הכנסת אישרה הערב (שלישי) בקריאה שנייה ושלישית את חוק הקורונה החדש, שמסמיך את הממשלה להפעיל סמכויות מיוחדות בתחום המאבק בקורונה, שיהיה תקף עד סוף 2022. החוק החדש משנה את הגדרות מצב החירום שהוחלו בשנתיים האחרונות ומחזק את הפיקוח הפרלמנטרי על פעולות הממשלה בכל הנוגע להתקנות תקנות והטלת הגבלות. החוק אושר ברוב של תשעה תומכים מול שלושה מתנגדים.
החוק, שגובש בוועדת החוקה של הכנסת בראשות ח"כ גלעד קריב (העבודה), מבטל את סמכות הממשלה להכריז על "מצב חירום מיוחד" שמכוחו ניתן להגביל הפגנות, וכולל הבחנה בין "מצב חירום" שיחול בזמן התפרצות לבין "מצב בריאותי מיוחד" שיחול בין גלי התחלואה. בזמן מצב בריאותי מיוחד - הממשלה תידרש לאשר מראש בכנסת את התקנות וההגבלות שהיא מטילה על הציבור, בשונה מהמצב כיום בו הכנסת מאשרת את התקנות רק בדיעבד ולאחר שכבר נכנסו לתוקף.
לפי החוק, רק כשהממשלה תכריז על "מצב חירום", היא תוכל להביא את התקנות לאישור הכנסת בדיעבד וגם זאת רק לאחר אישור הכנסת על עצם ההכרזה. פרק הזמן שיהיה נתון לכנסת לדון בתקנות בטרם ייכנסו לתוקף יוארך מ-24 שעות כפי שנהוג כיום ל-48 שעות.
הקטגוריה החדשה של "מצב בריאותי מיוחד" תוחל בין גלי התפרצויות ואם הממשלה תרצה להכריז על "מצב חירום" היא תידרש לקבל לכך את אישור הכנסת. עד עכשיו, לפי חוק הקורונה הקודם, היה רק מצב חירום - מצב משפטי שמאפשר לממשלה לקבל הכרעות כמו הטלת סגר, הגבלת הפגנות, הגבלת התקהלות ללא סייגים, עצירת כניסה ויציאה מישראל, פתיחת מלוניות, סגירת נתב"ג - ללא אישור מראש של הכנסת. החוק החדש מחדש את הפיקוח הפרלמנטרי ומחייב את הממשלה להביא את התקנות מראש לאישור הכנסת.
לפי החוק החדש, מצב החירום יופעל רק במצבים של מגמת עלייה ניכרת בתחלואה או במצב של איומים משמעותיים על בריאות הציבור, ואילו "מצב בריאותי מיוחד" ישמש לשגרת ההתמודדות עם הקורונה. זו ההבחנה שתוכל להוביל לביטול מצב החירום אחרי קרוב לשנתיים בהם הוא היה בתוקף באופן מלא.
החוק מסדיר את השימוש בתו הירוק: החוק קובע לראשונה כי לא ניתן יהיה להגביל כניסה למקומות רק למחוסנים ומחלימים וכי חייבים בכל מקרה לאפשר גם הצגת תוצאת בדיקה שלילית. החוק גם מציב לממשלה גבולות ברורים לשימוש בתו הירוק - לא ניתן יהיה לקבוע הגבלות תו ירוק בכניסה למקומות שמוכרים בהם מוצרים חיוניים או שניתנים בהם שירותים חיוניים. והממשלה תהיה חייבת לתת מימון ציבורי לבדיקות קורונה לאוכלוסיות שלא יכולות להתחסן ולוודא שהבדיקות שנדרשות בכניסה למקומות יימצאו ברמה טובה של נגישות וזמינות לכלל האוכלוסייה.
הצעת החוק משנה גם את הרכב קבינט הקורונה הקבוע בחוק, ברקע הביקורת על היעדרותו הקבועה של שר האוצר מהדיונים. במקום שהחוק יקבע כל שר ושר שיושב בקבינט, כעת החוק קובע רק שהקבינט יכלול חמישה שרים לפחות, בהם רה"מ ושר הבריאות. יחד עם זאת, החוק החדש כולל הסתייגות של ח"כ שמחה רוטמן מהאופוזיציה לפיה שר האוצר יחויב להגיע לדיונים ספציפיים של קבינט הקורונה הנוגעים לתקנות כלכליות. בנוסף, החוק מבטל את חובת המדינה למימון ציבורי של שהות מבודדים או חולים במלונית למעט חריגים.
יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ הרב גלעד קריב (העבודה) שהציג את החוק במליאה אמר: "החוק החדש שיעמוד בתוקף רק עד סוף 2022, משקם את הפיקוח הפרלמנטרי על פעולת הממשלה בתחום המאבק בקורונה ומטיל מגבלות חשובות על הפעלת הסמכויות המיוחדות שיש לממשלה. החוק יאפשר את סיום מצב החירום אחרי כמעט שנתיים ואת המעבר למצב בריאותי מיוחד שיש בו איזון ראוי יותר בין השמירה על זכויות היסוד של כולנו לבין הצורך למנוע פגיעה בבריאות הציבור".