צער בעלי ציצים

הדבר הכי טוב שאפשר להגיד על "נערה 57" – מגזין הסקס החדש של ערוץ הגברים הדיגיטלי, "אגו" – זה שהוא ממש לא איה ושירלי. מרינה שויף, אורית פוקס ואורי הוכמן הם האנשים שמביאים לכם את הלייט-נייט היומי הזה, ואולי יש בכל אחד מהם לחוד ובשלושתם ביחד משהו מעט גרוטסקי, אבל בניגוד לפוצי-מוצי של איה ושירלי (האחרונות שניסו להביא תוכנית סקס לטלוויזיה הישראלית וצונזרו), ל"נערה 57" לפחות יש קשר ישיר לסקס. אם איה ושירלי הדיפו ניחוח קונדישנר, הרי ש"נערה 57" באמת, אבל באמת, מדיפה ריח של שפיך, שזאת, אני מניחה, הארומה הרצויה לתוכניות מהסוג.

במרכז התוכנית עומדת (בעצם שוכבת, בעיקר על הבטן או על הצד, בזווית שיראו לה את הציצים הכי טוב) מרינה שויף, המנחה. היא שרועה על מעין מיטת קטיפה אדומה, שהפכה מזמן לפריט חובה בכל תוכנית שמדברים בה על זיונים, כשהיא לבושה בהלבשה תחתונה בלבד, ומשם היא מנהלת שיחות פורנוגרפיות בעוואנטה רצינית-אקדמית עם צופים שמתקשרים לתוכנית, עם אורחים שבאים לאולפן ועם אורי הוכמן, מבקר הסרטים הכחולים של התוכנית.

שויף, שעובדת היותה שחקנית תיאטרון בוגרת בית צבי עם רזומה נאה על במות ישראל ודאי מעניינת לצופי התוכנית את קצה הצ'ופצ'יק, מהווה ב"נערה 57" את התגלמות הסטריאוטיפ המכוער של הזונה הרוסיה. בתת מודע הקולקטיבי של גברברי ישראל - כמה שהמבטא שלה יותר בולט, ככה היא יותר נותנת. שויף הולכת עם התדמית עד גבול מסוים, כשהיא מקפידה לשמור על חזות של אשה חזקה, רהוטה ואינטליגנטית (ומאוד מפחידה) ששום דבר לא יגרום לה להסמיק, אפילו לא אורחות שמספרות שהן אושפזו בבית חולים כי קיבלו יותר מדי בתחת. השליטה של שויף במצב היא טוטאלית. אמנם רוב הזמן נראה כאילו העיניים שלה מאיימות לצאת מחוריהן, אבל שויף לא מתכוונת למצמץ, שלא יתפסו אותה לא מוכנה. מקסימום, אם המצב נהיה ממש קשה, היא לוקחת עוד שלוק מהקפה הקר, אליו מחוברת - שימו לב לפרופס הסקסי - קשית בצורת זין.

הסייד-קיקית של שויף היא אשת השעה (מה השעה, אשת השנה) אורית "1,300 סמ"ק סיליקון" פוקס, התגלית המרעישה ביותר של עדי ברקן מאז שהוא המציא את עלי הגפן הממולאים. פוקס היא נערת הפקס של התוכנית (כן, כמובן שהם התכוונו לFUCKס), ובמסגרת תפקידה עליה להקריא פקסים עסיסיים מהצופים בבית, בקול סקסי. הפער בין החזות הפמלה אנדרסונית המאוד-מאוד קיצונית שלה לבין הקול שיוצא מפיה – קולה של חופפת במספרה באר-שבעית שנתקפה בחלושס – מהווה דיסוננס כה מפתיע, עד שאי אפשר להבין אף מילה ממה שהיא אומרת (לכן אני גם לא יכולה לומר אם הפקסים שהיא מקריאה מעניינים, מחרמנים, אמינים או לא). בפינתה משדרת פוקס מסכנות טוטאלית, ואי אפשר שלא לרחם עליה בכל פעם שהיא מעבירה את לשונה על שפתיה כאילו אקדח מוצמד לרקתה. חשוב לציין שאין בתוכנית שום אינטראקציה בין שויף לפוקס, וניכר ששויף לא רוצה שום קשר לעמדת הקורבן של פוקס, שלא לומר לתדמית הבימבו המטומטמת שלה. התסריט קובע אמנם שבכל פעם ששויף חוזרת מפינתה של פוקס היא צריכה להגיד "נכון שהיא נהדרררת?", אבל המבט בעיניה חושף שילוב של חמלה משועשעת ומתנשאת עם גועל מוחלט. שויף יודעת שהיא משתתפת בתכנית סקסיסטית, שוביניסטית ואיומה, אבל זאת פרנסה וחשיפה טלוויזיונית והיא מנסה לעשות מזה את המקסימום – משמע ללכת על תדמית האשה ששולטת במיניות שלה. פוקס, למרות שאי אפשר שלא למות על הערך הקאלטי המשגע שלה, היא פשוט דמות טראגית.

ואחרי פינת הפקס ופינת האנימציה (עוד מצרך יסוד של פורמט הלייט-נייט) מגיעה פינת ביקורת הסרטים הכחולים של אורי הוכמן. הפינה עצמה מעניינת בכך שהיא מאפשרת הצצה לז'אנרים שונים של סרטים כחולים (ואפילו מראים קצת), אבל לשמוע את הוכמן מדבר בצורה בהמית על פורנו ומעיר הערות כמו "אני מחפש מישהי כנועה שגם אין לה יכולת דיבור" (גם אם זה בצחוק), זה מאוד לא נעים לאוזניים נשיות. וזה ש"נערה 57" פונה לקהל צופים גברי, לא הופך את זה לפחות מטריד. להפך.

בכל יום מתרכזת התוכנית בנושא אחר. בפרק על סאדו-מזוכיזם התארחה באולפן מלכת סאדו (שאוהבת לבלוע, אבל לא בעבודה), בפרק על השומן התארח מנתח פלסטי שסיפר על ניתוח לשאיבת שומן ממשולש הערווה הגברי על מנת שאיבר המין יהיה בולט יותר, ובפרק האנאלי התארחה נימפומנית מוצהרת שאמרה כל מיני דברים כמו "ביום שני הייתי בסנדוויץ'". שויף, בתגובה, מתגלה כמומחית יותר גדולה מכל המומחים: במקרה של הנימפומנית היא מיד הרימה את הכפפה והסבירה לצופים בבית מה זה סנדוויץ' בצורה הכי גרפית שיכולה להיות, כשבחורה התקשרה וסיפרה שהיא מפנטזת על המוכר בשווארמה הציעה לה שויף (ברצינות!) לדחוף חתיכות שווארמה ל"כל מיני מקומות בגוף", וכשבחור התקשר להשוויץ בכיבושיו האנאליים היא חידשה לו מאוד כשסיפרה לו שגם בחורות יכולות לגמור בטוסיק. וכששויף אומרת את המילה "נקודת ג'י", היא הופכת בשנייה ממדאם בבורדל לד"ר רות. אני מניחה שזה מה שקוראים בעיתונים "כוהנת סקס".

על פניו הכל נשמע מאוד סוער, אבל יש פה שתי בעיות, וזה עוד בנוסף לבעיה המובנת מאליה (מי שזה לא מובן לו מתבקש לחפש את הראיון הבאמת עצוב שהעניקה אורית פוקס ל"7 ימים" לפני כחודש, בו התוודתה שהיא לא יודעת למה היא עושה את כל מה שהיא עושה ואמרה שמתישהו היא תבין שהיא עושה טעות איומה). הבעיה הראשונה, הצורמת מאוד, היא ש"נערה 57" היא קודם כל פלטפורמה ליחסי הציבור של תעשיות הסקס השונות. מלכת הסאדו הנאה באה לתוכנית לייחצן את מועדון הדנג'ן בו היא עובדת, הנימפומנית ציינה במפורש את שמו של מועדון הסקס "סאונה בר פרדייס", והמנתח הפלסטי גם הוא בא כדי להרחיב את קהל לקוחותיו. הכל, אם כן, לגמרי סקס בתשלום. והבעיה הגדולה עוד יותר היא שלא משנה כמה שויף היא בחורה יפה וסקסית, איזה בלונים עצומים יש לפוקס וכמה מלוכלך כולם מדברים, בסופו של דבר תוכניות שמדברים בהן על סקס זה דבר מאוד לא מחרמן (תראו איך הצלחתי לומר את זה מבלי להשתמש בביטוי "זיוני שכל"!). מצד שני, אולי צריך לשאול את הגב