סלמונלה בשוקולד: המותגים המתחרים שירוויחו מפרשת שטראוס

הדיווחים על הליקויים במוצרי השוקולד והמאפה של עלית הולכים ומתעצמים, מדובר בחומרי גלם ביצור ממתקים שכולנו אוהבים, הליקויים נחשפו גם במוצרי הגלידה העשירים בשוקולד מהמותג מגנום, שוקובו וגלידונית של גלידות שטראוס מבית יוניליוור.

נדמה שזה לא היה החודש של שטראוס, שנמצאת גם בתהליך לא פשוט מול ארגון ה- FDA שעצר את פעילות חברת הסלטים בארה"ב, תחת המותג "סברה" לאחר שנמצאו אי התאמות בתהליכי היצור מול הדרישות והתקנים - ולא מדובר בעוד מפעל ביתי אלא במפעל הגדול ביותר בארה"ב לסלטים וממרחים, ששולט ביותר מ- 60% מנתחי השוק בסגמנט סלטי החומוס והטחינה בארה"ב.

זאת כמובן, כמעט במקביל למשבר המקומי במוצרים שמאפיינים אותה (חלקם תחת שטראוס, חלקם מזוהים עם המותג הוותיק "עלית") כבר עשרות שנים, כחברה ששולטת ב- 50% משוק מוצרי השוקולד.

אם לא היה בכך די, הרי שבסגמנט נוסף שבו היא שולטת ב- 55% מנתח השוק, שוק הדבש, תחת המותג "יד מרדכי", סיבך אותה בפרשה של איתור שרידים של חלבוני חלב במוצרי הדבש. חלב ודבש, למרות הזיכרון המקראי, הוא שילוב מסוכן לרגישים למוצרי חלב וכן סכנה רוחנית למקפידים על כשרות - לפחות האחרונים יכולים להתנחם בהודעת הבד"צ לפיה עבירת הכשרות חוסה תחת הגנת "בטל בשישים".

הימצאות חיידק הסלמונלה בשוקולד אינה חדשה לצרכן הישראלי. ממש לפני כשבועיים נחשפנו למחדל בינלאומי עצום במוצרי המותג הידוע קינדר. במפעל בבלגיה שבבעלות החברה נמצאו ליקויים שהובילו לריקול המוצרים ממדינות רבות בעולם כולל מישראל, אך כל עוד לא מדובר במפעל כחול לבן מסתבר שהרגישות של הצרכן היא פחותה.

על פי הדיווחים וגם אם נפעיל "רק" את השכל הישר, אין מדובר באירוע שקרה אתמול או שלשום אלא מדובר באירוע עתיק יותר, שכן חלק מהמוצרים שנאספו, יוצרו לפני חודשיים ויותר, ותוצאות הבדיקות הגיעו במועד מוקדם מזמני הדיווח לצרכנים, חשוב להבין שבדיקות נשלחות כל יום כחלק מתקני העבודה המחמירים שמחייבות בדיקות שונות ומגוונות, והימצאות של חיידקים אינו דבר חריג אלא מדובר במקרים שכיחים ואירועים יום-יומיים.

הרגישות שלנו היא בעיקר כאשר מדובר במוצרים מן החי כגון עופות, דגים וביצים - ששם לא לוקחים סיכונים. לשוקולד זה פחות מתחבר לנו בתפיסה. המחדל העיקרי לפיכך, אינו מתאפיין רק באירוע הנוכחי או בחברת שטראוס אלא מאפיין את ההתנהלות השוטפת בנושא, פערי זמני הדיווח והטיפול הוא תהליך איטי שלא מקבל את הרצינות הראויה. המוצר יצא לבדיקה במפעל, מרגע המשלוח לבדיקה ועד קבלת הממצאים ופיענוחם עובר זמן לא מבוטל.

רק בסוף התהליך, שלוקח לעיתים שבועות(!) יצא מכתב לקמעונאי, המכתב יציין בקשה לריקול למוצר ספציפי עם מס' ברקוד ומס אצווה שמציין תאריך יצור ומועד "פג תוקף" - ועד שזה יטופל ויוסר מהמדפים יסתבר לנו שברוב המקרים רוב המלאי כבר נגמר ונמכר לצרכנים, שכלל לא ידעו שהם צורכים מוצרים שלפחות על פי הממצאים, עלולים להזיק לבריאותם.

ומה לגבי הפיקוח? האם באמת מישהו בודק האם המוצרים הוסרו או לא? לא תאמינו, אבל במשרד הבריאות עוד לא הוקמה היחידה הזו, ובמיוחד בשנתיים בהם כל מומחי הבריאות עוסקים במשבר הקורונה אין משאבים להרחיב את הפיקוח בתחום הזה.

כמה פעמים נתקלנו בכאבי בטן, תחושה של קלקול קיבה, לעיתים אף מלווה בשלשולים והמחשבה הראשונה שלנו היא תמיד "מה אכלנו?" כאשר לרוב אנחנו מפנים את האצבע המאשימה לאותו דוכן פלאפל, או אולם האירועים שבו נכחנו אמש. המחשבה שיתכן שהיה זה חטיף השוקולד או השלגון שצרכנו, כלל לא חולפת בתודעתנו.

אגב, בגדול - מדובר במחשבה נכונה, שכן לסלמונלה יש יותר מאלפיים סוגים שונים שרק חלקם עלול להזיק לבריאותנו, כאמור - בעיקר במוצרים מן החי: דגים, ביצים ועופות.

הרגישות היתרה היא בקרב ילדים וקשישים, כאשר החשש הוא למחלות בדרכי העיכול ולעיתים לסיבוכים קשים אף יותר ובמקרים יוצאי דופן גם לסכנת חיים. מה שכן, חשוב לציין שבמקרים רבים מתפתחות המחלות זמן מה אחרי החשיפה לחיידק ולא באופן מידי.

אין ספק ששום יצרן מזון לא מעוניין למכור לצרכן מוצרים שאינם טובים, וודאי לא חברות הענק, אך המחדל העיקרי שמוביל למשברים מול הלקוחות אינו הכשל ביצור אלא הכשל באמינות.

בשנת 2016 נחשף מחדל בחברת יוניליוור, עת נמצאו במוצרי הדגנים שלה שרידי סלמונלה, אירוע שיכל להתחיל ולהסתיים ללא רעש מיוחד, אבל מה שגרם את הנזק העיקרי לחברה הייתה החשיפה לפיה יונליוור ידעה והסתירה את האירוע מהצרכנים. משבר האמון הוריד את החברה משליטה בקרוב ל-65% משוק דגני הבוקר ל-40% בלבד ולקח זמן רב, בערך שנתיים, עד שיונילוור הצליחה לצמצם את הפער בין מה שהייתה לפני הפרשה לבין המכירות אחריה.

אפשר להזכיר פה גם מקרים חמורים יותר כמו משבר רמדיה או משבר התרופות מתוצרת ג'ונסון. המשותף לכולם, למעט חריג אחד הוא טיפול כושל במשבר.

המנהלים הבכירים מונחים שלא לדבר עם התקשורת, מסתגרים בלשכותיהם - וכך מאבדים עוד יותר את אמון הציבור, כאשר האינטרס המשפטי שעיקרו הימנעות מתביעה, גובר לרוב על האינטרס המסחרי שמחייב התייצבות מול המצלמות והמיקרופונים ואמירת אמת לציבור, כדי לשקם את הברית בין יצרן ללקוח.

החריג היה במקרה שבו מנכ"ל ג'ונסון עמד מול המצלמות, לקח אחריות מלאה על הכשלים, שיתף בנסיבות שהוליכו למחדל ואף אישר לעיתונאים להשתתף, לצלם ולהקליט כל ישיבת הנהלה - על מנת לתת לציבור את התחושה שלא מסתירים מהם כלום ושהנהלת החברה מחויבת לשינוי ולשיפור. בסוף הפרשה, יצאה חברת התרופות כשהיא מחוזקת, אולי מודל שראוי להילמד על ידי מנהלים אחרים ובעיקר על ידי יועציהם במשפטיים.

ובחזרה למדף השוקולד שלנו: עד שחברת שטראוס תחזיר את הייצור לתקינות ותמלא את מדפיה הרחבים, אילו אופציות מזמן השוק למי שרוצה לצרוך קצת מאותם שוקולדים מנחמים?

• המותג הבינלאומי "מילקה" של קונצרן מונדלז, בשיווק של חברת דיפלומט צמח בשנים האחרונות בישראל ונושק לכמעט 20% מהשוק.
• חברת ויסוצקי השיקה לפני כשלוש שנים את הסדרות הבסיסיות של מותג היוקרה "גודייבה".
• חברת סידס משווקת את המותג "לינדט" עם סדרות של שוקולד בלגי איכותי.
• חברת ליימן שליסל משווקת מספר מותגים בינלאומיים ביניהם שוקולד ריטר, שוקולד הרשי'ס ושוקולד של חברת לואקר שמציגה נתח שוק מכובד במוצרי הוופלים שלה בתחרות צמודה מול מותגי עלית-שטראוס.
• חברת יוניליוור משווקת את מוצרי קליק, חטיפי וטבלאות שוקולד, ואת מוצרי ורד הגליל (כמותג) בסדרות הבסיסיות יותר.
• חברת כרמית תעשייה ישראלית מייצרת מוצרי שוקולד שונים, טבלאות וחטיפים עם דגש על כשרויות מהודרות ופיתוח מוצרים רגישים כגון שוקולד ללא סוכר וחלב.
• מותגי חברת מארס: טוויקס, מארס, באונטי, סניקרס, M&M שהם מותגים ותיקים ומוכרים.
• מותגי חברת פררו: פררו רושה, רפאלו, מוצרי קינדר (אלו שלא הוסרו מהמדפים עדיין...).
• מותגי נסטלה של אסם: שוקולד נסטלה, חטיפים כגון קיטקט, סמרטיס וליאון.
• מוצרי המותג צ'וקטה המשווקים על ידי שסטוביץ ומותגים פרטיים שתופסים ביחד נתח שוק של כ- 5% מהמכירות בסגמנט.


הכותב, ד"ר חזי גור מזרחי, הוא מנכ"ל המכון לחקר הקמעונאות