יש לו עיניים חומות וצוחקות, הוא מדיף ניחוחות משכרים של פעוטות והוא שועט לעברי במעין הליכת-חיתול מצחיקה, תוך צווחות נרגשות "אבא! אבא!"
אבל אין לי מושג מי זה הילד הזה. אני נשבע שמעולם לא ראיתי אותו, ואני לא יודע מה אני אמור לעשות איתו עכשיו. ומה שהכי מוזר זה שכולם - כולל אשתי, בנותיי הגדולות, החברים שלי והמטפלת במשפחתון - מתייחסים לנועם כאל ילדנו הקטן, כאילו היה כאן מרגע לידתו.
ועכשיו, לך תתמודד עם זה...
**
עם התעלומה הזו נפתח הספר "פתאום נועם", רומן סוחף ומפתיע מאת איש התקשורת סער ורדי. בספר, פעוט מתוק וחייכן בשם נועם צץ במפתיע בחייו של המספר, הנאלץ להסתגל למציאות חדשה, תוך שהוא מנסה להבין את פשר ההתרחשות העל-טבעית. הספר, שיצא החודש לכל חנויות הספרים בארץ וכן לאתרים הדיגיטליים, משרטט בהומור ובחן רגעים משפחתיים, ולוקח את הקוראים אל עבר מסע ספרותי אבסורדי ומשעשע.
ורדי, יליד 1980, הוא איש תקשורת מזה קרוב לעשרים שנה. בין היתר, שימש כעורך הראשי של רשת "המקומון" מקבוצת ג'רוזלם פוסט, כתב ועורך במעריב, דובר עיריית רמת-גן ודובר מחוז דן-פ"ת בכללית (תפקיד אותו הוא ממלא מאז תחילת 2019). כתבות פרי עטו התפרסמו לאורך השנים בעיתונים כמו גלובס, פורבס, ישראל היום, דה מרקר, ישראל פוסט ועוד.
ורדי מתגורר בכפר סבא, נשוי ואב לשלוש בנות (לאף אחת מהן לא קוראים נועם). "פתאום נועם" הוא ספרו הראשון, והוא רואה אור בהוצאת כנרת זמורה.
בספר הוא מביא מחוויותיו כאב לילדים צעירים, בשילוב עלילה מסתורית בנוגע לזהותו של הילד הצץ בחייו של המספר. לדברי הסופר, "פתאום נועם עוסק בשאיפה של כולנו למצוא את האיזון העדין והנכון בין חיי משפחה לעבודה, תוך התמקדות בחוויית האבהות - והוא עושה זאת דרך שלל סיטואציות מחיי הבית והמשפחה שמוכרות לכולנו.
"הספר מיועד להורים בכל שלבי גידול ילדיהם, שימצאו בו גם אסקפיזם טהור וכיפי, אבל גם בוודאי יזדהו עם גיבור הספר ועם המעשייה ההזויה שהוא נקלע לתוכה. לצערי אני לא יכול לפרט הרבה מעבר לזה, מאחר ואני לא רוצה לעשות ספוילר לקוראים - אז רק אסתפק ואומר שיש כמה וכמה טוויסטים במהלך הספר, והופעתו הפתאומית של נועם היא רק הסנונית הראשונה".
מה גרם לך לכתוב את הספר דווקא עכשיו?
"מאז שיכולתי להחזיק ביד עיפרון אני זוכר את עצמי כותב ומשרבט סיפורים, שירים, קומיקסים וציורים. היצירה, ובפרט הכתיבה, הם מוטיב מרכזי שמלווה אותי כל חיי, ואהבתי למילה הכתובה היא גם זו שהביאה אותי לעסוק בכך למחייתי - תחילה בתפקידי כתיבה ועריכה בעיתונות המודפסת, ובהמשך בתפקידי דוברות. בשנים האחרונות, ככל שהתקרבתי ליום הולדתי ה-40, הרגשתי צורך לחזור לחלום הילדות המקורי והנושן שלי, להוציא לאור ספר משלי. ב-1.1.2020 כתבתי את שני הפרקים הראשונים ובמשך חודשיים מאוד אינטנסיביים סיימתי את כל הטיוטה הראשונית של הספר.
"לצערי מתישהו באותה תקופה החליט איזה סיני לאכול עטלף או פנגולין בווהאן וזה קצת עיכב את המשך התהליך, אבל לא התייאשתי - וגם תוך כדי הסגר הראשון המשכתי לשכתב את הספר, לשלוח אותו לחברים, בני משפחה ולקולגות שהסכימו לשמש 'קבוצת ניסוי' ולהעיר הערות, ולבסוף גם פניתי לעורך ספרותי מקצועי בשם עמיר שינקמן שעשה עבודה נהדרת עם הספר. במחצית השנייה של 2020 התחלתי בתהליך של פנייה להוצאות לאור, ובמרץ 2021 חתמתי עם הוצאת כנרת זמורה".
איך הגיבו בעבודה להחלטה להוציא לאור ספר?
"כולם מאוד פרגנו ועדיין מפרגנים לתהליך העבודה על 'פתאום נועם', מחמיאים לי לכל אורך הדרך ויש גם די הרבה קולגות אצלי במחוז שכבר הצטיידו בעותק חתום עם הקדשה אישית. העבודה בכללית גם עזרה לי לדייק חלק מהאירועים המתוארים בספר, כולל פרק שבו הגיבור מבקר אצל רופא המשפחה שלו ופרקים שכוללים שיחות אחרות בנושאים רפואיים. החלקים האלה בספר נכתבו ממש יד ביד עם שני רופאים שעובדים איתי - האחת רופאת משפחה והאחר מומחה לבריאות הנפש, ואין ספק שהעבודה המשותפת עמם תרמה רבות לאותנטיות של העלילה".
יש בספר גם אלמנטים אוטוביוגרפיים?
"לא בדיוק, אבל בערך. הספר מתאר אדם שיום אחד צץ ילד בחייו וכל השגרה שלו מתהפכת, וזה אחרי שלגיבור כבר יש שתי בנות יחסית בוגרות ועצמאיות. בפן הזה 'פתאום נועם' בהחלט שיקף תמונת מראה לתהליכים שקרו בחיי האישיים סביב כתיבתו, שכן בדיוק אז אשתי ואני התלבטנו בעצמנו אם להביא ילד שלישי אחרי שתי בנות - ואפשר לומר שבאיזשהו מקום כתבתי את נועם כמו הבן שמעולם לא היה לי. רצה הגורל ובמהלך תהליך הכתיבה והעריכה אכן נכנסה אשתי להריון, וביולי שעבר נולדה לי... בת שלישית, תינוקת מתוקה וחייכנית בשם יערה".
משבר הקורונה השפיע על הספר?
"משבר הקורונה משפיע על החיים של כולנו כבר שנתיים, ובאופן אישי בעבודתי הוא מהווה חלק נכבד מהפעילות השוטפת, שנעה סביב קידום הודעות לעיתונות על מתחמי בדיקות, מתחמי חיסונים, ליווי רופאים לאולפני טלוויזיה ועוד. מעבר לזה, אני חושב שמה שחווה המספר, תחושת זרות וניכור אל מול מציאות שמשתנה לפתע פתאום מבלי שיש לו יכולת להשפיע עליה, בהחלט משתקף בתחושה שכולנו מרגישים כבר תקופה ארוכה. ההרגשה הזו שמישהו הזיז את הגבינה שלנו ואין לנו ברירה אלא להסתגל למצב החדש. אני רק יכול לקוות שנראה בקרוב כבר את הסוף של המשבר הזה ונוכל לחזור ולעסוק בדברים הטובים בחיים, כמו תינוקות וילדים, שמוסיפים לכולנו המון טעם וצבע".