איך לא הפך הילד עם המטען לפצצת הסברה?

עבדאללה קורעאן, קטין פלסטיני תמים למראה, נתפס אתמול כשברשותו מטען חבלה גדול, בעת שניסה לעבור עם עגלה במחסום בשכם. פעילות כוחות הביטחון מנעה ללא ספק פיגוע גדול. לכאורה, עוד סיפור של הצלחה סיכולית. אך נשאלת השאלה, האם לא מדובר בעוד פספוס של מערכת ההסברה הישראלית?

במחסומי צה"ל התרגלו כבר לתופעת ה"סבלים" המקומיים: ילדים פלסטינים המציעים למתקשים בכך, עזרה בנשיאת חפציהם למרחק של כמאה מטרים עד למחסום, באמצעות "ריקשות" מאולתרות או בנשיאה פיזית של המטען על גבם. בעבור השירות גובים הילדים, שהפכו כבר לחלק מהנוף, כמה עשרות שקלים אותם הם מביאם הביתה.

אנשי תנזים שכם חשבו כי המנהג של הילדים ישרת אותם נאמנה והחליטו לבחור ילד כבן 10 המוכר לכולם במחסום חווארה, ולהפוך אותו פיזית לפצצה מתקתקת. תיק ובו מטען נפץ המחובר לטלפון סלולארי נמסר לילד יחד עם ההוראה להעבירו קדימה כמו שהוא תמיד עושה.

עד כאן אין כל חדש. ידוע כי הפלסטינים חושבים ללא הרף על דרכים חדשות ונועזות לפגוע בישראל. הנקודה המדהימה היא החלטת המשלחים שלא ליידע כלל את הילד על מטען המוות אותו הוא נושא, על מנת שתמימותו תהיה מלאה, ומבע פניו לא יסגירו לחיילי צה"ל במחסום.

כאשר הגיע הילד למחסום, מיהרו ושלחו המחבלים את האות להפעלת המטען. למרבה המזל, תקלה מנעה ממנו להתפוצץ והתיק נלקח מייד ופוצץ בצורה מבוקרת בצד המחסום. במהלך כל אותו זמן לא הפסיק הטלפון הסלולארי לצלצל ולצלצל כאילו "מתעקש" הוא להפעיל את המטען שכשל.

תיאור המקרה היה אמור להסתיים כאן. עוד אירוע שהסתיים במזל ללא נפגעים. אך האם באמת הוא הסתיים ללא נפגעים? כלל לא בטוח. הנפגע הגדול ביותר ממה שקרה היום במחסום חווארה הוא מערך ההסברה הישראלי, שלא השכיל לצלם את הילד, לראיין אותו, ולשדר את תמונתו בכל רחבי העולם על מנת שיראו כיצד נראה ילד בן 10 שהוקרב ללא רצונו למות בשמו של אחר, וניצל בטעות.

סיקור עיתונאי נבון ותמונות תקריב של פניו של בן העשר היו מזעזעות, אולי, אומות שלמות, שבימים אלה מדממות לראשונה מאכזריותו של הטרור. מה יעבור בראשה של כל אם ספרדיה כשתראה את פניו של מי שיכל להיות בנה ונשלח כרובוט למות ללא ידיעתו? אותה אם שעדיין צרובה בה תמונתו של מוחמד א-דורה, הילד הפלסטיני שנורה מול המצלמות, והפך להיות אחד מהסמלים הקשים והמוכרים ביותר למערך ההסברה הפלסטיני.

אין ספק ששיקולים מוסריים, חוקיים והומניטריים הביאו לשחרורו המהיר של הילד למשפחתו. אבל יכול להיות דווקא במקרה זה ראוי היה להפגין קצת מחשבה יצירתית.

דובר צה"ל סירב להתייחס לנושא.