בשבוע שעבר ציין תאגיד השידור 5 שנים להיווסדו. במסגרת קמפיין החגיגות, כולל אלו שנערכו ממש במדור זה, סיכמו ב"כאן" חצי עשור עם רשימה של הצלחות: חירות פוליטית, מעבר לעולם דיגיטלי ותכנים שמושכים את הקהל הצעיר ונמכרים אל מעבר לים. בשבוע שעבר הרחיק לכת מנכ"ל התאגיד (הנמצא בהליכי הדחה) ובטור חגיגי שפרסם בהארץ (כזכור, העיתון שפרסם את התחקיר שהוביל להדחתו), הוא פירט את רשימת ההישגים שלו. "כל העובדים, היוצרים והמנהלים בתאגיד השידור הישראלי. חצי מיליון ישראלים צפו בתוך יומיים בפרקים הראשונים של העונה השנייה של "טהראן" רק בדיגיטל, כאן רשת ב' היתה לתחנת האקטואליה הטובה והמאוזנת בישראל, וכאן רשת ג' נהפכה לפסקול הכי ישראלי והכי מוצלח על הסקאלה", כתב קובלנץ.
"ההישג הגדול ביותר שלנו בחמש השנים האחרונות הוא שהשגנו את אהבת הציבור הישראלי ואת אמונו. אפשר לומר בביטחון, שהרפורמה להקמת גוף שידור ציבורי חדש היא מהרפורמות היחידות בתולדות המדינה שצלחו", הוסיף.
קשה לחלוק על איכות התכנים (שהתאגיד אישר להפקה). חלקם בהחלט העלו את קרנו של תאגיד השידור הצעיר (ואת ישראל) על המפה. גם על האירוויזיון המוצלח שהפיק אין חולק. אלא שבמקביל לכל אלו, במבחן הקובע - היקף צריכת התוכן המופק והמשודר בתאגיד - נמשך תהליך הירידה.
תזכורת: מעבר ליעדי האיכות ולסילוק השחיתויות שאיפיינו את רשות השידור (ולבסוף הובילו לסגירתה), הקמת התאגיד נועדה לעצור את הירידה ולהחזיר את השידור הציבורי הישראלי למסלול של צמיחה. מבדיקת וואלה! ברנז'ה עולה כי זה לא קרה.
עוד בוואלה!
פועל בחשכה
מנתוני הצפייה ההיסטוריים בשעות הפריים וברצועת החדשות בערוץ 1 וערוץ 11 מ-1998 ועד מאי 2022, עולה כי מגמת הירידה בצפייה בשידורי הציבורי בישראל נמשכת. גם כשמחדדים את ההשוואה לחמש השנים האחרונות - החלשות במיוחד - של רשות השידור, מצבו של תאגיד השידור מבחינת היקף הצפייה נותר רעוע: ממוצע הצפייה בפריים ברשות עמד על 3.76% ואילו בתאגיד הוא עומד על 3.5%. בחדשות: ברשות הוא עמד על 4.26% ואילו בתאגיד הוא עומד על 3.98%.
דוגמא בולטת שיכולה להעיד משהו על האווירה הלא ממש מקצועית המאפשרת את הירידה היא נושא המחקר. למרות שבערוץ ציבורי "רייטינג הוא לא הכל", מחלקות מחקר הן גוף מרכזי בכל ערוץ טלוויזיה, ומשמשות כלי הכרחי לבחינת הרגלי הצריכה והאהדה של הציבור את השידורים; הן בוחנות דקה אחר דקה את זרימת הקהלים בין הערוצים השונים מה שמאפשר להן להבין מה עובד ומה לא. גורם בכיר בענף אומר: "לא כך עובדים כיום ערוצי טלוויזיה, גם לא ציבוריים. ערוצי טלוויזיה צריכים לדעת כל יום כמה צופים בהם וכמה צופים בערוצים המתחרים כדי להבין מה עובד ומה לא עובד. לשם כך הם חייבים data, כחומר גלם לניתוחים ולעיבודים. בלי זה לא ניתן לעבוד".
התאגיד בניצוחו של המנכ"ל קובלנץ ובהסכמתה הכנועה של מועצת התאגיד, החליט כזכור להיפרד מועדת המדרוג, ולמעשה ויתר כליל על השימוש בנתונים שהיא מנפיקה. וכך, בניגוד לשאר הערוצים (המסחריים) הבוחנים מדי יום את המפה הטלוויזיונית בה הם פועלים, התאגיד למעשה פועל בחשכה מוחלטת ללא נתוני רייטינג של עצמו ושל המתחרים. מהנתונים נראה שהתוצאות בהתאם.
חדשות ישנות
בהקשר זה חשוב לציין שהירידה בערוצי הברודקאסט, כפי שכבר נכתב פה כמה וכמה פעמים, אינה נחלתו של השידור הציבורי ומאפיינת את הרגלי הצפייה העולמיים המשתנים. החולשה ההולכת וגוברת של הטלוויזיה הליניארית מול פלטפורמות הסטרימינג וה-VOD אינה חדשה, אם כי היא מתרחשת בישראל בפיגור יחסי לזו שבעולם המערבי. למעשה, שנת 2019 הייתה שנת מפנה שבה למעלה מ-50% מהצופים לא צפו בשעות הפריים-טיים בערוצים המסחריים או בשידור הציבורי, אלא צרכו את התוכן שלהם באפיקים אחרים.
במובן זה, בתאגיד אבחנו נכון את הבעיה והשקיעו את מרצם בעולמות הדיגיטל. אך לצד הקושי למדוד את היקף הצפייה ברשת לצד מה שנראה כהזנחת הליך הבדיקה העצמי של הפלטפורמה המרכזית שלהם, הפכה עבורם לרועץ. ועוד נקודה: דווקא התאגיד הציבורי בחר לשתף פעולה ולשים את תכניו ביוטיוב של גוגל. אותה גוגל שסומנה זה מכבר ברוב מדינות העולם המערבי כאויבת מספר אחת של הפקות המקור, שכן איננה מחויבת במס.
יש להבין. לא מדובר פה במחדל של המנכ"ל בלבד אלא גם של מועצת התאגיד, לפחות זו הקודמת, שהיתה ברובה ללא נסיון מקצועי בטלוויזיה. לאחרונה מונו למועצה יוחנן צנגן לשעבר מנכ"ל רשת ויונה ויזנטל לשעבר סמנכ"ל yes, וההערכה היא כי הם יתרמו מנסיונם למועצה, ובכך יגיע השינוי.
כאן בתגובה: "הרייטינג בטלוויזיה שייך לעידן הישן"
מכאן נמסר בתגובה: "נתוני הרייטינג בטלוויזיה שייכים לעידן הישן. בכאן צופים בפלטפורמות השונות מאות אלפים ביום. הפרק הראשון בעונה החדשה של טהרן עבר 600 אלף צפיות בדיגיטל, שמקביל ל-24 אחוזי רייטינג. קופה ראשית עברה 2 מיליון צפיות לכל הפרקים בעונה האחרונה!".
"אם כל הערוצים בירידה כנראה שהצופים עוברים מצפייה לינארית לדיגיטלית ונתוני המדידה של הקופסא בסלון , מיושנים ולא רלוונטיים. על כל צופה בקופסא יש לנו 5-7 צופים בדיגיטל. ועדת המדרוג הבטיחה פיילוט בנושא מדידת הדיגיטל ועד היום לא ידועות תוצאותיו. התאגיד מקדם מכרז שיציג תמונה אמינה של הצפיה בתכנים המשודרים בטלוויזיה ובדיגיטל וכן במדידת המאזינים לרדיו וכל גוף שיחפוץ בכך יוכל להצטרף".