תגידו מזל טוב: שתי הכרזות חדשות היום (ראשון) של גנים לאומיים חדשים בישראל - הגן הלאומי עובדיה באזור הגליל התחתון והגן הלאומי תל אשדוד בסמוך לעיר אשדוד. ההכרזה הרשמית היא השלב הסופי בתהליך ההכרזה על שמורות טבע וגנים לאומיים, שאורך לרוב מספר שנים ורצוף שלבים מורכבים, שמובילה רשות הטבע והגנים מול גורמים רבים.
תל עובדיה: מהאתרים הפרהיסטוריים הקדומים בעולם
גן לאומי תל עובדיה נמצא בשטח של כ-25 דונם, שוכן בגדתו המערבית של נהר הירדן, בסמוך לשפך נחל יבנאל, ומערבית לתל עובדיה. זהו אחד האתרים הפרהיסטוריים הקדומים ביותר בעולם מחוץ ליבשת אפריקה.
יחודו של האתר בממצאים הפרהיסטוריים שנתגלו בו ותרומתם להבנת אורח חייו של האדם הקדמון. האתר הפרהיסטורי הקדום התגלה בשנת 1959 והוא בתצורה גיאולוגית המכונה תצורת עובדיה. תצורה זו בנויה ממשקעים מארבעה מרכיבים - קונגלומרט (תלכיד נחלים), חול, סילט וחרסית. תצורה זו נוצרה בסמיכות לגוף מים מתוקים ועברה שינויים מחזוריים כתוצאה משינויים במפלס גוף המים. כתוצאה מפעילות טקטונית חלו שינויים במבנה הגיאולוגי של התצורה, שהתקמטה ונשברה לצורת קמר זעיר. המשטחים בהם שכן בעבר האדם הקדמון באתר נטויים כיום בזווית של 70 מעלות.
הממצאים שנאספו במקום זוהו כחשובים ביותר. החפירות הראשונות באתר החלו בשנת 1960 ונמשכו ברצף עד שנת 1974, וכן בשנים 1988-1994. במהלך החפירות נחשפו למעלה מ-60 שכבות קרקע, בהן נמצאו עצמות בעלי חיים - כולל מינים שנכחדו מהעולם, ובסך הכל 120 מינים שונים, עצמות אדם - מטיפוס "הומו ארקטוס" - האדם הזקוף, ויותר מ-10,000 כלי אבן קדומים. האנשים שהתגוררו באתר היו ציידים-לקטים, ולא נמצאו עדויות לשימוש באש באתר.
טיפוסי הכלים באתר יוצרו על ידי שלושה סוגי חומרי גלם - בזלת, גיר וצור. שטח המפלסים הארכיאולוגיים שנחפרו באתר הוא כ- 1,540 מ"ר. הממצאים באתר תוארכו לתקופה שלפני כ-1.4 מיליון שנה, כאשר מעל ומתחת לתצורה זו נמצאות שכבות בזלת - "בזלת הכיסוי" שגילה בין 3.1-3.7 מיליון שנה, ו"בזלת הירמוך" שגילה בין 560-680 אלף שנה. במאמרו של בר-יוסף משנת 2009, מתפרסם תיארוך חדש לממצאים, לפי מגוון מיני בעלי החיים שנמצאו בעובדיה, בין 1.5-1.2 מיליון שנה.
לחקר האתר וממצאיו יש תרומה חשובה ביותר להכרת והבנת ראשית הגזע האנושי, החי והצומח, האקלים והגיאולוגיה בתקופה הנידונה (פלייסטוקן תחתון). כמו כן יש לאתר חשיבות בינלאומית לחקר הביוגיאוגרפיה , תהליכי האבולוציה ובחינת תאוריות בדבר הגירת האדם ובעלי חיים.
נכון לעתה, האתר אינו ערוך ומונגש לקליטת מבקרים. עם ההכרזה בכוונת רשות הטבע והגנים יחד עם גורמים רלוונטיים נוספים לבחון אפשרויות לשימור, פיתוח והנגשתו למבקרים. בתוך כך, בימים אלו פועלת באתר משלחת חפירות ישראלית-אמריקאית, אשר ממשיכה לבחון את הממצאים המרתקים שבאתר.
תל אשדוד: תל מהגדולים בארץ
הגן הלאומי, בשטח של כ-314 דונם, ממוקם על הגבול המערבי של חולות ניצנים, כחמישה קילומטרים מדרום לעיר אשדוד. תל אשדוד הוא מהגדולים בארץ, מתרומם לגובה של כ-50 מטרים מעל פני הים ומרוחק כארבעה קילומטרים מהחוף. אפשר להבחין בו בשני חלקים עיקריים: האקרופוליס (העיר העליונה) והעיר התחתונה. בתקופה הקדומה אשדוד הייתה עיר חשובה, בעיקר בתקופת הברונזה המאוחרת ובתקופת הברזל. לראשונה נחפר התל בשנת 1962 ועד 1972 בוצעו עוד 6 חפירות (סך הכל 7 חפירות, 3 מלאות ו-4 חפירות בדיקה קטנות).
העיר הקדומה ותושביה הוזכרו לראשונה בתעודות מתקופת הברונזה המאוחרת. אשדוד הייתה מרכז לעיבוד אריגים וצביעתם, ולסחר במלבושים צבועים בצבע ארגמן בתקופת הברונזה המאוחרת.
העיר שוכנת על פני 23 שכבות היסטוריה כאשר הקדומה ביתר מתקופת הברונזה התיכונה והמאוחרת ביותר משלהי התקופה הביזנטית. עם ההכרזה הרשות תבחן אפשרויות לפיתוח האתר יחד עם גורמים רלוונטיים.
לדברי רעיה שורקי, מנכ"לית רשות הטבע והגנים, "אני מברכת ומודה לשרת הפנים איילת שקד, לשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, למינהל התכנון ושאר הגופים המעורבים על ההכרזות החדשות, שהינן הדרך הטובה ביותר לשמור על ערכי הטבע, מורשת ונוף הייחודיים של ישראל. בתקופה זו, בה השטחים הפתוחים מצטמצמים למול הפיתוח המתעצם והקושי לקדם הכרזות בשטחים ערכיים, זו בשורה משמחת. שני גנים לאומיים המשמרים את ההתפתחות התרבותית והאנושית שחשוב לשמר בפרט למול ההתפתחות האנושית בת ימינו".