אחרי הבומבה המוראלית, הקטסטרופה המדעית והטרגדיה האנושית שחטפה נאס"א לפרצוף עם התרסקות ה"קולומביה" (עם אילן רמון ז"ל על סיפונה) ב-1.2.03, אחרי הנזיפה המפורשת מהנשיא בוש לאחר פרסום מסקנות ועדת החקירה (27.8.03 - "בנאס"א חייבים ללמוד את מסקנות דו"ח הבדיקה בקפידה רבה ולמלא אחריהן במלואן"), לצד הסרת ענן הקפאת הטיסות לחלל שהתקדר מעל לשמיה בעקבות האסון ("הטיסות לחלל יימשכו כמתוכנן"), יתאפשר לנאס"א לשקם את תדמיתה ואת המוראל שלה באמצעי האמריקאי השגור מכולם: PR. יח"צ. ובעברית: ג'ון טרבולטה נוסע לחלל.
הידיעה, שפורסמה ביום ראשון באתרים ברחבי הרשת, ותפסה תאוצה רבה, הספיקה בינתיים כבר להיות מוכחשת. אבל, כידוע, מאחורי כל הכחשה הגונה מסתתרת אמת קטנה, או לכל הפחות, ספין קטנטנן. נדמה שזה המקרה שלנו.
לפני כחודש פרסמה נאס"א באתר הבית שלה תוצאות סקר שנערך בקרב עובדים בממשל הפדראלי בארה"ב ("עובדי מדינה" במושגים ישראליים) ואשר העמיד אותה כמקום העבודה המועדף והמוערך ביותר על עובדי הממשל הפדראלי. נאס"א שעולה מהסקר (13.11.93) היא נאס"א שזכתה לציונים גבוהים בניהול, בתכנון אסטרטגי, התאמת כישורי העובדים לתפקידיהם, ניסוח של יעדים ועמידה בהם, מוסר תשלומים והתחשבות בצרכים הפרטיים ובמשפחות העובדים. נאס"א של דו"ח ההתרסקות היא נאס"א אחרת לגמרי, כמובן. זו נאס"א ש"תרבות הניהול שלה בעייתית ולוקה בחסר", נאס"א שסובלת ממנגנון מסורבל, מדרך קבלת החלטות בעייתית, מתכנון לקוי של יעדים והירארכיה שגויה של סדרי עדיפויות. המסר שהוציאה נאס"א לעולם באמצעות הסקר (לא במקרה היה זה הסקר הראשון שנערך אי פעם בנושא) היה חד וברור: נאס"א היא ארגון מנצח. עם כל הכבוד לוועדת החקירה ולבית הלבן, יש לכם עניין עם חלוצי חלל שהם גם אלופים במבנה ארגוני. אלף פקידי ממשל (שהשתתפו בסקר) לא יכולים להיות טועים.
אבל אם סקר שביעות הרצון הוא ספין שעוצמת סיבובו מרחיקה לכת לכל היותר עד למטווחי מוספי הכלכלה והמדע של כלי התקשורת, הרי שג'ון טרבולטה בחלל הוא שם שמסוגל לשמור על פאסון בעמוד ראשון של כל יומון שמכבד את עצמו.
חשוב להבהיר: ג'ון טרבולטה עדיין איננו נוסע לחלל. הוא טען שקיבל שיחת טלפון ממנכ"ל נאס"א שון אוקיף (אותו אוקיף שהקריאות לפיטוריו מאז האסון וביתר שאת, מאז פרסום הדו"ח, התגברו מאוד) באמצע השבוע שעבר, במהלכה הוזמן לכאורה להיות הסלב הראשון בחלל. ובעברית: להצטרף לטיסה של אחת ממעבורות החלל של נאס"א לחלל, ברגע שנאס"א תקבל את האור הירוק לשוב ולהפעיל את התוכנית. כרגע עומד האור על אדום. טרבולטה הבטיח שישקול בחיוב. נאס"א, כך על פי גרסת טרבולטה, הבטיחה לשריין לו מקום. הבעיה היחידה: לוח הזמנים הצפוף של הסלב המקשיש יקשה עליו למצוא כיס זמן בעומק חמישה החודשים הנדרשים לאימון לפני טיסה. אחרי הכל, דני זוקו הוא אדם עסוק.
עוד בוואלה!
למה טרבלוטה?
הבחירה בטרבולטה אינה מקרית, וגם אם ההכחשה המשועשעת של דובר נאס"א אכן נכונה, היא מריחה כמו רגליים קרות שלאחר מעשה חפוז. אבל יכול להיות שהשליפה הזריזה הייתה השליפה הנכונה. טרבולטה, נוסף לנישואים לקלי פרסטון ולגידול שלוש ילדיהם, לחברות פעילה מאוד בכנסייה הסיינטולוגית (יש מתעקשים לכנותה בשם "כת") ולניהול קריירת קולנוע שהיא לונה פארק של קאמבקים והתרסקויות - כמעט בו במקביל - הוא סלב התעופה הגדול ביותר באמריקה. הוא התחיל כטייס חובב על מטוס חד מנועי (אבוי, גם לג'ון קנדי ג'וניור היתה תעודה דומה בכיסו ביום בו הטיס את עצמו ואת אשתו אל מעמקי האוקיינוס האטלנטי), המשיך לדו וכעת הוא מתקשט באסמכתא רשמית להטיס מטוס סילון.
הרעיון, אם אמנם נולד, נהגה ככל הנראה יומיים לפני שפורסם, עת חנך הדנסינג וויז לשעבר את מועדון החלל החדש בוילנובה. התחרמן ליד דגם מוקטן של ה"קונקורד", צחקק כשדיבר על ה"בואינג 707" שברשותו ואמר "אני מרגיש כמו ילד" - משפט מפתח בטקסטים אמריקאים שמשמעותו - "המקום הזה מסמל את כל מה שטוב באמריקה". בין אורחי הכבוד היו גם סגן הנשיא - דיק צ'ייני - האיש החזק בממשל והלוחש הראשי על אוזנו של בוש, ג'ון גלן, האסטרונאוט המיתולגי, והמון פונקציונרים מנאס"א.
נאס"א יודעת שהדרך היחידה לדרבן את דעת הקהל באמריקה היא שימוש בשמות מוכרים. זו לא הפעם הראשונה לנאס"א לערוך קרנבל סלבס מאירועים בהפקתה. באוקטובר 1998, מועד טיסת הקאמבק המתוקשרת של ג'ון גלן לחלל, היא הרימה אירוע בהשתתפות לאונרדו די קפריו, אוונדר הוליפילד (אלוף העולם במיל' במשקל כבד) והנסיך פליפה מספרד, סלב המונארכיה הגדול ביותר באירופה אחרי הנסיך וויליאם.
קל לשער את התועלת שתצמח לנאס"א מהסכמתו של טרבולטה לחבור אליה באירוע היחצנות הפנים גלקטי שהיא משגרת אל החלל ואל התודעה. שוו בנפשכם: ג'ון טרבולטה נכנס למחנה אימונים לקראת טיסה לחלל. סכנה של ממש מונחת על שיא האזכורים האגביים של החיבור בין נאס"א להוליווד בסוף מהדורות החדשות ובתחתיות העמודים הראשיים של כל העיתונים. זמן מסך חינם, אינצ'ים בעיתון באותו כסף בדיוק - ועדיין לא הזכרנו במילה את גיא פינס ואת ערוץ E! החגיגה, כמובטח, תהיה גדולה. תקשורת טובה לנאס"א לאורך כל הדרך. ממסקנות ועדת החקירה ומהסכנה לביטול הטיסות לחלל יוותר שובל דק של עשן לבן מתפוגג, דומה לזה שהשאירה אחריה ה"קולומביה". פשוט, אבל מבריק. אמריקאי מאוד.
עם מי ניסע?
אבל לעלילה הסקסית שמצטמחת מתחת לאפם של צרכני התקשורת יש מימד נוסף, לא פחות משמעותי, ואולי, בעצם, מכריע הרבה יותר. עם הסכמתה של סוכנות החלל הרוסית לגבות מדניס טיטו, מיליונר אמריקאי תמהוני, 20 מיליון דולר באפריל 2001, ולשגר אותו לחלל במסגרת נסיעת תחזוקה בתחנת החלל "מירס", נפתח באופן רשמי המרוץ אל עידן תיירות החלל.
תיירות החלל, עידן שמדענים משערים שייהפך לישים לבעלי אמצעים בטווח של 20 שנה ונגיש לכל בפרק זמן של 50 שנה, מאיימת על נאס"א. סוכנות החלל האמריקאית רואה את עצמה (וממומנת על ידי הקונגרס) כגוף מדעי-מחקרי לכל דבר. אמנם להישגיה בחלל היו השלכות אסטרטגיות ופסיכולוגיות במאבקי הבין גושי בשעתו (צעד קטן לאדם, צעד גדול לניצחון המוראלי של ארה"ב במלחמה הקרה) וכיום יש להם היבטים טכנולוגיים מרחיקי לכת, אבל נאס"א מעולם לא ראתה עצמה כסוכנות נסיעות לחלל. גם משלם המסים האמריקאי לא.
אבל בשנה שעברה, עם הסכמתה של רוסיה לאפשר לעוד שני תיירי חלל להצטרף לטיסות החלל שלה (במקום בו אין ספונסרים ואין כסף ממשלתי, גביית תעריף גבוה מהנוסעים הוא דרך נוספת לשמור על תוכנית החלל חיה ונושמת), החלה נאס"א לחוש בעורפה את נשימות העידן המסחרי/תיירותי.
באוקטובר האחרון דחקו לוביסטים של נאס"א בקונגרס להעביר את "חוק החלל" החדש שיאפשר טיסות מסחריות של אזרחים לחלל. בראשית שנות התשעים, כשרעיון התיירות בחלל התחיל לקדוח בראשם של המדענים והוגי העתיד, נחרה נאס"א בבוז לעומתו וטענה כי רעיון זה הוא צעד שאפתני ומטומטם אחד יותר מדי. טענת אנשי נאס"א היתה כי הסיכון לחיי אזרחים, לצד גובה ההשקעה בהכשרתם לקראת טיסה לחלל, הופך כל ניסיון להעלות מהלך כזה על פסים מעשיים למגוחך. בדצמבר 2002 הדפה נאס"א את הטענות כאילו צירופה של המורה לביולוגיה, ברברה מורגן, לצוות האסטרונאוטים של נאס"א, לא נעשה במסגרת קונספט "תיירות בחלל". "מורגן היא כעת אסטרונאוטית לכל דבר", אמר מנכ"ל נאס"א, שון אוקיף, והוסיף: "היא חלק מפרוייקט 'מורים בחלל'". מה שנקרא, הומור של מדענים. נאס"א מהדקת את החגורות לקראת הקרב הגדול הבא שלה - הקרב על לבו של תייר החלל.
כך שידיעת הבידור הצהבהבה, שקוטלגה כביזאר לא מזיק, על נסיעתו של טרבולטה לחלל, עשויה להסתיר מאחוריה מערכת מורכבת בהרבה של דחפים וכוחות פועלים, המספרת בין השורות את סיפורו של המאבק של נאס"א על חייה ועל אופיו של המסע העתידי לחלל. ובמלחמה כמו במלחמה - מנהלים אותה בתקשורת, ובסיוע סלבס. רצוי כל אמריקאים.
