פינלנד הודיעה היום (חמישי) באופן רשמי על כוונתה להצטרף לברית נאט"ו, לאור החששות שהתעוררו במדינה לאחר הפלישה של רוסיה אוקראינה.
"פינלנד חייבת להגיש בקשה לחברות בנאט"ו ללא דיחוי", אמרו ראש הממשלה סאנה מרין והנשיא סאולי ניניסטה בהצהרה משותפת. "אנחנו מקווים שהצעדים הלאומיים שעדיין נדרשים כדי להגיש בקשה רשמית ייושמו במהירות בתוך כמה ימים", הם הוסיפו.
פינלנד, שחולקת גבול של 1,300 ק"מ עם רוסיה, כמו גם עבר בעייתי, הגבירה בהדרגה את שיתוף הפעולה שלה עם הברית הצפון אטלנטית מאז שרוסיה סיפחה את חצי האי קרים ב-2014. עם זאת, עד הפלישה לאוקראינה בפברואר, המדינה הנורדית נמנעה מלהצטרף לברית כדי לשמר יחסים ידידותיים עם השכנה ממזרח.
דנמרק הודיעה כי תפעיל לחץ כדי להאיץ את תהליך הקבלה של פינלנד לנאט"ו, אמרה ראש הממשלה מדה פרדריקסון לאחר ההצהרה המשותפת של מנהיגי פינלנד. "דנמרק תקבל בברכה את פינלנד לנאט"ו. זה יחזק את הארגון ואת הביטחון המשותף", היא צייצה. "דנמרק תעשה הכל כדי להבטיח קבלה מהירה לאחר הגשת הבקשה הרשמית", היא הוסיפה.
העמדה בקרב העם הפיני לגבי הצטרפות לנאט"ו השתנתה במהירות לאחר שרוסיה החלה ב"מבצע המיוחד", לדבריה, באוקראינה. התמיכה הציבורית הפינית בהצטרפות לארגון זינקה לשיא בחודשים האחרונים, והסקר האחרון של רשת הטלוויזיה הממלכתית YLE הראה כי 76% מהפינים תומכים בצעד כזה, בעוד 12% בלבד מתנגדים. לפני המלחמה באוקראינה, התמיכה בהצטרפות לנאט"ו היתה בממוצע 25%.
נייטרליות צבאית סיפקה את הפינים במשך עשורים, כדרך להימנע מעימותים אבל הפלישה של רוסיהל מדינה ריבונית הובילה לגידול במספר האזרחים שרואים ביחסים הידידותיים עם רוסיה מלים ריקות תוכן.
המלחמה באוקראינה והאיום על המדינה עוררו חששות בפינלנד גם בשל העובדה שנלחמה נגד הרוסים ב-1939-1944 והצליחה למנוע פלישה רוסית בתמורה לאובדן 10% משטחה במסגרת הסכם שלום. כעת, עיני העולם נשואות לשבדיה, שעל פי הפרשנים, צפויה לנקוט בצעד דומה לזה של פינלנד ולהודיע על הכוונה להצטרף לנאט"ו.