רגע לפני שקצין שריון ראשי תא"ל אוהד נג'מה נכנס למשרד צלצל הטלפון המוצפן ברשותו ומעבר לקו דיווח מפקד יחידה מסווגת של חיל השריון כי הוא מציב כוחות באוגדת עזה על רקע הכוננות הגבוהה וחשש מירי נ"ט של חוליות ג'יהאד אסלאמי לעבר אזרחים וחיילי צה"ל. בקרוב הוא יסיים שלושים שנות שירות בצה"ל מרביתן בתוך טנק. הסיפור שלו הוא הסיפור של החיל כולו. לא כולם רוצים להגיע אליו אך מהרגע שנכנסים בשורות החיל קשה להיפרד ממנו.
הוא בכלל רצה להיות צנחן ונאבק על כך אך הפרופיל שלו ירד. הוא הגיע בניגוד לרצונו לשיזפון, הפך למפקד טנק, לחם ברצועת הביטחון, באינתיפאדה השנייה, במלחמת לבנון, השנייה, בעופרת יצוקה ובצוק איתן וכדי להפוך את הסיפור למושלם, הוא קיבל לפני שנתיים את הפיקוד על חיל השריון.
על ההבדלים בלוחמת היבשה עם ובלי טנק אמר השבוע קצין חי"ר מנוסה מאוד בהשתלמות פיקוד צפון ללוחמה נגד חיזבאללה: "כשאתה בלחץ של זמן להגיע אל היעד ויש דריכות מול אויב שמכוון אלייך רובה צלפים ומשגר טילים, ופתאום אתה שומע מהסבך את נהמת המנוע של טנק המרכבה, את הזחל שלו נוגע בקרקע ושובר אבנים, ואת הצליל החד הזה שחודר לגוף, אתה מרגיש הרבה יותר בטוח. לחימה עם טנק זו לחימה מעולם אחר".
שלוש השנים האחרונות היו עמוסות מאוד עבור טנקי חיל השריון. מנתוני צה"ל עולה כי נורו על ידי הטנקים בפעילות מבצעית כ-800 פגזים לעבר מאות מטרות שונות. במבצע שומר חומות, במאי 2021, נורו כ- 345 פגזים לעברות עשרות מטרות. ממוצע אחוז הפגיעה בסדרת ירי נעה סביב 95%. במבצע עלות השחר הותקפו מטרות ופעילי הג'יהאד האסלאמי, וסוכלו חמישה מחבלים. מנתוני צה"ל עולה כי אחוזי ההצלחה בפגיעות הם למעלה מ-90%.
מבצע שומר חומות בחודש מאי אשתקד היה נקודת מפנה עבור חיל השריון. בזמן שחיל האוויר התהדר בתקיפות אוויריות ולוחמי היבשה הצטלמו עם מסיכות סקי בצירים וסביב היישובים והפעילו רחפנים, פעלו מתוך החורשות ומאחורי תלוליות עפר באוגדת עזה טנקי המרכבה וביניהם יחידה מסווגת של חיל השריון.
"הגאווה הגדולה שלי? שכוחות השריון, כולל היחידה המסווגת הגיעו בול בזמן, עולים לעמדות, יורים, פוגעים ומפעילים אש", סיפר נג'מה בראיון בלעדי לוואלה, "עם כל התסכול שרצינו להיכנס (לעזה א.ב) וזו החלטה לגיטימית לא לעשות את המהלך הזה. היתה לנו מוכנות גבוהה, המערכות עבדו 100%, תיאומי כוונות ירי, הכול פגע. לא בכדי שתי יחידות שריון קיבלו תעודות הערכה אחרי המבצע. פגענו ב-72 מטרות שבקצה יש מחבל. ירינו 1,900 פגזים. היו כחמישים סגירות של מעגלי אש".
אך השינוי שעבר חיל השריון בשנתיים האחרונות לא בא לידי ביטוי רק רק בשיטות ההפעלה, איכות המיגון האקטיבי (מעיל רוח) שהשתדרגה, היקף ודיוק החימושים וקצב האש, אלא יכולות החשיפה של האויב שהוגדרו על ידי זרוע היבשה כפעולות המסווגות של חיל השריון.
"יש היום יחידה מסווגת בחיל השריון", הסביר קצין שריון ראשי. "ברגע שצוות הטנק והכוח המסווג מאתרים את האויב הם יכולים לפגוע בו עם שלל חימושים או להעביר את את המידע ליחידות ביבשה או האוויר. התהליך המבצעי נוסה בהצלחה רבה במבצע שומר חומות. האירוע היחידי שהעלה ביקורת נגד כוחות היבשה היה בנושא ההונאה במהלכה הגיעו טנקים ונגמ"שים לקו הגדר ברצועת עזה כדי לשכנע את ארגוני הטרור".
אחרי מבצע שומר חומות כשהמשקל הסגולי של הטנקים עלה בעיני הפיקוד הבכיר, בשילוב הטכנולוגיה המתקדמת שחושפת את מיקום האויב עם יכולת סגירת מעגלי האש שהתקצרו (חשיפת מיקום האויב), העברת המידע לכוח התוקף, ירי ופגיעה) הוחלט להטיל משימות על כוחות השריון במערכה שבין המלחמות. בשנתיים האחרונות נטלו על עצמם כוחות השריון מספר דו-ספרתי של משימות השמדת תשתיות בגבול סוריה שנועדו לשרת את פעילות צבאית של חיזבאללה ואיראן בשטח סוריה.
"יכולות הירי, הפגיעה, הדיוק… אתה יורה חצב (פגז, א.ב) למבנה… אתה משמיד אותו. זה כלי קטלני", התייחס תא"ל נג'מה להפעלת השריון במערכה בין המלחמות כדי לסכל את כוונות איראן וחיזבאללה בסוריה, "זה תהליך שלם שכולל מודלים לפני, נוהל קרב מסודר, הגעה למקום, וביצוע המשימה".
בראש סדר העדיפויות של חיל השריון עומדת החזית הלבנונית. החשש הוא מחוליות טרור של חיזבאללה שיחדרו ליישובים ולמוצבים ולכן כדרך קבע יש טנקים שפזורים לאורך כל הגבול. "הטנק נייד, מהיר ומדויק להגנה. עם הטכנולוגיה שלו הוא גם יודע לאתר את האויב ולתקוף", הסביר הקשנ"ר והוסיף, "ההישג הנדרש השני שלנו הוא להגיע עם כוחות גדולים לגבול ולהתחיל בתמרון. יש לנו כמה חטיבות מילואים וסדיר שיודעות בשעות ספורות להגיע אל הגבול ולצאת קילומטרים קדימה (לשטח אויב, א.ב) כדי לתת את מרחב האבטחה".
השלב הבא יהיה התמרון העמוק מאוד כדי לפגוע לפי הגדרות הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי במערכי הפיקוד והשליטה של האויב, באתרי הרקטות, טילים ופצצות המרגמה ובמערכים המיוחדים שלו שמוקמו בלב אוכלוסייה ובאתרים מבוצרים מעל ומתחת לפני הקרקע.
אז איך תראה המלחמה הבאה? מה יהיה מיקום הטנק?
"בעבר דובר הרבה על התנועה, הניידות, המיגון והקטלניות. זה של פעם. עכשיו אנחנו מדברים על הקישוריות. האופן שבו מתחבר הטנק לשאר הכוחות במרחב ומעביר לו מידע (מטרות). גם בחשיפת האויב אתה נמצא שם. המערך המיוחד שלנו מביא את חשיפת האויב. עדיין יש אדם בקצה שמחשב את כל המידע ומעבד את כל הסנסורים. זה כלי חשוב במלחמה".
אי אפשר להמנע מהשאלה על שיבוש צירי התנועה במיוחד אחרי מה שקרה במבצע שומר חומות כשנחסמו צירים והטנקים אמורים לנוע על גבי מובילים מדרום לצפון והפוך. מה יהיה במלחמה הבאה?
"אנחנו מתכוננים לתרחיש הזה. גם בתרגיל מרכבות האש תרגלנו תנועה במפת צירים חלופיים בדגש על הזירה הצפונית. הצירים האלו מאפשרים לכלים שונים ביניהם מובילי טנקים לנוע ממקום למקום ביעילות ובמהירות במצבי חירום. בנוסף, אנחנו מתאמנים על נסיעה בצירים ודרכים".
איך אתה מגדיר את טנק "ברק" שנמצא בניסויים ויכנס לשירות מבצעי בקיץ 2023?
"זה כבר לא טנק ותותח אלא מכונת סנסורים. אני ויואל (האלוף יואל סטריק א.ב) קראנו לו "מכונת חשיפה תקיפה". הסנסורים שלו מחברים תמונה. עברנו מזמן מסריקה לחקירה. הוא חוקר את השטח ובונה תמונה אחרת לגמרי על האויב ואת המידע הזה באמצעות הקישוריות אתה יכול להעביר לכולם. או לתקוף או להכווין כוחות. הם גם ילחמו עם מדפים סגורים בלי להוציא את הראש מחוץ לטנק כדי לראות ואז הם לא יהיו חשופים לירי צליפה. בקיץ 23 תהיה פלוגת טנקי ברק ראשונה בחטיבה 401".
במהלך מלחמת לבנון השנייה הצליח חיזבאללה לפגוע בטורי השריון שנעו בוואדי הסלוקי באמצעות מספר רב של טילי נ"ט מהמתקדמים בעולם. כיצד יראה מעבר בסלוקי במלחמת לבנון השלישית?
"הוא יראה אחרת בזכות מערך החשיפה שלנו. ההגנות. ההגנה היא התקפה. נחשוף בעתיד את כולה אבל ממה שאפשר להגיד מערכת ההגנה מסוג 'מעיל רוח' משפרת לנו מאוד את ההתקפה. היא הופכת את ההתקפה להרבה יותר מדויקת ובשלב מוקדם. יש כאלה שמפנטזים על כך שהצוות יירה על האויב עוד לפני שהוא ישגר את הטיל על הטנק. כבר עכשיו הטנק יודע לסגור על האויב מהר מאוד לפני שהוא מסתלק ולפגוע בו. הדיוק טוב יותר מסיבות טכנולוגיות. למעט המילה אש? הכול אוטומטי. יש לא מעט שיפורים. כמו טעינה אוטומטית של מעיל רוח.
ועדיין מרבית כוחות המילואים בשריון מבוססים על טנקי מרכבה סימן 3 בז בעוד הסדיר נוסע על טנק מרכבה סימן 4.
"נכון. סימן 3 בז זה עדיין טנק בהשוואה לכולם. יש לו שו"ב. חוץ מהגנות? יש לו הכול. אין יותר סימן 2. כשיכנסו הברקים תקום חטיבת מילואים סימן 4 הבאה במילואים".
אז איך אתה מסביר את המצב שלמרות השינויים הטכנולוגיים, החשיבות שמייחסים בצמרת צה"ל לטנקים כולל בשטח, יש לחיל השריון עדיין בעיות במוטיבציה לפני הגיוס. למה הם מעדיפים לרוץ על הגבעות מאשר לתמרן בטנק ממוגן מפני טילים עם עוצמת אש שמשתווה לפלוגת חי"ר?
"מודה, זה מאתגר. מאתגר לספר את הסיפור. היום במדיה יש הכול אבל אתה לא יודע כלום עדיין (רומז ליחידה המסווגת שלא נחשפה עד כה במלואה א.ב). בשנת 2019 נכנסתי לתפקיד הייתי פוגש 18-19 צוותים בגדוד. היום? למעט פיק נמוך בחטיבה 401 כתוצאה מבעיית תכנון (לא חישבו נכון סיום שירות של בני ישיבות הסדר א.ב)… יש לנו בממוצע של 24-25 צוותים. כיום אנחנו באזור ה 0.65- 0.75 מתמודדים על כל מקום (לשם השוואה: בגולני זה נע סביב ה-4 מועמדים לכל מקום). בעבר היינו ב-0.3 ואני עדיין לא מרוצה. אבל בוא נספר את כל הסיפור. כשאתה בא היום להכנה בבה"ד 1, ממתינים לצוערי חיל השריון 43 מיטות, כי זה מה שאני צריך. יש לי 74 חיילים שרצו להיות קצינים. אחרי מיון יש לנו 65 בהכנה. תחשוב איזו מוטיבציה יש לקצונה. לכן זה כאילו קסם. איך אתה לוקח חיל… שהמוטיבציה היא 0.7 על כל מקום ו… איך המפקדים מביאים את המוטיבציה למצב כזה. חיל השריון היום הוא החיל עם הנשר הכי נמוך. תבדוק אותי מול אנשי כוח האדם. יותר טוב מגולני. ארבעה מפקדי מחלקות כשהייתי מג"ד הם היום מפקדי פלוגות. זו תחושת גאווה. ארבעה מ"פים מתקופתי כמח"ט יהיו בשנה הבאה מג"דים. תהליך הגיוס מאתגר אבל ברגע שהם מגיעים לשריון יש יציבות ויותר מזה. יש גם איכות מפקדים".
האם החלטתם לשנות משהו כדי לקבל תוצאות אחרות במוטיבציה לפני הגיוס?
"תנאי השירות. מה הם לובשים? סרבלים חדשים. לחייל יהיו מדים טובים יותר. אפוד מותאם לטנק. מענה שלם לחיל השריון. חושבים על איך הוא חי, תנאי יציאות. יש להם 25 צוותים בתעסוקה מבצעית. זה מאפשר למג"ד להוציא יותר חיילים לחופשות, יותר להפניות רפואיות. אנחנו חושבים על מיתוג חדש. אולי להחליף סיכה, תג, להחליף שמות לתפקיד טען תותחן. האיטלקים, למשל, קוראים לנהג הטנק 'הטייס של הטנק'. יש לנו תוכנית מערכתית. למשל לקראת הגיוס הקרוב באוגוסט קיבלנו קובץ שמות. 75% רוצים שריון. זה יפה".
יש שיח על מעבר לשלושה אנשי צוות בטנק בגלל יכולות חישוב גבוהות וטכנולוגיה מתקדמת של הטנק?
"לא נעבור לשלושה אנשי צוות. זה אולי עתידי. לפלטפורמה הבאה. אנחנו מדברים לשלוט ברק"מ (רכב קרבי משוריין) עם פחות אנשי צוות, אבל לא בטווח הזמן הנראה לעין. טנק לא מאויש עם טנק מאויש? אנחנו שם. תחשוב שמהרק"מ יוצאים רובוטים. לא רק רחפנים… אולי הפלטפורמה הבאה לא תהיה טנק".
בשנה האחרונה עסק צה"ל בשריונריות . אתם עומדים על סף המלצות נוספות בנושא לרמטכ"ל.
"הפיילוט קורה. יש כבר פלוגה שרצה, עם הכשרות, לוחמות ופיקוד, אנחנו לקראת הצגה של הדבר הזה".
אתה יכול לשתף ברמה האישית מה דעתך?
"ברמה המקצועית הן עושות עבודה טובה והן כשירות, ואנחנו כחיל דוגמים אותם כל כמה חודשים, והם מתכוננים לזה, והם מראות רמה מקצועית גבוהה. אני חושב שצריך לתת לזה עוד זמן, כי מתחילה השחיקה, מתחילים עניינים של קווים ארוכים, מוטיבציה לגיוס, כלומר אני חושב שזה בהחלט בכיוון מקצועי טוב ונכון, אין לנו פצועות. כדי להיות הוגן, אין לזה תהליך שיווק אגרסיבי. כרגע זה בהגנת הגבולות, מפרסמים את זה שם, יש בגבול מצרים פלוגה, והיא מתבגרת. זה כשיר, זה עובד, זה עוד צריך לעבור תהליך התבגרות, למשל של נוהל הקרב, הבנת יכולות, חיכוך מבצעי. האם נעשה פעולות אגרסיביות לכאן ולכאן כדי לרצות מישהו? אני לא שם".
אז למה הוצאת שריונרית ראשונה לקורס קצינים?
"אני חושב שהפלוגה הזו צריכה להיפרד מתישהו מהמ"פ הטנקיסט. היום המ"פ שם הוא בן. אני רוצה שתהיה שם מ"פית ותהיה שם מ"פית לדעתי בכשירות הזו. אני חושב שהפרויקט הזה כרגע הוא בכיוון חיובי. אני חושב שצריך שנייה עוד זמן. השלב הבא? למסד את ההכשרה".
מה לימדה אתכם המלחמה בין אוקראינה לרוסיה על השריון?
"היא מלמדת אותנו שתמרון לעומקים מחייב רק"מ (טנקים ונגמ"שים) ולא ברגל. שהארטילריה והרום הקרוב לקרקע ויכולות של סגירת מעגלי אש כלפינו וגם אנחנו כלפי האויב הוא אירוע שצריך להמשיך אותו. הרבה מהנפגעים הרוסים הם כתוצאה מסגירת מעגלי ארטילריה של האוקראינים לא הכול שם זה מטילי נ"ט. הרבה ארטילריה. אני תמיד אומר למפקדים בתרגיל הגדודי והפלוגתי תדמיינו שיש מעליכם רחפן, ביום ובלילה. אני יוצא מתוך ההבנה שתמיד יש מעליהם מצלמה. כל הזמן. אני אומר להם 'תהיו מוכנים להתקפה ארטילרית וכשאתם חושבים שאתם מפתיעים, זה לא תמיד ככה'".
יש עוד לקח בולט?
"הרוסים עבדו בניגוד לדוקטרינה שלהם. הם נסעו חד חילי ולא רב חילי. כל היתקלות קטנה שיתקה אותם. לא היתה להם מחלקת חי"ר לידם (בניגוד לתפיסה של צה"ל א.ב). הם לא הפעילו ארטילריה. השיירות הארוכות שלהם היו מאוד מאוד פגיעות. במיקרו טקטיקה? כשהם צמודים, צפופים, עם פק"ל קנים כולם לאותו מקום, בלי חי"ר, שריון, הנדסה, אז מה הפלא שאתה עולה על מטענים? לכן זה רק חיזק אותנו בתובנה של הרב חיליות וחיזק אותנו גם בעניין הגנתי להבין שמעלינו תמיד יש רחפן שרואה הכול. ומה אם תהיה להקת רחפנים? לכן תפעיל מרגמות ותפעיל ארטילריה. העולם מבין את אותו דבר.
"השתתפת בתרגילי מעברי האש. ראית בעיניים איך הטנקים הממוגנים שלנו מקושרים זה עם זה ושאר הכוחות. הם פורצים את הדרך. הם קרב ההתקדמות ואחריהם מביאים כוחות חי"ר לטהר את המקומות המורכבים. לדעתי ההיגיון הזה יישמר והוא רק יילך ויתחזק, כי הטנק היה יותר ממוגן, יותר מהיר, יותר מקושר ויותר סוגר מעגלי אש. אוקראינה שינתה את התמרון. התחדד הצורך בלהחזיק פלטפורמות כמו הטנק והנגמ"ש. לאחרונה אמרתי לאיטלקים שלהחזיר כשירות בחטיבה שפירקו לוקח לפחות חמש שנים. כולם מתמקדים בתמונות של הפגיעות האוקראיניות בשריון הרוסי ומה שהם עוצרים, אבל שוכחים שהרוסים התקדמו 150 ק"מ. אסור לשכוח שחלק מהדוקטרינה שלהם כוללת את זה שכשזה נגמר, הם עוזבים את הטנק. זה לא מקרי שאתה רואה טנקים נטושים נגררים על ידי טרקטורים של אוקראינים".
השריונר הבכיר, גיבור מלחמת יום הכיפורים, האלוף במילואים יצחק בריק מלא ביקורת על צה"ל וכוחות היבשה. שוחחת איתו?
"שוחחתי עם בריק. אין מה להשוות בין מה שהיה לנו ב-2006 להיום. אני יודע להגיד לך בדיוק מה מצב כשירות בכל ימ"ח ובכל חטיבה. גם חטיבה שהיום היא בכשירות נמוכה אני יודע למה ואיזה משאבות בלם חסרות לה. אני אומר לך שהמצב הוא טוב. ואני גם יודע על מה הם התאמנו. הכנסנו בשריון אימון כוכבף, תלת יומי וחד יומי. חייל (במילואים א.ב) נוגע פעם בשנה בטנק. היה מסדר רמטכ"ל . אני הייתי איתו באוגדה 252 ועם ראש אט"ל. בחטיבה 10 ו-14. זו לא אוגדת חוד. פתחתי ארגזים, ארגזים טובים.
"המצב באוגדות החוד? אני חושב שהוא טוב מאוד. בריק מדבר עם על הנושא המקצועי, על הסיור. אנחנו קשובים לבריק. אני מתייחס למה שהוא אומר ברצינות אבל אני חושב שהפער שהוא מדבר עליו… אני לא רואה אותו דבר. אני מאמין יותר ממנו בכשירות ובאימונים של האנשים. אני חושב שמה שהוא מבין על כשירות הטנק, בסימן 4, שרידות, הגנות - זה קצת אחרת.. אני מאוד מעריך ומכבד אותו אבל אני חושב שהפרספקטיבות של ההסתכלות, והרזולוציות שונות. ביצענו שינויים בהכשרה כדי להעצים את הפיקוד, ואז נוצר לי ראש חץ איכותי לפיקוד. יש לנו גם מסלול בז ייעודי לקצונה, מחלקה שהאקס פקטור שלהם היא מומחיות ברובאות, התנסות מבצעית, פיקוד איכותי. יש את מסלול רחף לנושרים מסיירת מטכ"ל ויחידות מיוחדות. אנחנו אומרים להם: "בואו תהיו מפקדים, אל תהיה חי"רניק רגיל - והם באים והופכים לקצינים. בסוף יש הבנה בצבא מלאה מלמעלה עד למטה שכשיהיה אירוע, אין דבר כזה בלי טנקים".
בתרגיל האחרון בקפריסין צה"ל תרגל לחימה בדרום לבנון. לא ראיתי שם טנקים. זה אומר שיהיה איגוף אנכי ללא טנקים?
"(הוא מחייך). גדוד 53 היה שם עם כלי רכב שירדו מהנחתות. רכב מדמה טנק. אני צריך להגיד יותר מזה? בכל פעולה שיש בה כוח יבשתי, חיל השריון מעורב בו".
זהו. אתה מסיים פרק בחייך. איך אתה מסכם את התקופה?
"זה מעמד מיוחד עבורי - סיום תפקיד קצין שריון ראשי, אך גם מעמד סיום שירותי בצה"ל. בשיח הצבאי והציבורי מרחפת כל הזמן שאלת מימוש יכולות היבשה והתמרון. לאחר כמעט 30 שנות שירות ביבשה אין לי ספק בשני דברים: האחד, כאשר מדינת ישראל תידרש למלחמת אין ברירה, כאשר ינחתו מאות טילים בעורף, התמרון יוטל בוודאות. השני, היבשה חזקה היום יותר מאי פעם, בשילוביות, ביכולות, באנשים, באימונים ועוד. תחת שתי וודאויות אלה עלינו לשקוד על המוכנות והחדשנות כך שכאשר יוטל התמרון הוא יהיה המוכן ביותר והמתקדם ביותר. במארג הזה חיל השריון, על חטיבותיו וגדודיו הוא גם מתקדם וגם מוכן. הוא חיל חזק סימן קריאה!".