המדינה משלימה הפרטת שקם - תמכור 23% מהחברה

מאת אורה קורן
רשות החברות הממשלתיות משלימה את הפרטת שקם, ומפרסמת היום הצעה למכירת יתרת החזקותיה (23.33%) למשקיעים פרטיים בשלוש יחידות שוות. במהלך מאי תוציא המדינה למכירה את יתרת מניותיה (23.33%) גם בחברה הבת של שקם - שקם נדל"ן. קבוצת אלקו, שבבעלות גרשון זלקינד, היא בעלת השליטה בשקם (54.02%) ובשקם נדל"ן (53.51%). יתרת
מניות שקם ושקם נדל"ן (כ-23.5%) נמצאות בידי הציבור.

שווי השוק של חברת שקם עומד על כ-15.4 מיליון דולר. על פי הצעת רשות החברות הממשלתיות, מחיר החבילות לא יפחת מהמחיר המינימלי, המבוסס על שווי השוק של החברה. ב-2000 הסתכמו מכירות השקם ב-733 מיליון שקל, והרווח הנקי הגיע לכ-8.4 מיליון שקל. ההון העצמי של החברה עומד על כ-73 מיליון שקל.

נוהל המכירה קובע כי המועד האחרון להגשת בקשות לרכישת מניות המדינה בשקם הוא ה-23 באפריל 2001. בהתאם לתקנון החברה, בעלי מניות זכאים למנות דירקטור בגין כל 7% ממניות החברה.

אם ההצעות שיוגשו לא יספקו את המדינה, היא תממש את האופציה (מסוג PUT) שניתנה לה במעמד מכירת אחזקותיה לאלקו במאי 2000, למכירת יתרת מניותיה לפי שווי מוסכם מראש.
ההסכם קובע שווי מניה במכירה של 97% משער הסגירה הממוצע של מניית השקם בבורסת תל אביב ב-120 ימי המסחר שקדמו להודעת המימוש.

שקם, שהוקמה ב-1951, פועלת כחברה מעורבת (ממשלתית פרטית), ומתמקדת בהפעלת רשתות שיווק קמעוניות בתחומי החשמל והאלקטרוניקה. החברה מעסיקה כיום כ-900 עובדים, מהם 350 עובדים קבועים בהסכם עבודה קיבוצי, 150 עובדים על בסיס חוזים אישיים ו-400 עובדים זמניים ועובדי חברות השמה. לפני כחודש הגיעה רשות החברות הממשלתיות להסדר עם העובדים שהבטיח את תמיכתם בתהליך ההפרטה. ההסכם קובע בין השאר, כי העובדים "יפוצו על עוולות עבר", כהגדרתם. כל עובד בהסדר הקיבוצי יקבל תשלום בהיקף של שתי משכורות. המדינה תעביר את התשלום מתמורת מכירת מניותיה בשקם.

הגורס כי ניתן לפרסם את המכרז ולהשלים לאחר מכן את צו הבזק. זאת, כדי לשמור על אמינות מול המשקיעים הזרים ולאפשר למתמודדים להתחיל לבדוק את החברה לפני שיגשו לסוגיית הבעלות. מנהל רשות החברות הממשלתיות, ירון יעקובס, תומך בגישתו של רוזן.

מקורביו של ריבלין הוסיפו כי השר דחה בימים האחרונים הצעה לפרסם את מכרז הבזק כמתוכנן בשבוע הבא בתוספת הבהרה כי ייתכנו שינויים מהותיים עם השלמת ניסוח צו הבזק. לדבריהם, הבעיה העיקרית המעכבת את צו הבזק היא ניסוח הסעיף הקובע את שיעור האחזקות שיותרו לחברה זרה בבזק לאחר שתופרט. משרד הביטחון מסרב לאשר לחברה הזרה שליטה, בעוד שוועדת השרים להפרטה קבעה כי החברה הזרה תחזיק 80% ממניות בזק שיופרטו.

המקורות הוסיפו כי המגעים בנושא בין משרד התקשורת למשרד הביטחון כמעט הושלמו. "הנוסחה נמצאה, הוויכוח הוא על ניואנסים", הוסיפו. לדבריהם, ריבלין מכיר בצורך לשמור על האינטרסים הביטחוניים המיוחדים של ישראל, אך מודע גם לצרכים הכלכליים של בזק.

בפגישה שנערכה אתמול בין ריבלין ליעקובס אמר ריבלין כי טיוטת צו הבזק תעבור בסוף השבוע לגורמים הרלוונטיים.

רשות החברות תקבל החלטה סופית לגבי מועד פרסום המכרז לאחר שתקבל את תוצאות הבדיקה שעורך בנק ההשקעות מריל לינץ. הבנק, שנבחר לקדם את הפרטת בזק, בוחן לבקשת יעקובס את השפעת המהלכים בשוק הטלקום העולמי, בשוק ההון הישראלי ובבזק, על מתמודדים פוטנציאליים בהפרטה. אחת ההערכות היא כי מריל לינץ ימליץ לפרסם את המכרז לאחר שתצומצם האי-ודאות לגבי בזק, כלומר לאחר שיובהרו השלכות החקירה המשטרתית לגבי החברה.

מקורבים לקבוצת זאבי אמרו אתמול כי היא נערכת להתמודד במכרז למכירת גרעין השליטה של בזק - למרות החקירה המתנהלת בימים אלה נגד יו"ר הקבוצה, גד זאבי. כמו כן, אין בכוונתה למכור עקב החקירה את מניות בזק בהן היא כבר מחזיקה (20%) .

עם זאת, ראוי לציין כי על פי חוק יכולה המדינה לחייב את זאבי למכור את מניותיו אם החשדות נגדו יתאמתו.

המקורות הוסיפו כי קבוצת זאבי ממשיכה לנהל מגעים עם חברת תקשורת זרה להתמודדות משותפת על גרעין השליטה בבזק, ואולם בקבוצה מסרבים למסור פרטים על זהותה של החברה.