היא היתה היבשת האחרונה שהקורונה הגיעה אליה, והיא ככל הנראה תהיה הראשונה שתשגר לעבר העולם את הנגיף הקטלני הבא. למעשה ככל שהעולם מתחמם והמסת הקרחונים נמשכת, האזור הארקטי עשוי להפוך ל"קרקע פורייה" למגיפות ויראליות חדשות, כאשר שינויי אקלים מגבירים את הסיכון לאבולה, שפעת או הקורונה הבאה שיגיעו כנראה הרבה יותר מוקדם ממה שאנחנו חושבים.
במחקר חדש שפורסם ב-Proceedings of the Royal Society B: Biological Sciences חוקרים בחנו את הקרקע ואת המשקעים ממאגם האזן (Hazen), האגם הגדול ביותר מצפון לחוג הארקטי. בעזרת מקטעי רצף של DNA ו-RNA שנמצאו באדמה, ביקשו המדענים לזהות את מאגר הנגיפים הקיימים בסביבה.
אגב, כדי להבין את ההקשר בין ההתחממות הגלובלית ובין מחלות שעוד מצפות לנו, חשוב לדעת כי עלייה בטמפרטורות בשיעור דומה קדמה למשל למגיפת הדבר הגדולה בשנות ה-40 של המאה ה-14. ויש חוקרים המאמינים כי ב-1340 התחממות של מעלה וחצי - שנגרמה ככל הנראה מהתלקחויות סולריות או פעילות וולקנית - שינתה את מחזור החיים של החיידק ירסיניה פסטיס. הבדל של מעלה וחצי איפשר לחיידק הזעיר הזה להפוך למגיפה השחורה שקטלה את חייהם של מאות מיליונים של בני אדם בעולם.
באמצעות אלגוריתם ממוחשב בחנו החוקרים את הקשר של הווירוסים עם מארחים של בעלי חיים, צמחים ופטריות הנמצאים באזור. הצוות הצליח להבין את הסיכון לגלישה נגיפית: כלומר, היכולת של וירוסים להציף לתוך מיני מארח חדשים ולהמשיך להתפשט, כפי שעשה SARS-CoV-2 על ידי מעבר מאוכלוסיות של חיות בר לבני אדם.
"סיכון הגלישה עולה עם נגר מהמסת קרחונים, פרוקסי לשינויי אקלים", כותבים החוקרים במאמר. "אם שינויי האקלים יעבירו גם את טווח המינים של וקטורים ומאגרים ויראליים פוטנציאליים צפונה, האיזור עלול להפוך לקרקע פורייה למגיפות מתפתחות".
שליש מהקרח של האוקיינוס הארקטי נעלם
במהלך המחקר החוקרים השוו את הנתיב האבולוציוני של הווירוסים והמארחים כאחד, חיפשו וריאציות ודמיון בין השניים - השוואות המצביעות על אפשרות של שינוי בסטטוס קוו ואפשרות לזליגה ויראלית שלאחר מכן. "מנקודת מבט אבולוציונית, נגיפים נוטים יותר להדביק מארחים שקרובים פילוגנטית למארח הטבעי שלהם, אולי בגלל שקל להם יותר להדביק ולהתיישב במינים הדומים מבחינה גנטית", מסבירים החוקרים.
האזורים הצפוניים ביותר ביבשת הקפואה הם חלק אחד בעולם הפגיע ביותר לשינויי אקלים. במהלך העשורים האחרונים, שליש מהקרח של האוקיינוס הארקטי נעלם. במקביל, מדענים מזהירים גם מפני סיכון מוגבר למגיפות הנגרמות על ידי מספר גורמים, ביניהם פעילות אנושית שהורסת בתי גידול טבעיים ומאלצת בעלי חיים ואנשים לחיות במקומות קרובים יותר ויותר אלו לאלו.
הצורך הדחוף להבין את הקשר בין שינוי בתי גידול וקרבה למקורות מחלות חדשים עומד בבסיס המחקר, וההבנה כי התחממות כדור הארץ עשויה לגרום למינים לצאת צפונה יותר כדי לשמור על סביבה עם אותו סוג של טמפרטורות, הפוטנציאל של וירוסים לקפוץ למינים חדשים גדל עוד יותר.
"ההשפעה הכפולה הזו של שינויי אקלים, גם מגבירה את הסיכון לגלישה וגם מובילה לשינוי בטווחי המינים באיזורים השונים, עשויה להיות בעלת השפעות דרמטיות באזור הארקטי הגבוה", כותבים החוקרים.
זה אינו המחקר הראשון שמתרחש ביבשת המרוחקת שמסקרנת חוקרים מאז ומעולם. כרגע לא ברור אילו וירוסים חדשים התגלו, אם בכלל, אך ברור שהמסת הקרחונים תשחרר וירוסים שנשמרו בהקפאה מאות אלפי שנים.