והאהדה שלהן זוכה המאמן מצד הקהל היא תופעה מאוד ייחודית, לא רק בבית"ר, אלא בכל העולם.

"לאלי יש מעין רומן עם הקהל. הם אוהבים אותו ונותנים לו גיבוי, והוא מבחינתו צריך להחזיר להם משהו", טוען בן~יעקב. "כשאין תוצאות, אז הוא מחזיר במעשים שאין להם מקום בכדורגל, כמו שמיעה לקהל בנושא של חילוף כזה או אחר. במשחק האחרון נגד אשדוד מאוד חרה לי שבדקה ה~66, בפיגור של שני שערים, הוא הוציא מגן והכניס במקומו אחר, ולמה? כי הקהל דרש להחליף אותו. ככה אי-אפשר לנהל קבוצת כדורגל".

חכם מוסיף הסבר משלו: "אולי הם זוכרים לאלי את התקופה שבה הוא כיכב בקבוצה", וגם אברהמי מהנהן בראשו: "אוחנה מקבל קרדיט גדול מהקהל גם בגלל שהוא חזר לבית"ר מאירופה כאשר היא היתה בליגה השנייה. תראה, יש לו כריזמה והופעה טובה. הוא יודע לתת הסברים, וזה מאוד עוזר לו". אבל כאשר חכם נזכר בתלאות שעבר יוסי מזרחי, הוא משנה את דעתו. "אין לי הסבר ממשי לזה", הוא אומר.

"קהל מטבעו אוהב נצחונות ולא מוכן לקבל שום דבר. הקהל של בית"ר לא שונה מקהלים אחרים, וככה היה גם בתקופתי. אם לא היינו משחקים טוב או מפסידים, היה בלגן. בכל מצב אחר הקהל היה הורג את הקבוצה". בן-יעקב מצביע על תהליך הצערת הקבוצה כגורם לגיבוי שמקבלת הקבוצה מהאוהדים. "קודם כל מה שנותן לאוחנה את הגיבוי מהקהל הוא העובדה שיש מעין תהליך של בנייה, יש כמה שחקנים צעירים מוכשרים. הקהל רצה את הצערת הקבוצה, ועכשיו הוא נושך שפתיים".

הקרדיט הגדול ביותר שאוחנה מקבל מגיע דווקא מצד הבוסים של הקבוצה. גם העובדה שבשבוע שעבר נודע שבשנה הבאה דרור קשטן יהיה פנוי לא שינתה את דעתם. לדרור קשטן יש הרבה מניות בהפיכתה של בית"ר לקבוצה גדולה, אבל כאמור, בהנהלה החליטו ללכת על אוחנה גם בעונה הבאה.

"הדבר שהכי מפריע לי בהתנהלות של בית"ר כיום הוא הגיבוי מקיר לקיר שנותנים לצוות המקצועי", אמר השבוע צ'רנוחה. "הרי התוצאות לא טובות והקבוצה לא משחקת כדורגל טוב. אני לא מצליח להבין איך הם מחליטים להמשיך את ההתקשרות עם הצוות המקצועי. בכל העולם מאמן צריך להביא תוצאות, ומי שלא מביא את התוצאות הולך הביתה. אני גם יכול להבטיח לך שכל מאמן אחר שהיה נמצא היום בבית"ר ומשיג את התוצאות האלה היה הולך הביתה לפני עשרה מחזורים. ברגע שהוא נשאר ומחליטים להעניק לו חוזה גם לעונה הבאה, סימן שמשהו מאוד רקוב במערכת".

חכם היה הרבה פחות נחרץ וסירב להתערב בשיקולי הבוסים. "איך הוא מקבל גיבוי גם מההנהלה? אני לא יודע ואני גם לא רוצה להתערב", הוא אמר. "הם משלמים והם קובעים. שיעשו מה שהם רואים לנכון". לבן-יעקב יש ביקורת נוקבת לא רק על ההנהלה של בית"ר, אלא על כל צורת הניהול בכדורגל הישראלי. "מה שקורה היום כמעט בכל הקבוצות הוא שההנהלה ממנה למאמן מי שאני מכנה ליצנים, כי מאמני כדורגל הם לא. אני מדבר על אוחנה, גיא לוזון, ניצן שירזי וכו'. הם עושים את זה משיקולים כספיים כי יותר זול להחתים מאמן כזה. נוסף לכך הם מקבלים שקט מצד המאמן, כיוון שהוא מחויב להם. הם נתנו לו צ'אנס, אז הוא לא יכול לעמוד על שלו. בבית"ר זה התבטא מבחינת בניית הקבוצה בתחילת השנה".

"כשאני הייתי יו"ר של בית"ר תל-אביב, נתתי למאמן צעיר את המפתחות. זה היה יצחק שום", נזכר בן-יעקב. "הוא הביא את התוצאות שציפינו מהקבוצה, ולכן נשאר חמש שנים. בשביל להשאיר מאמן לעונה נוספת צריך שיהיו קבלות והצלחות, זה מה שאני דוגל בו".

כאשר שמו של דרור קשטן נזרק לאוויר, חכם התלהב ומיד נידב את עצתו להנהלה. "הילדים האלה, אם תהיה להם יד מכוונת, יכולים תוך שנתיים לקחת אליפות", הוא טוען. "אני חושב שצריך לעשות דבר מאוד פשוט: היום יש מאמן אחד גדול בשוק, דרור קשטן, וחייבים להביא אותו לבית"ר. הוא היחיד שיכול לכוון את הצעירים המוכשרים ומסוגל להגיע איתם להישגים. זה לא שיש לי דבר או חצי דבר נגד אוחנה, אני מאוד אוהב אותו. הוא היה שחקן מצוין, אבל לא כל שחקן טוב הופך למאמן טוב".

בן-יעקב: "לטעמי בבית"ר ירושלים חייב להיות מאמן עם שיעור קומה. זה חלק בלתי נפרד מהתדמית של הקבוצה. על בית"ר יש חובת הוכחה, ואי-אפשר לתת למאמן לעשות סטאז' על הגב שלה. לפי דעתי, יוסי מזרחי הוא מאמן הרבה יותר טוב מאוחנה, והוא לא קיבל רבע מהגיבוי שמקבל אוחנה היום". אוחנה, הוא טוען, לא מספיק סמכותי. "אלי הוא לא הדמות שיכולה לחנך את השחקנים הללו. קח את ארבייטמן לדוגמה. מדובר בשחקן עם פוטנציאל עצום, אבל התנועות שלו והוויכוחים הבלתי פוסקים עם השופטים ועם חבריו לקבוצה הביאו לירידה בכושר שלו", הוא פוסק בנחרצות. "אין בבית"ר סמכות שמכוונת ומרגיעה. איפה המאמן שיעמיד אותו במקום? הוא לא קיים. דבר כזה בחיים לא היה עובר אצל קשטן, שרף או שום. כל השחקנים הצעירים מוכשרים מאוד, אבל הם צריכים מישהו שיוביל ויכוון אותם".

אברהמי מצדו היה מעדיף לראות מאמן בית"רי על הקווים. "אני לא בטוח שקשטן זה פתרון נכון מבחינת בית"ר. אני חושב שצריך למנות צוות מקצועי שיכלול את אורי ויוסי. הם, אני מאמין, יובילו את בית"ר לימים יפים", הוא אומר ונותן מחמאה קטנה להנהלה הצהובה לפחות במה שקשור לשליטה בקהל: "הם עשו דבר חכם מאוד כדי להשקיט את האוהדים. קודם כל החתמתו של אוחנה, דבר שני שילוב של צעירים, וכאשר החלה תסיסה והתוצאות לא היו טובות, הם הביאו את נמני, וזה השתיק את הקהל מחדש".

כאשר הוחתם אוחנה בשנה שעברה, החליטו הוא והבעלים ללכת על הצערת הקבוצה. מאותו רגע הונמכו הציפיות, וכל המערכת חזרה שוב ושוב על המנטרה הקבועה: "אנחנו משלמים את מחיר הניסיון של החבר'ה הצעירים". המהפכה נכשלה, וגם נמני, הברזילאים, פדידה ועזו לא מצליחים להרחיק את בית"ר מהאזור המסוכן.

החברים לא מסכימים עם התירוצים של המאמן וההנהלה, מפני שלטעמם בית"ר משחקת ללא שיטה, בלי סדר, ומלכתחילה הבנייה נעשתה בצורה שגויה. "אכזבה אחת גדולה", כך תיאר אברהמי את הרגשתו. "אחת הבעיות של בית"ר זה שהיא לא נבנתה כמו שצריך. היום יש תלות מאוד גדולה בנמני, וגם הוא לא תמיד מבריק". צ'רנוחה מאשים את צורת האימונים: "לשחקנים בבית"ר אין היום כוח לשחק תשעים דקות, למרות שאנחנו נמצאים באמצע העונה ובזמן כזה הם היו צריכים להיות בשיא כושרם. המשחק עצמו הוא פועל יוצא של מה שמתרגלים באימונים. האימונים של בית"ר גורמים לכך שהשחקנים אינם ממצים את מלוא הפוטנציאל שלהם. עם חומר השחקנים הקיים בבית"ר היא היתה אמורה להיאבק על אליפות, ולא כנגד הירידה. אין הכוונה לשחקנים, וזו הבעיה".

חכם הסכים עם צ'רנוחה לגבי חומר השחקנים ואמר: "אני חושב שבבית"ר היום יש שחקנים מצוינים. הם לא נופלים מאף קבוצה מבחינת חומר השחקנים. הדבר הכי בולט הוא שאין שיטה. הם לא משחקים מסודר, אין הנעת כדור. הדבר שהכי בולט הוא שאין יד מכוונת. כל אחד הולך לבד. כשאני שיחקתי היינו יחד, לא כל אחד הולך לבד. היום הזמנים השתנו, אני לא רואה נשמה בקבוצה".

בכלל, עניין הנשמה רגיש מאוד אצל כל החבר'ה הוותיקים. הם שיחקו בשביל הסמל, בשביל האידיאולוגיה, ושני אלה חסרים להם במשחק של היום. לחכם הפריע במיוחד מעשהו של אופיר עזו, שלאחר שער הבכורה רץ לקהל ונישק את המנורה. "היום יש שחקנים כמו עזו, שבאים ואחרי משחק אחד מנשקים את הסמל. איפה נשמע כזה דבר. בזמנו לא היה קיים דבר כזה ששחקן יעבור מהפועל לבית"ר. וגם אם הוא עבר, מה הוא יודע על הסמל הזה בשביל לנשק אותו אחרי משחק אחד".

בן-יעקב בוחר לנתח את המצב מהבחינה המקצועית, וטוען ש"לבית"ר אין שיטת משחק, אין הנעת כדור, אין כלום חוץ מיכולת אישית. מבחינת הרכש ובניית הקבוצה אני לא רואה משהו מיוחד. אני לא מצליח להבין את בחירת השחקנים של המאמן. הזרים זה לא זה, ההסתמכות על המגינים הוותיקים וכל עניין הקישור גם. הקבוצה לא נבנתה כמו שצריך, ושם התחילה הבעיה".