בתום עונת 1979/80 ירדה בית"ר ירושלים לליגה הארצית מהמקום האחרון בטבלה ושבה לאחר עונה אחת. הקפטן דני נוימן עזב למכבי תל אביב, אורי מלמיליאן היה פצוע במרבית העונה. למרות זאת, סיימה בית"ר ירושלים במקום השני והעפילה חזרה לליגה העליונה יחד עם בית"ר תל אביב ומכבי חיפה. שחקן צעיר, בן 18 בלבד, בלט בהרכב.
"הסתדרנו בלי אורי מלמיליאן", אמר אז סמי מלכה. הוא לא שיער שהאמירה הזאת תיצור מהומה ענקית במועדון ובכותרות מדורי הספורט. עד היום הסברה הרווחת בקרב אוהדי הקבוצה, בעיקר הוותיקים, היא שאמירתו הביאה בסיום העונה שלאחר מכן לגלות בת שנתיים בהפועל באר שבע, משום שפגעה, לכאורה, ב"מלכות" ובכבוד של מלמיליאן.
האומנם?
"שיחקנו בליגה הארצית", משחזר מלכה, "ניצחנו בימק"א את הפועל לוד 0:2 משערים של אוחנה ושלי, חזרנו לליגה העליונה. כתב קול ישראל רוזנדורן הגיש לי את המיקרופון ושאל על העונה וההעפלה ללא אורי מלמיליאן. לתומי השבתי פשוט שהסתדרנו בלי אורי. באותו לילה טסתי עם המאמן ג'ק מנסל לארגנטינה למוקדמות אליפות העולם לנוער. לא הייתי מודע למהומה התקשורתית בספורט שנוצרה בירושלים ביום שאחרי המשחק".
אתה שב מארגנטינה, בשדה התעופה ממתין לך אביך אילן.
"כן. אבא פגש אותי בלוד, ואמר לי ' אל תשאל, אורי מלמיליאן כועס ויש מהומה בעקבות האמירה שלך'. באמת שלא הייתה לי שום כוונה לפגוע במלמיליאן. נפגשתי עם אורי, הסברתי לו הכול, הוא הבין ולדעתי הכול נסגר בהבנה ברורה".
אבל האוהדים עדיין מאמינים שאחרי עונת החזרה עברת לבאר שבע בגין הפרשה ההיא.
"זו טעות. לעמדת מאמן בית"ר ירושלים הגיע אליהו עופר, את הפועל באר שבע אימן שמעון שנהר. עופר ביקש את המגן אורי בנימין לקבוצה, שנהר רצה במקומו בנגב אותי. לא התנגדתי למהלך, והוא יצא לפועל. את השרות הצבאי עשיתי בפיקוד דרום, והתגוררתי בבית יציב בעיר".
מלכה נולד בישראל ב-4/7/1963, נשוי פלוס שניים עם נכד בשם רפאל "שהוא כל עולמי", כהגדרת מלכה. "בני עדן היה כדורגלן כישרוני, הגיע ושיחק בבוגרים של בית"ר, אבל פציעה עצרה אותו והיום הוא מורה לחינוך גופני. אני מדריך בחוגי ספורט במתנ"ס יובלים מגיל 6 עד 100, מנהל מכללה לכדורגל והעשייה בעבודה היא לתת ערכים וחינוך לילדים ובני נוער בסיכון שלא יסתובבו ברחובות. אני מאמן את קבוצת נערים ב' של בית"ר, כשהמשימה היא לעלות ליגה".
הוריו של מלכה נולדו ברבאט, בירת מרוקו, ועלו לישראל ב-1961, כשנתיים לפני שנולד. "גדלתי בקריית יובל, אבא אילן היה מגן שמאלי בבית"ר ירושלים של תחילת שנות השישים, ליווה אותי לאורך כל הדרך והיה מאוד מעורב בקריירה שלי. למדתי ביסודי בבית הספר 'גוואטמלה' בקריית מנחם, השחקנים הנערצים עלי היו שפיגלר, שלום אביטן ומלמיליאן. בתיכון למדתי בליידי דיוויס במגמת אלקטרוניקה, אבל הכדורגל והאימונים מאוד הפריעו לי".
סמי מלכה כובש את השער הראשון במשחק האליפות ב-1986/7
איך התחיל פרק הכדורגל בבית"ר ירושלים?
"באמצע שנות השבעים עדיין לא היו בכדורגל שלנו טרומים, והיה נהוג בכל המועדונים בארץ לזמן ילדים בני 12/13 שנים למבחנים המוניים, בהם נבחרו כמות קטנה לקבוצת הילדים והנערים. בית"ר ירושלים אספה מעל 250 ילדים בגן סאקר, מבחנים אצל כדורגלן העבר דוד דוידוף. אחרי יומיים נבחרתי יחד עם אלי אוחנה, אבי כהן, משה בן ארוש, שלומי מלכה, אודי אשש ועוד מספר ילדים להגיע לאימונים ולהתחיל בימק"א. את משחק הבכורה שלי ערכתי בעונת 1979/80 תחת נסים בכר נגד הפועל פתח תקווה".
בספטמבר 1981 הגיעה מכבי תל אביב להתארח אצל בית"ר. "במצב של 1:1, ירון אדיב כבש שער יתרון לבית"ר ירושלים, אותו ביטל השופט אברהם קליין בשל הרמת דגל של הקוון לנבדל. הקהל והאוהדים כמו השחקנים שלנו לא ראו את ביטול הגול. אדיב רץ בטירוף, עם ידיים מונפות, אני הייתי זה שהפיל את אדיב על הדשא, לערמה של שחקנים עליו. מי שניצל את החגיגה היה המחליף מוטי איוניר, שחידש את המשחק ממסירה של השוער מרכוס, כדרר לבד לאורך 80 מטר, ללא אף שחקן שלנו ומול השוער מזרחי כבש את גול הניצחון למכבי, חופשי ומאושר, בזמן שאנחנו עוד חוגגים על ירון אדיב. כשקמנו מעליו התוצאה הייתה 1:2 למכבי תל אביב, היו בלבול והמון אכזבה".
קליין, אגב, מכה על חטא יותר מ-40 שנה לאחר שאישר את השער: "זאת הייתה טעות שיפוטית שלי, לא הייתי נוהג כך שוב. כולם טועים, עוד לא פגשתי אדם שלא טועה. המזל שזה קרה בימק"א ולא ברומא, בואנוס איירס או המרקנה של ברזיל".
מבאר שבע המשחק שהוא זוכר יותר מכל נערך באפריל 1983 - שוב, נגד מכבי תל אביב, אבל הפעם התוצאה הייתה אחרת. "הבסנו את מכבי תל אביב 0:3 משער עצמי של איוניר, פנדל שלי וגול של בן חמו בתוך 5 דקות לקראת הסיום".
אתה שב הביתה לבית"ר ירושלים.
"בעונה זאת סיימנו במקום השלישי המכובד. ראשי הפועל באר שבע פנו וביקשו לרכוש אותי, אבל משה דדש ואברם לוי הטילו חד משמעית וטו. חזרתי לאהבתי הגדולה".
אחרי החזרה מהפועל באר שבע, לימק"א אתה מבקש חוזה ושדרוג כספי. זה לא הולך קל.
"ביקשתי חוזה ארוך טווח לארבע שנים, בסיומן ביקשתי שיתנו לי דירה. היה לא קל להשיג את זה, ניהלתי מאבק, לא יצאתי עם בית"ר והמאמן דוביד שוויצר למחנה אימונים באירופה. בסוף קיבלתי את דרישתי, דירה בגילה בה אני מתגורר עד היום".
בעונת 1984/5 מלכה זכה בתואר ראשון עם בית"ר. "סיימנו בליגה במקום השני אחרי מכבי חיפה, אותה פגשנו בגמר גביע המדינה ברמת גן. בחצי הגמר היה לנו מפגש נהדר נגד מכבי פתח תקווה, סוג של גמר גביע עם 3:3 בתום 120 דקות ודו קרב פנדלים מרתק, 4:5 לנו. גול של אלי אוחנה בדקה ה-85 הכריע נגד התקפה אדירה של מכבי חיפה. שיחקתי עם החולצה מספר 14 שירשתי מדני נוימן הגדול". כעבור שנה שחזרו מלכה ובית"ר את ההישג עם 1:2 בגמר מול שמשון תל אביב.
הוא קיבל הצעה מפנאתינייקוס ("היוונים שמעו עלי והגיעו לצפות בי. הם הגישו הצעה לראשי בית"ר ירושלים, אותה דחה משה דדש על הסף") ואז הגיעה עונת האליפות ההיסטורית, 1986/7. "זו הייתה עונה נפלאה עם מאמן דרור קשטן, היה לנו חדר הלבשה אדיר. אוחנה הגיע למשחק בקופסא נגד מכבי נתניה עם 41 מעלות חום, רצה לשחק ונשלח מהמלון הבייתה. מומו שירזי היה שחקן נשמה, חוויה להיות איתו בחדר ההלבשה ועל המגרש. כל אחד בסגל היה אלוף".
בעונה ההיא בית"ר שיחקה בבלומפילד, שם גם חגגה את האליפות עם 0:2 על מכבי תל אביב, כשמלכה כובש מרחוק. "כמעט בכול שבוע יצאנו ביום שישי לבית מלון ולא היינו בבית. הקדמנו את בני יהודה ב-15 נקודות. היינו קבוצה מאוד התקפית. הבקעתי 13 שערים באותה עונה. בחצי הגמר בגביע הפסדנו למכבי תל אביב 2:0, נמנעה מאיתנו עונה מושלמת".
בעונת 1990/91 ירד מלכה עם בית"ר לליגה הארצית. לאחר שהקבוצה שבה ללאומית מלכה קיבל הצעה לעבור להפועל אשקלון. "קיימתי שיחה עם דרור קשטן שהשאיר את ההחלטה בידיי. עברתי להפועל אשקלון, אבל פציעה בברך למשך חצי שנה עצרה אותי. שיחקתי עוד בנס ציונה תחת המאמן שאול אלבוכר ובבית"ר לוד אצל יצחק אסקטלן ופרשתי מכדורגל פעיל".