השר לענייני תביעות דיבה: בכמה הליכים משפטיים בן גביר מעורב?

בסוף השבוע האחרון התייצב השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בבית המשפט השלום בירושלים לדיון בתביעת הדיבה שהוא הגיש נגד פרופ' פָנְיָה עוז-זלצברגר, פרופסור באוניברסיטת חיפה ובתו של הסופר עמוס עוז. בן גביר טוען שציוץ של עוז-זלצברגר בזמן מבצע "שומר החומות", שבו כינתה אותו "ראש משפחת פשע", הוא דיבתי. מנגד, עוז-זלצברגר טוענת שמדובר בהבעת דעה לגיטימית.

"זו הפעם הראשונה שלי בבית משפט. אני פוחדת מהתובע, אני פוחדת מאנשיו. למרות שיש לי צוות הגנה אני פוחדת", אמרה בבית המשפט. "התובע תקף אותי מילולית ואמר לאתר חדשות בישראל כי אני משקרת ומסלפת באופן קבוע. אני היסטוריונית במקצועי וזה פוגע בי. אני מרגישה מאוד לא בטוחה תחת תביעת ההשתקה הזאת". על כך השיב בן גביר: "אני מודה לנתבעת. היא אומרת שאמרתי שהיא מסלפת ומפחדת וחיה בחרדות. היא אמרה עליי שאני ראש משפחת פשע".

בן גביר מרבה להגיש תביעות דיבה. לפי בדיקת וואלה! שנערכה באמצעות המאגר המשפטי "תולעת המשפט" והוצלבה עם נתונים ממערכת "נט המשפט" של הנהלת בתי המשפט, השר מעורב בשנים האחרונות ב-15 תביעות שעשר מתוכן עדיין מתנהלות. רוב התביעות הוגשו בזמן שבן גביר כבר היה חבר כנסת פעיל, בו בזמן שהוא מייצג את עצמו ברוב התביעות, כך שהן מעסיקות אותו לא מעט.

כך למשל, היום (ראשון) בן גביר יתייצב שוב בבית המשפט השלום בירושלים והפעם לקדם משפט בתביעת הדיבה שהגיש נגד חברת הכנסת לשעבר סתיו שפיר. בן גביר טוען שדבריה של סתיו בריאיון בגל"צ, בו היא טענה כי יו"ר עוצמה יהודית שלח אנשים לאיים על חייה, מהווים לשון הרע. מנגד, בא כוחה של שפיר, עו"ד קרין תורן היבלר, טענה בדיון האחרון, שנערך בדצמבר 2021, כי "ברור שהתביעה היא תביעת השתקה והתובע לא בדיוק נפגע".

זו אינה הפעם הראשונה שבן גביר מגיש תביעה נגד שפיר. בשנת 2019 הוא הגיש נכדה ונגד ח"כ לשעבר מיכל בירן תביעה בטענה שהשתיים קראו לפעילי עוצמה יהודית "נאצים", התביעה סולקה על הסף בשל החסינות שהייתה לשתיים בהיותן חברות כנסת. בירן ושפיר לא היו חברות הכנסת היחידות שבן גביר תבע. באפריל 2021 הגיש יו"ר עוצמה יהודית תביעה נגד סגן השרה לכלכלה לשעבר יאיר גולן, שנדחתה גם היא בשל החסינות שהייתה לגולן בעודו ח"כ.

גם עיתונאי "הארץ" חיים לוינסון נתבע על ידי בן גביר, ודיון בנושא צפוי להתקיים בחודש יוני. בן גביר טוען כי "הארץ" ולוינסון פרסמו כתבה נגדו, לפיה הוא התנגד להגשת תלונה במשטרה בשל אירוע של הטרדה מינית שהוא ידע עליה. השר לביטחון לאומי מכחיש את הטענה.

גם צייצנים בטוויטר "חטפו" תביעה מהשר. כך למשל התביעה שהגיש נגד שרי צדוק אזולאי, על כך שקראה לו בטוויטר "סוכן שב"כ". התיק הזה הועבר לגישור וכרגע לא ברור מה יעלה בגורלו.

במסגרת ההגנה על שמו הטוב, בן גביר מגיש תביעות גם נגד אישי ימין. כך למשל, הגיש השר תביעת לשון הרע נגד עתיה זר, תושבת השומרון שהעלתה פוסט בפייסבוק ערב הבחירות לכנסת ה-23 ובו התייחסה למהלכיו הפוליטיים וסיכויו להיבחר ותהתה אם בן גביר אינו אלא סוכן שב"כ. בתגובה הגיש נגדה תביעת לשון הרע שהסתיימה כעבור שנה וחצי עם התנצלות מצדה ותרומה בסך עשרת אלפים שקלים לעמותה.

בחודש פברואר 2020 תבע בן גביר את גילת בנט, אשתו של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, בגין לשון הרע, לאחר שכתבה בפייסבוק ערב הבחירות לכנסת ה-22, כי אנשי עוצמה יהודית פרצו לביתה ברעננה ושהינם עבריינים וטרוריסטים. זאת, ברקע ריצה נפרדת לכנסת של איחוד מפלגות הימין בראשות בנט ועוצמה יהודית של בן גביר.

כעבור חצי שנה מהגשת התביעה הודיעו הצדדים על הגעה להסכם פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט במסגרתו פרסמה בנט התנצלות פומבית בפייסבוק וחזרה מהטענות כלפי אנשי עוצמה יהודית וכן סכום כסף שהועבר לבן גביר עבור "פינוקים" לחיילי צה''ל המוצבים בחברון. לפי בן גביר מדובר ב"לא מעט כסף".

פוליטיקאי נוסף שסיים באחרונה הליך גישור מול בן גביר הוא ח"כ אביגדור ליברמן, שרמז בעבר כי בן גביר סוכן שב"כ, נתבע והגיע להסכם עם יו"ר עוצמה יהודית שתוכנו לא פורסם.

בחודש דצמבר 2021 נתבעו קרול ואלי קסל על ידי בן גביר לאחר שטען כי במהלך שידור בערוץ 14 מכיכר הבימה התפרצו השניים לשידור וקראו לו כינויי גנאי כמו "פאשיסט" ו"נאצי". בתגובה לתביעה טענו השניים כי מדובר בטעות בזיהוי ובתוכן האמירות שיוחסו להם בתביעה. לבסוף, כעבור שנתיים של הליך משפטי, ובתום התדיינות משפטית בין כותלי בית משפט ומחוצה לו - התביעה נדחתה.

בספטמבר 2022 תבע השר בן גביר את אילנה דיין, לאחר פרסום ריאיון עם נערת גבעות לשעבר, רוני חנניה, במהלכה תואר בן גביר, כך לטענתו, כאדם מסוכן ומדיח קטינים למעשי עבירה. מאז הגשת התביעה ועם מינויו לשר התיק הועבר להליך גישור ומונה עורך דין חדש לייצוג בן גביר בהליך.

באותו החודש תבע השר בגין לשון הרע את ריקי רוטר, לאחר עימות קולני בין השניים בבית ספר בליך ברמת גן, ובו טענה כי הוא פגע בחיילים וזה השיב כי היא משקרת. בהמשך האשימה רוטר כי הייתה עדה, כלוחמת מג"ב, לאירועים שבהם בן גביר עודד פרובוקציות נגד חיילים באמצעות קטינים. רוטר מצדה טוענת שמדובר בתביעת השתקה וטרם התקיים דיון בהליך. בינתיים, עו"ד חנמאל דרופמן, כיום ראש המטה של השר בן גביר ומי שייצג אותו בהליך, הוחלף בעו"ד אחר.

חודש לאחר מכן תבע בן גביר את זהבה גלאון בגין לשון הרע, לאחר סדרת פרסומים שלה ברשתות החברתיות לקראת הבחירות לכנסת בהם שיתפה תיעודים של רעולי פנים מיידים אבנים, תוך שהיא מציינת כי "הזרוע הצבאית של בן גביר יוצאת במתקפה מאורגנת נגד חקלאים. זה ארגון טרור לכל דבר. הם יבואו עם האבנים והרימונים לכל בית בישראל שיש ערבים, שמאלנים או להט"בים". מאז הגשת התביעה, הגישה גלאון תביעה שכנגד ובן גביר ביצע שינוי בייצוגו המשפטי.

באותו החודש נתבע העיתונאי איאד חרב מכאן ,11 שהותקף על ידי יהודים במהלך מהומות בשכונת שייח ג'ראח, וטען במהלך שידור טלוויזיוני כי פנה לעזרת ח"כ בן גביר שהגיע למקום באיתור הטלפון שנגנב ממנו על ידי התוקפים וזה השיב לו "אני באתי לפה כי תקפו יהודים". בתיעוד שצירף לתביעה עלה כי בן גביר אמר בין היתר "אני אנסה לעזור לך לבדוק את זה". במכתב התראה קודם לתביעה האשים בן גביר את חרב כי "מעשיך גרמו ויגרמו לי נזק אדיר מול העדה הדרוזית שאני ידוע בקשריי הטובים איתה".

תביעות אחרות שבן גביר מנהל הם נגד הגוף שעליו הוא אמון היום - המשטרה. בדיקת וואלה מעלה כי מתנהלות לפחות שתי תביעות מולה. אחת נגד הפקרת חייו בשמעון הצדיק, לפי טענתו, והשנייה היא בגין חסימת כניסת בן גביר לשער שכם בזמן שבו רה"מ לשעבר בנט הורה למשטרה למנוע ממנו לעלות לכותל דרך שער שכם בצעדת דגלים שהתקיימה בחול המועד פסח.

מהשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמסר בתגובה: "צר לנו לאכזב אבל המידע שהגיע מגורם מגמתי שגוי. השר לא מייצג את עצמו ברוב התביעות ובכל מקרה עובד 20 שעות ביממה - כך שבהשוואה לשר הקודם שעבד שש שעות ביום, השר יכול לנהל בעצמו עוד 20 תביעות ויישאר לו מספיק זמן. רק שלשום השר הביא הישג שלא נרשם מעולם במשרד לביטחון הפנים. זה נובע מעבודה 24/7".