"בשביל מה להגיע לאתונה, אם לא בשביל מדליה"

ורד בוסקילה (20) וניקה קורנצקי (21) מעידות על עצמן שהן כמו "זוג נשוי שעובד באותו מקום עבודה". השייטות, שעובדות ביחד כבר שש שנים, מספרות שיש מריבות, יש אהבה ויש מאבקים משותפים מול הגלים, ויש גם חלום אחד. חלום משותף שהן באמת מאמינות שאפשר להשיג אותו.

"אני זוכרת שהייתה איזה תקופה שהפסקתי לשוט כי לא הסתדרתי עם בת הזוג שלי ובכלל לא הלכו לי דברים", פותחת ניקה (כותבת את שמה באנגלית NIKE, כשמה של אלת הניצחון היווניה). "ורד עברה בדיוק את אותו השלב".

"אני גדלתי בהפועל בת ים", משתלבת ורד בשיחה, "וידעתי שיש ילדה בהפועל תל אביב בשם ניקה. יום אחד נשארתי בתל אביב והלכתי לישון אצל ניקה שמתגוררת בצפון תל אביב. יוגב יוסף (שייט הגברים ב-470, ע.ר) בדיוק בא לישון אצלה גם כן ושיחקנו שש בש עד איזה 12 בלילה. אחרי זה ניקה פרסה מזרון אחד על הריצפה ואני הייתי בטוחה שזה בשביל יוגב ושאנחנו נישן ביחד. פתאום אני רואה שהם נכנסים ביחד למיטה ואני נשארת על המזרון. עכשיו הייתי קצת בהלם מהפתיחות הזאת, כי בסך הכל הם היו ידידים. ככה התחיל הקשר בנינו".

ורד וניקה זיהו מהר מאד שהם הולכות להיות זוג פיצוץ. אילן תשתש המאמן הבין עניין ויהודה מעיין, ראש האיגוד, נתן בזריזות אישור לעניין. תוך שנתיים עמדה פה אופוזיציה רצינית לשלטון קדמי-פבריקנט, רק שאף אחד לא בדיוק שם לב.

"תראה, כל ידיעת שייט בשנים האחרונות עסקה קודם כל בענת. גם הפרישה של ענת הייתה מתוזמנת היטב בדרך ששיקפה את הקריירה שלה. היא יצאה ווינרית וקיבלה הרבה כותרות. היא יכלה לפרוש אחרי שני ואז לא היה לזה שום אפקט, מצד שני, אם היא הייתה פורשת אחרי שאנחנו היינו משיגות את הכרטיס לאולימפיאדה, גם זה לא היה משהו בשבילה", אורמת ניקה. "אז היא בחרה בתיזמון המתאים בשבילה. אני מבינה את הצעד הזה שהיא עשתה, אבל אני לא הייתי מסוגלת לעשות את זה לבת זוג שלי".

אז כמו שאתם מבינים, הבנות די בטוחות בעצמן. עולם השייט דיבר עליהן כבר מזמן כעל מועמדות לאולימפיאדה, אבל זה היה בשקט, על אש קטנה. הבנות עבדו ונתנו למומחים לעזור להן מהצד. אימון בוקר, אימון כושר, אימון אחר הצהריים והמון עבודה פסיכולוגית. תשתש צועק להן באימונים תוצאות גרועות שלהן כדי להטריף אותן. כשפבריקנט פרשה, הן הבטיחו את המקום שלהן באולימפיאדה. הן לא השתוללו (טוב נו, אבא של ניקה כבר קנה כרטיסים למשחקים האולימפיים) כי גם בלי הפרישה, הן היו בדרך לשם.

"תראה, אין לנו שום תלונות. מעולם לא קיפחו אותנו, לא עצרו מבעדנו ולא החסירו מאיתנו דבר. אנחנו יודעות שאם היה לנו ספונסר יכול היה להיות קל, אבל זה לא מה שימנע מאיתנו להצליח. אנחנו לא נתקן את תרבות הספורט הלא קיימת בישראל, אנחנו ננסה לעשות הכי טוב שאנחנו יכולות", אומרת ורד.

- מה זאת אומרת, תרבות ספורט שלא קיימת?

"יש המון בעיות בישראל בכל הקשור לספורט. אנשים לא דוחפים פה את הילדים שלהם לעשות ספורט. מקסימום שולחים אותם לשחק כדורגל. אני לא מדברת בכלל על התדמית שיש לנשים שעוסקות בספורט בארץ ישראל", מסבירה ניקה.


- מה את מנסה להגיד?

" אתה יודע, בנות שהן ספורטאיות מקבלות יחס אחר מבנים שהם ספורטאים. להיות חבר של ספורטאית זה אעפס בעייתי, אבל להיות חברה של ספורטאי זה קטע. ואני מבינה את זה. חיים של ספורטאית מקצוענית זה חיים של כל הזמן לחיות בחו"ל, בתחרויות, להיות במתח נפשי. אני חושבת שחבר שרוצה את החברה שלו לעצמו, ימצא את זה בעייתי, מה עוד שאתה יודע שלספורטאיות יש תדמית מאד מיוחדת לגבי הזהות המינית שלהן".

אבל כל המסביב זה קישקוש, הן חוזרות ואומרות. אחרי האולימפיאדה החיים יקבלו מסלול אחר. השאלה איזה. "אם אנחנו זוכות במדליה, אז ברור שאנחנו יוצאות מהאלמוניות", מפנטזת ניקה. מצד שני, משלימה ורד: "מקום שבע וכולם מדברים על עוד פיספוס ואנחנו שוקלות אם בכלל להמשיך בשייט".

הקולגות של ורד וניקה נעולות על זה שאם יש מישהו שנוסע לאתונה שאפשר לשים עליו את הכסף שהוא הולך להביא מדליה, זה הן: "הן עובדות כל כך קשה, הן כל כך רציניות והן כל כך מוכשרות שהן חייבות להביא מדליה. אם הן לא יביאו זה יהיה כישלון, בפירוש כך", אמר עליהן השבוע אחד האנשים החזקים בעולם השייט הישראלי.

הקולגה, אודי גל, מסביר: "מבחינת יכולת, הן שוות זהב. חד וחלק. פעם דיברו על זה שרוצים לעשות תחרות 470 משולבת לבנים ובנות. אני ישר אמרתי שאני רוצה את ניקה איתי, זו מדליה בטוחה".

אבל יש גם אנשים שחושבים שיש עדיין גם כמה בעיות. "לורד וניקה יש בעיות מנטליות שנובעות מחוסר נסיון", אורמ מאמן בכיר בענף. "אתה מסתכל על הטעויות שלהן באליפות עולם ואתה רואה שלרוב זה זינוק מוקדם ושטויות מהסוג הזה. ברגע שהן ילמדו לעבוד על זה הן יביאו זהב. בים, נכון להיום, הן הכי טובות בעולם".

"אנחנו מבינות את הציפיות ואלו בדיוק הציפיות שיש גם לנו. אנחנו עובדות עכשיו על אליפות העולם שתחל בספטמבר, אחר כך נגיע לאתונה כמה פעמים עד האולימפיאדה כדי להתאמן ולהתרגל לתנאים. לאט לאט", אומרת ורד.

- נדמה שהיריבות הרציניות שלכן הן היווניות שקצת זייפו בסידני, אבל היו בעבר אלופות העולם. מה עוד שיש להן את יתרון הביתיות.

" היתרון שיש לבנות האלה עלינו זה נסיון. ונסיון זה הדבר הכי חשוב בשייט. ולא שום דבר אחר. הן היו באולימפיאדה והן יודעות למה לצפות. לגבי יתרון הביתיות, עד האולימפיאדה אנחנו נכיר את האיזור באתונה בדיוק כמוהן. זה יהיה המגרש הביתי שלנו בדיוק כמו שלהן".

- נו, אז אתן ממש מושכות אותי בלשון, תהיה לנו מדליה?

"בוודאי", מנפקת ניקה את החיוך הכאילו ביישני שלה ומוסיפה בלי קריצה: "אם לא, בשביל מה לנסוע לשם?". רשמנו.