ל-65% מחברי מזכירות עובדי חברת חשמל יש קרובי משפחה בחברה

קבלת עובדים חדשים לחברת החשמל מבוססת על נפוטיזם ועל העדפת בני משפחה של עובדי החברה על מועמדים חיצוניים. כך עולה מדו"ח חמור של מבקר המדינה על נוהלי קבלת עובדים בחברת החשמל.

הדו"ח מגלה כי חברת החשמל אף אינה מוצאת כל פסול בנוהל, לפיו מעדיפה החברה לקבל לעבודה את בניהם, בנותיהם, אחיהם, אחיותיהם ושאר קרובי משפחתם של עובדי החברה על מועמדים חיצוניים, ובמיוחד אם העובדים הם בכירים או חברים במזכירות העובדים. עוד ב-1974, בתגובה לשאלה שהפנה מבקר המדינה לחברה בעניין הזה, השיבה החברה: "אם למועמד שהוא קרובו של עובד יש את הכישורים הדרושים למילוי התפקיד, יש להעדיף לקבלו לעבודה".

בדו"ח הביקורת מאותה שנה קבע מבקר המדינה כי "השיקול של קרבת משפחה לעובד מעובדי החברה איננו, ככלל, מן השיקולים הלגיטימיים בבחירת עובדים. מן הראוי שהחברה תקבע לעצמה כללים נאותים בתחום זה, מפני שמתן עדיפות לקרוב משפחה בעת קבלה לעבודה אינו עולה בקנה אחד עם מינהל תקין".

מדו"ח מבקר המדינה עולה כי אף שחלפו 29 שנים מאז תביעתו של המבקר מהחברה לחדול מהנפוטיזם הזה, לא שינתה החברה ככל ועיקר את נוהלי קבלת העובדים, ואף מצאה לכך הצדקה שהיא מכנה אותה: "מחויבות ארגונית".

בתשובת החברה למבקר בפברואר 2003 נאמר: "העדפת קרוב משפחה בעת קבלה לעבודה, בהינתן שהמועמד הוא בעל נתונים זהים לאלה של מועמד חיצוני, עולה בקנה אחד עם עקרון המחויבות הארגונית בו מאמינה חברת החשמל".

דו"ח המבקר חושף את המימדים של העסקת קרובי המשפחה, העסקה הנגזרת מ"המחויבות הארגונית" הנהוגה בחברת החשמל: ב-1997 קיבלו קביעות בחברת החשמל 980 עובדים, מהם 200 עובדים בשתי מחלקות כוח אדם (מכ"א) שנבדקו על ידי המבקר. הבדיקה מצאה כי ל-75 מבין עובדי החברה יש קרובי משפחה מבין 200 העובדים הללו 38%. ב-2002 היו ל-5,960 עובדים מקרב 13,400 עובדי חברת החשמל בנים בגילאים 20-40. המבקר מצא כי ל-986 מבין העובדים הללו היו בנים מועסקים בחברת החשמל, ולחלקם אף יותר מבן מועסק אחד: ל-11 עובדים בחברה היו 3 בנים מועסקים, ל-113 עובדים 2 בנים מועסקים, ובסך הכל נמנו 1,121 בנים מועסקים.

המבקר מעיר כי ייתכן מאוד שמספר הבנים המועסקים גדול מזה, מאחר שהמידע על בנים במערכת השכר בחברה נועד לבחינת הזכאות של העובדים להטבות מסוימות, ועל כן ייתכן מאוד שהוא לא כולל את כל בני העובדים המועסקים בחברה בגילאים האמורים.

לפי נתוני מחלקת השכר בחברת החשמל, באוקטובר 2002 הועסקו בחברת החשמל 17 זוגות נשואים, שבהם אחד מבני הזוג התקבל לעבודה בחברה בעת שבן הזוג האחר כבר הועסק בה, דבר המנוגד לנוהל העבודה בחברה. באותו מועד היו בחברה 110 זוגות נשואים, של-40 מהם היו עוד 70 קרובים מועסקים בחברה.

ניתוח נתוני העסקת קרובים בקרב כמה קבוצות עובדים מעלה את העובדה כי קרוביהם של חברי מזכירות העובדים, של מנהלי מחלקות באגף משאבי אנוש, של הבכירים ושל הגמלאים, שהיו עובדים בכירים, מובילים את טבלת העובדים שקרוביהם מועסקים: ל-65.5% מחברי המזכירות הארצית של עובדי החברה היו באוקטובר 2002 קרובי משפחה מועסקים בחברה, כמו גם ל-44% ממנהלי המחלקות באגף משאבי אנוש, ל-41.7% מהגמלאים שהיו עובדים בכירים ול-37.5% מהבכירים.

שיעור קרובי המשפחה המועסקים בחברה של עובדים המועסקים בוועדי העובדים של המרחבים השונים ושל קופות הגמל של החברה, הגיע ל-28%. בדיקת קשרי המשפחה של עובדים רבים בחברה מצאה עובד אחד ש-9 מבני משפחתו הועסקו בחברה. עובד נוסף זכה לראות 8 קרובי משפחה מועסקים, ועובד נוסף רק 6. 7 עובדים ראו 6 בני משפחה, 11 עובדים ראו 5, 51 ראו 4, וכ-200 עובדים הסתפקו ב-3 בני משפחה בלבד.

עוד מצא מבקר המדינה כי 240 עובדים הועסקו עם בניהם באותו אגף או מחוז, ולעתים קרובות בקרב בני משפחה אחת שהועסקו באותו אגף או מחלקה נוצרו יחסי כפיפות. כל זאת בניגוד לנוהל ההעסקה של חברת החשמל, האוסר יחסי כפיפות של עובדים קרובי משפחה.

המבקר מתריע בדו"ח כי יחסי הכפיפות הללו עשויים לפגוע בשיקולים הניהוליים והעסקיים של העובדים, וליצור מצב של ניגוד עניינים: "וכל זאת בגין העסקת קרובים בהיקף גדול". עוד מצא המבקר כי בבדיקה אקראית שנערכה ל-32 מבין 200 עובדים שהתקבלו לעבודה בחברה ב-2002, נמצא כי כישוריהם של 3 בלבד התאימו לתפקיד המוצע, של 17 היו "סבירים", ושל 12 נמוכים מדי.

"תהליך קבלת העובדים בחברת החשמל אינו מקנה הזדמנות שווה למועמדים בכוח להתמודד על המשרות, ואינו מבטיח שהמשרות יאוישו במועמדים המיטביים. תהליך בחירת מועמדים אינו מתועד, שיקולי הקבלה לעבודה אינם ברורים, ולכן לא ניתן לבצע בקרה על קבלת העובדים, והחברה לא הקפידה להימנע מיצירת יחסי כפיפות בין קרובים ביחידותיה", כותב מבקר המדינה.