במבוך של מנהרות, מול קצינים איראנים: צבא הרובוטים של צה"ל נערך למלחמה הבאה בלבנון

הרמטכ"ל אביב כוכבי הביט על הצד המערבי של הרי מצודות יהודה. לפתע הוא הסתובב וסימן עם ידו לעבר ציר המטיילים באזור דרום הר חברון. הוא פנה למפקד פיקוד המרכז יהודה פוקס וקצין הנדסה ראשי עידו מזרחי ואמר "אני לא אסביר לכם מה לעשות כאן - אתם תסבירו לי איך לעשות את זה, שלאורך 15 ק"מ יהיה פתרון". כוכבי דרש לעצור את חדירת המסתננים מהגדה המערבית לעורף ישראל, כשברקע מחבלים חדרו דרך קו התפר הפרוץ במאות מוקדים לבצע פיגועים בדיזינגוף, אלעד וערים נוספות.

המקטע בו עמד כוכבי הוא מרחב גיאוגרפי עצום, אזור חסר משילות, למעט בסיס האימונים של חטיבת הנח"ל שמזכיר שמדובר בפיסות אדמה ששייכות למדינת ישראל. דרך האזור הזה עברו עד לאחרונה כמעט מדי לילה שוהים לא חוקיים, מבריחי סמים, סוחרי נשק, פורצים וגנבים, וסוחרי ריהוט וירקות פלסטינים שרצו לחמוק דרך מערכת המיסוי במעברי יהודה ושומרון. מהאזור הזה יצאו שני מחבלים בשנת 2016 לבצע את הפיגוע במתחם שרונה בתל אביב, בו נרצחו ארבעה ישראלים. האלוף פוקס, הביט על קצין הנדסה ראשי ואמר לרמטכ"ל: "מאה אחוז. תן לנו כמה ימים ונציג לך תוכנית פעולה. מה עושים ומה צריך".

בסוף אותו שבוע התוכנית ההנדסית, בפיקודו של קצין הנדסה ראשי מזרחי, הפכה למבצע שקיבל את הכינוי "לוט", על שם המבצע לקביעת הגבול הדרומי בשנת 1948. התוכנית אושרה במלואה במיוחד על רקע ההתרעות לפיגועים נוספים שעתידים לצאת מהגדה. תוך כמה ימים הגיעו לשטח לוחמי גדוד ההנדסה 601 והקימו אוהלי סיירים למרגלות מצודות יהודה. לצידם החלו להאסף דחפורים של חיל ההנדסה ויחידת הצמ"א (ציוד מכאני הנדסי כבד) המטכ"לית שהוקפצה משלל משימותיה.

במשך שבעה חודשים פעלו בגזרה 37 מנהלי עבודה, נגדים בכירים של זרוע היבשה שכל אחד מהם משרת בתחום ההנדסי למעלה מ-15 שנה. הם נדרשו לתת פתרונות הנדסיים בשטח ל-94 כלים במצטבר. "בנקודת השיא עבדו למעלה מ-70 כלים כבדים שסללו דרך בשטח, פרצו צירים, הקימו מוצבים, חפרו תעלות ובולדרים, והתמודדו עם שיפועים חריגים", אמר מזרחי.

אנחנו מתבוננים כאן בשטח על תוצאות המבצע ההנדסי הרחב. מה אתה משאיר כאן מאחורייך?

"קודם כל תודעת מכשול . קו מכשול ברור שהם לא יכולים לעבור. תשתית שמאפשרת לנו הגנה. ציר מבצעי ומנהלי ללוחמים לנוע עליו, מוצבים שייאפשרו שהות לאורך זמן. הגנה יותר טובה למדינת ישראל. עד לפני שבעה חודשים לא היה פה כלום. מי שרוצה עבר. לתשתית ההנדסית יצטרפו מכ"מים, טכנולוגיות, רחפנים, תצפיות, רכבי שטח ועוד".

היקף הכוחות ההנדסיים שהיה פה פגע באימונים?

"ההפך. מדובר בפעולות הנדסיות שיש להם תרומה אדירה לכשירות. הכוחות ישבו שעות ארוכות באותם כלים כבדים איתם ילחמו בלבנון. תביט בעצמך. הם הביאו רמת ביצוע מעל המצופה. על כל הפעילות קיבלנו לפני שבועיים אות הערכה מבצעית מהרמטכ"ל, וגדודי ההנדסה קיבלו תעודות הצטיינות ממפקד פיקוד המרכז על מבצע שובר גלים. אנחנו נדרש בלבנון להילחם במרחבים אורבניים, שטחים מבוצרים, בחלקם הגדול תת קרקעיים, אזור רווי אוכלוסייה שישמש לטרור מגן אנושי".

מה השתנה בהיקף שהציב חיזבאללה בקרקע לקראת מלחמה עם צה"ל בשטח לבנון ?

"היקף האיומים ההנדסיים התגבר בצורה קיצונית. חיזבאללה יעשה כל שניתן כדי להשיג שתי מטרות קרקעיות: לשבש את קצב ההתקדמות שלנו (בתמרון) ולשחוק ככל הניתן את כוחותינו. אנחנו רוצים להגיע למצב שנפעיל את הכוח היבשתי ולי אין שאלה האם נפעיל או לא נפעיל מול היקף גדול של רקטות על עורף המדינה"

מ"פים ומפקדי גדודים עדיין מדברים על שאלת האמון בתמרון והפעלת התמרון היבשתי.

"מה שאני אומר להם אני אומר כעת לך, אני שמח מאוד שיש לנו מ"פים ומג"דים שהם מאמינים ביכולות שלהם. שיש להם רוח התקפית ושהם משדרים כלפי מעלה 'אנחנו ערוכים לכל משימה שתטילו עלינו'. יחד עם זאת. אני אומר להם: 'אתם אזרחים במדינת ישראל ואתם מבינים שאנחנו לא נפעיל את התמרון כדי לראות שזה עובד. אנחנו נפעיל את התמרון כשנצטרך להכריע את הצד השני. הכול נופל תחת מטרות המלחמה שמוגדרות לצבא על ידי הדרג המדיני. אם לא היינו מאמינים בכם לא היינו משקיעים בכם כל כך' ".

איך באה לידי ביטוי ההשקעה בתמרון של כוחות חיל ההנדסה?

"תראה מה עשינו משנת 2016. היום יש לכל חטיבה מתמרנת גדוד הנדסה. בעניין הזה אנחנו מאוד חריגים בעולם בהיקף הכוח ההנדסי שמושקע בחטיבה, כי ברוב הצבאות בעולם גדוד הנדסה עובד בדרג אוגדתי. היקף הכוח ההנדסי בצה"ל עדיין נמצא בחוסר ביחס לאיום כמו שאני רואה אותו. ויש לנו תוכנית בשנים הקרובות לגדול טיפה. לגדוד 601 שאתה רואה כאן בשטח יש פלוגות לוחמים על גבי נגמ"שי נמרים עם מעיל רוח (מיגון מפני טילי נ"ט), דחפורים ממוגנים, ועד אמצע השנה הבאה לכל הגדודים הסדירים יהיו דחפורים רובוטיים".

מה משמעות של דחפור רובוט ?

"רובוט-דחפור שמקבל משימה אוטונומית ופועל בעצמו. כל מה שיש בדרך הוא מסדר לבד. אין דבר כזה בעולם. אין בעולם רובוטיקה יבשתית רובוסטית כזו. רק לצה"ל".

מה יקרה במלחמה ?

"כל צוות קרב גדודי יקבל צוות קרב פלוגתי של הנדסה. גם יצרנו מנגנון פיקוד ושליטה לגדוד הנדסה שיקבל משימה הנדסית. זה מאוד חריג בעולם. גדוד הנדסה יכשיר ציר לוגיסטי (בשטח לבנון), יאבטח וישמור אותו כציר פועם. כל זה באחריות מג"ד הנדסה, כי יש לו אוריינטציה גדולה לעניין, הוא יודע להפעיל דחפורים, הוא יבנה עמדות לטנקים, הוא ינתב צירים, הוא יביא מודיעין הנדסי והא יסייע להתגבר על מכשולים בדרך. תן לו מספר טנקים שיחפו, תן סוללה ארטילרית, אבל הוא יוביל משימה. קצב ההתקמדות יהיה יותר איטי ממה שאנחנו מדמיינים אותו כי היקף המכשולים עולה. למה? כי האויב יעשה כל מה שהוא יודע לשחוק אותנו".

איך חיזבאללה השתפר?

"הם שיפרו באופן משמעותי את היכולת שלהם להתמודד עם תמרון יבשתי. זאת אומרת, חבלה ומטענים. מערך החבלה של חיזבאללה נכשל בשנת 2006. זו הצהרה חיזבאללה, הוא עשה בשנים האחרונות עבודה דרמטית לשנות את זה. מטעני צד. בורות ייקוש, מוקשים קופצים, מבנים ממולכדים, הכול תוצרת איראן, עם תקן, מהאיכותיים שיש בעולם".

כל זה במלחמה באחריות חיל ההנדסה ?

"אני מצפה ממח"ט השריון לדוגמא ללמוד את איום המטענים והמלכודים. יש את הנראה לעין. נעמוד במצפה מטולה, נסתכל על כפר אל חיאם ונראה מכשולים בעיניים. המון בעיות קרקעיות. במיוחד בחורף. מקומות שצריך להכין בהם גשרים. גשרים מפוצצים שצריך להתגבר עליהם. צירים צרים שצריך להרחיב אותם. רואים אותם בעיניים. המורכבות תהיה מה אנחנו לא רואים. אנחנו לא רואים את כל המטענים. זה אירוע. ויש לך כמח"ט גדוד הנדסה שזה כל תפקידו".

איך כוחות ההנדסה נערכים למרחבים עצומים עם זירות מטעני חבלה מסוגים שונים ומוקשים נסתרים?

"אנחנו עושים כל שאנחנו יודעים ולמיטב ידיעתי אנחנו מהמתקדמים בעולם בלשפר את כלי החשיפה של תשתיות האויב בדגש על המכשולים, מטענים, תת הקרקע וכו'. בעולמות הביטחון השוטף? אני אומר בצניעות אנחנו הכי טובים בעולם. מצוק איתן ועד היום הפכנו את הקערה באחיזה של התת הקרקע של האויב. בשגרה ? אני אראה לך טיפול שלם בזירת מטענים שבה אף חייל לא ניגש למטען. אני אביא אותו בחזרה ואפרק אותו כי יש לי זמן. שליטה טכנולוגית (רובוטים). הכול אחלה. תחת אש, יהיה יותר מסובך. אנחנו רוצים להביא חלק מהיתרונת שיש לנו בהגנת גבולות לתמרון. הפנדה, הדחפור הרובוטי, הוא פורץ דרך ברעיון הזה. החוד הגדודי הוא רובוטי. עושה דברים באופן אוט' והמחיר נמוך".

איך יראה השטח הלבנוני בלחימה?

"אחרי המהלומות של צה"ל אתה תפגוש שטח שהוא עבר חוויה. קראנו לו שטח כתוש. מצד אחד זה (הפצצות השטח מהאוויר ומהקרקע נגד יעדי טרור) אמור להקל עליי, כי אני רוצה להאמין שפגעתי ברוב מרכיבי האויב בקרקע. כשאתה נכנס למל"א (מרכז אימוני יבשה של צה"ל בנגב) הוא לא חטף 100 טילים אם אני שם 100 כאלה על המל"א זה לא אותו תרגיל. יש שינוי תודעתי בין המלחמות. המבצע ההנדסי הכי גדול שעליו קיבלו צל"ש ופרס ביטחון ישראל הוא צליחת תעלת סואץ. ברגע שהאוגדה של אריק שרון עברה לצד השני העסק (ההנדסי א.ב) נגמר. בלבנון כשאתה מגיע למקום מסוים אף אחד לא מרים דגל לבן. יש הרבה הרוגים והרס. ויש לך איום על הציר, איובים שקופצים מתת קרקע. לכן המשימה העיקרית של המסגרת ההנדסית היא להתיישב על תא שטח ולהתחיל לפרק אותו. לאתר את מתחמי הפיקוד והשליטה שלו, אתרי שיגור רקטות, מחסני אמל"ח, שבהם יש מטענים שעוד לא הוצבו בשטח, ופשוט להשמיד אותם. בניגוד לכל חילות ההנדסה בעולם שיש להם שלושה תפקידים עיקריים: לאפשר תמרון, למנוע תמרון מאויבת ושרידות הכוחות. חיל ההנדסה הישראלי הוא היחידי שיש לו משימה רביעית - השמדת תשתיות אויב. למה? כי אנחנו מסתכלים על היום שאחרי. אנחנו תמיד מבינים שלא משנה מתי נצא החוצה מלבנוןולא משנה באיזה הסדר. היום האחרון למלחמה זה היום הראשון לבניין הכוחשל האויב למלחמה הבאה".

מה קרה בכפרים בדרום לבנון מאז שנת 2010 במהלכה חשף צה"ל את מתחמי הלחימה מתחת ומעל הקרקע של חיזבאללה בכפר אל ח'יאם ?

"הוא יותר מבוצר. פועלים למיגון הכוח והסתרתו. יותר ממה שראינו. כי היה זמן. הפעם באורייטנציה התקפית ולא הגנתית. כדי שאפשר להשיג הישג מבחינתם".

אחת המשימות של הכוחות ההנדסיים היא לאתר בכל כפר שבו נבנו מערכי חיזבאללה את אתרי השיגור המוסווים של חיזבאללה ויש לדברי גורמים במערכת הביטחון אלפים כאלה שחלקם ממוקם בדירות, בניינים וחלקם חפורים מתחת לפני הקרקע.

"יהיה מידע שנקבל לפני המבצע על מיקום האתרים, יהיה מידע בזמן אמת שיעלה ויכנס למערכות ויהיו אתרים שנדרש לאתר בעצמנו", הסביר קהנ"ר והוסיף, "לכל חטיבה מתמרנת יש צוות קרב פלוגתי של יחידת יהל"ם שכולל צוות מסיירת יעל שמתמחה במודיעין הנדסי, מעברי מים, טיפול בחבלה כירורגית כמו השמדת מבנה מסוים ברמה מקצועית גבוהה. , צוות סמור שיודע להתמודד עם אתגרי תת קרקע וצוות סילוק פצצות לטיפול באזורים ממולכדים. אני פיקדתי על צוות כזה במלחמת לבנון ה-2 כמפקד יעל".

חיל ההנדסה עבר מהפכה בשנים האחרונות במיוחד במוטיבציית הגיוס של בני הנוער. קליטת אמצעים טכנולוגיים, שינוי תנאי השירות, ואיכות הפיקוד הובילה נכון לחודש נוב' 22 ביחס להעדפות 1-3 של הנוער ל- 2.2 מעוניינים על כל כל מקום פנוי. בתוך כך, יחידת יהל"ם (יחידה הנדסית למשימות מיוחדות) שמהווה את גולת הכותרת של חיל ההנדסה הפכה למבוקשת בקרב מועמדים לשירות הביטחון. מהיקף של גדוד רחב היא הפכה לחטיבה בפיקוד אלוף משנה ומתחתיו ארבעה סא"לים. היקף הפעילות המבצעית שלה, בכלל הגבולות בדגש על מבצעים בשטח אויב עליהם קהנ"ר סרב להתייחס, מוגדרים כרחבים מאז הקמתה. משנת 2019 קיבלו צל"ש אלוף על איתור שש מנהרות חיזבאללה בגבול לבנון, צל"ש אלוף על פעילות קרקע ייחודית בגבול רצועת עזה, אות הערכה מבצעית מהרמטכ"ל על פעילות מסווגת בשטח אויב, ותעודת הצטיינות ממפקד פיקוד מרכז על מבצעים בחצי השנה האחרונה.

אתה קצין בכיר בצה"ל. איך אתה רואה את ההתנגשויות של חיילי צה"ל עם אזרחים ישראלים בתקופה האחרונה? הרמטכ"ל פרסם על כך אגרת.

"אני חושב החיילים שלנו מתפקדים בסביבה מאוד מורכבת. יותר מורכבת ממה שאני נדרשתי אליה כחייל. מכל הסיבות האפשרויות. גם רמת החיכוך. גם מהעובדה שהכול נמצא ברשת. זאת אומרת שכל פעולה שאתה מוציא מיד מתורגמת לעשרות אלפי צפיות. היא מיד מכניסה אותם למתחים כאלה ואחרים. הצבא הוא פסיפס של החברה הישראלית. תמצא בו את הכול. אנחנו מאוד משתדלים מדי יום להכניס אותם לאותה מסילה. לא בכפייה אלא די בהיררכיה. לאותה מסילה שאומרת: רבותי. כל אחד מגיע מציביון אחר מאמונות אחרות מחווית אחרות אבל קוד ההתנהגות פה שמתבטא ברוח צה"ל ועקרונות המלחמה ובמקרה הטקטי בהוראות הפתיחה באש זהו קוד ההתנהגות. אתה יכול לאוהב את זה או פחות. זה נראה לך התקפי מספיק הגנתי מספיק. זו בכלל לא השאלה. תפקיד המפקדים, ושם תמיד יהיה פער בין מה שאנחנו אומרים לבין האופן שזה מתורגם בשטח, זה לצמצם את הפער. כמו הפער בין האימונים למלחמה. התפקיד שלנו לצמצם למינימום, וההכרה בעובדה שהמרחק הזה קיים זה חלק מתפקיד המפקדים באירועים כאלה. הם קרו בעבר ואני מעריך שהם יקרו בעתיד. התפקיד שלנו זה לצמצם אותם למינימום האפשרי, ולהגיב מולם בצורה הכי ברורה וישירה. הרמטכ"ל לא חיכה. הגיב שעות ספורות מרגע האירוע ויכול להיות שבחקירה ובתחקיר יעלו דברים אחרים. לא משנה. אתה מדבר פה על מהירות התגובה. אם הוא מוציא את האיגרת בעוד שבוע ..ואם הוא לא היה מוציא איגרת היו אומרים למה אתה לא מגיב… מושלם במדים האלה לא נהיה אף פעם. תמיד תהיה ביקורת על איזשהו סוג של החלטה. אני טוען כשאתה בדילמה בין לעשות או לא לעשות. עשה. גם במחיר שתבוא ביקורת".

בקרוב יתמודדו בנות על תפקידי לחימה ביהל"ם. איך אתם נערכים לזה?

"חיל ההנדסה הקרבית מוביל בחודשים האחרונים עבודת מטה בנושא שילוב לוחמות ביחידת יהל"ם, בינואר הקרוב יתקיים מיון ייעודי לבנות שעומדות בנתוני הסף. לאחר המיון הראשוני, המועמדות הרלוונטיות יגיעו למיון טכני ביחידה".

מה התרומה של יהל"ם במבצע שובר גלים ?

"לכל פעילות מיוחדת מצטרף כוח סילוק פצצות ו'מדרון מושלג' לפריצה וטיפול במטענים. אין כוח בלי מרכיבי יהל"ם בפנים. היחידה שלא מקבלת יהל"ם זו ימ"מ. יש לה הכול. גם הריסת בתי מחבלים באיו"ש. משימה שרק יהל"ם תעשה כי החבלה מאוד מתקדמת. יהל"ם גדלה היא כדי לתת מענה לריבוי הבעיות ההנדסיות והמורכבות. יש פלוגות סדירות ובמילואים שעובדות מסביב לשעון. מול האתגרים רובם מסווגים אבל אין סוף עבודה. גדלנו בהיקף הס"פ. גם לעורף. גם לחי"א (חימושים שיפלו על מסלולי ההמראה בבסיסי חיל האוויר א.ב) . גם היקף הפורצים כדי שתוכל לתמוך את מרבית הפעילות המבצעית איו"ש".

מה ההתפתחות בתחום הטכנולוגית ביהל"ם ?

"קלטנו הרבה מאוד סוגי רובוטים לטיפול במטענים ותת קרקע. עולם הרחפנות הגיע ליכולות ביצוע מדהימות. גם באיסוף. גם טיפול תשתיות. גוף נוסף שתומך היא פלגת תו"פ, תורה ופיתוח, שמפתחת אמצעי לחימה. יש לה מעבדת רובוטיקה, רחפנות, טיפול בחומרי נפץ, בית מלאכה שמחולל ידע".

בחודש המלחמה של. צה"ל, הציגה יחידת יהל"ם יכולות פורצות דרך בתרגיל שהתנהל בקפריסין באוויר, ביבשה ובים. 'פלגת ס-1' של יהל"ם שפעלה בכפיפות לחטיבת הקומנדו לצד אגוז, מגלן, ודובדבן, קיבלה משימה ייחודית להגיע לעומק שטח האויב, הרחק מאוד מגבולות המדינה, לאתר יעדים רגישים ומורכבים של חיזבאללה ולהשמידם.

"האתגר בקפריסין היה עבודה בנתק מוחלט והעובדה שהכוח הזה ממשיך לתפקד", הסביר תא"ל מזרחי על הביצוע של 'פלגת ס-1' שדימתה פעילות נגד מוקד חיזבאללה, "זה מחייב ניתוח שטח ברמה גבוהה. אתה הולך לעורף מערכי האויב. ההתנהגות שם שונה מהחזית. זה היה עורף מערכי האויב והניתוח הגיאוגרפי הוא יותר דרמטי. אם אתה ערמומי? אתה עוקף הכול כמעט מבלי להתחכך. האתגרים ההנדסיים היו סביב המתחם הנתון"

איך אתה מסכם את חודש המלחמה מבחינת חיל ההנדסה?

"חודש מלחמה היה הכי עצים שאני הכרתי. שבוע אחרון כבר היה קשוח. התרחיש. כמויות של מקרים ותגובות. אנחנו במצב כשירות טוב מאוד. אם מישהו מצפה למלחמה עם חיזבאללה בתמרון קרקעיזה לא יקרה בלי מחירים. כולם מבינים את זה. אולי יש לנו פנטזיות אבל זה לא יקרה. אני חושב על הזמן שזה יקח ועל המחיר שנשלם ביחס ליכולת שלנו לעמוד במשימה. אבל אנחנו מסיימים את זה בתנאים טובים מאוד".

אתם גם יודעים לאלתר. במלחמת לבנון ה-2 נטען שכוח של צה"ל הפעיל צפע שיריון (צפ"ש - אמצעי לפריצת שדות מוקשים) ופגע ברכב ובו מחבלי חיזבאללה.

"צפ"ש זה טון של חומר נפץ שנוחת לך באמצ הרחוב, או במעלה הררי, כדי לפרוץ מעברים ושדה מוקשים בחזית הסורית. יש לנו גם רקטות ריצוף. הן רקטות דלק אוויר שתכננו לשגר אותן מול שדות מוקשים ואנחנו משתמשים בהן היום לטפל בזירות מטענים. כמות חנ"מ שנוחתת באותו תא שטח מפרה אותו לחלוטין. זאת סוג אש הנדסית עצמאית שאנחנו חיייבים להחזיק אותה. לא יהיה חיל אוויר לכל דבר".

עוד רגע אנחנו מסיימים את הסיור לאורך 15 ק"מ. חולפים על פני דקייקה, כפר פלסטיני, בין ביה"ס למסגד דגל הרשות הפלסטינית, ותא"ל מזרחי נזכר ברגע אחד בו נפל לכולם האסימון על המבצע "לוט" שהוביל לסגירת הגבול, "אנחנו במסוק עם הרמטכ"ל. יהודה פוקס ואני רואים דחפור על צלע הר חצרון. הכף שלו היא זו שמייצרת את הנתיב. הוא כאילו תקוע באמצע הר. אין לו שום נתיב קדימה. הוא צריך לפרוץ אותו. הרמטכ"ל, מצביע עליו, וכולנו מבינים שמדובר בפריצת ציר הררי, ומדברים ביננו איך הדחפור מייצר מציאות. נבוא בשבוע הבא והוא יהיה בצד השני של הרכס. הוא היה פשוט בזווית דרמטית. האתגר ההנדסי הזה, הציר הררי? יהיו לנו הרבה צירים הרריים כאלה בלבנון. במלחמה זה יהיה עם אש".